ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר קיימה דיון בנושא ביטול הזכאות לגמלת הסיעוד למתמודדי נפש השוהים במסגרות שיקום בקהילה. בתום הדיון דרשה הוועדה מהביטוח הלאומי להקפיא באופן מיידי את ההחלטה לשלול את הזכאות עד למציאת פתרונות.
על פי חברי הכנסת היוזמים, שינוי בפרשנות החוק הביאה לשלילת הזכאות ממתמודדי נפש מעל גיל פרישה השוהים בהוסטלים ובמסגרות דיור מוגן בקהילה החל מאפריל 2025 וזאת לאחר שבמשך 25 שנה כן שולמה הגמלה לזכאים על פי צורך ועמידה בקריטריונים.
נציגי המוסד לביטוח לאומי הסבירו שהשינוי בפרשנות החוק שהוביל להחלטה לשלול את הגמלה הגיע עקב פרשנות משפטית עדכנית לסעיפי חוק הביטוח הלאומי, המגדירה את המסגרות השיקומיות בקהילה כ"מוסד".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
עו"ד חנן פוטרמן אמר: "אין ספק שהאוכלוסיה הזאת צריכה את העזרה, אבל נוסח החוק כרגע לא מאפשר לביטוח הלאומי להיות זה שנותן אותה, כי על פי סעיפי החוק ברגע שיש מימון ממשרד הבריאות של יותר מ-50% מעלות שהיית הדייר במוסד, הזכאות לגמלת סיעוד נשללת. ברגע שאנחנו סבורים שזו הפרשנות אנחנו לא יכול לשלם בניגוד לחוק".
ח"כ מיכל וולדיגר, מיוזמי הדיון, אמרה: "מדובר בהחלטה שערורייתית, מרחיקת לכת ושגויה שעומדת בניגוד מוחלט למטרה של גמלת סיעוד, שהיא לאפשר לאנשים שהגיעו לגיל פרישה ומצבם הפיזי אינו מאפשר חיים נורמטיביים להמשיך ולהתגורר בקהילה. ההוסטלים הם אינם מוסדות סיעודיים". הם נותנים מסגרת קהילתית ושיקומית ולא מספקים סיוע בפעולות יום יומיות כמו האכלה, מקלחת והתניידות ולכן לא מדובר בשירות כפול וזה לא סותר אחד את השני".
ח"כ ירון לוי, מיוזמי הדיון: "יזמנו את הדיון כדי להבין מה היה הגורם לשלילת הגמלה. האם זה נעשה בצורה חוקית, מי היה שותף להחלטה והאם מדובר באקט כלכלי, כי אין לי שום הסבר איך פוגעים בצורה כזאת באנשים האלה שהם מלכתחילה קבוצה קטנה מאוד".
בתיה ליינדר, הממונה על מערך השיקום במשרד הבריאות, הוסיפה: "כיום חיים כ-6,000 אנשים בהוסטלים בארץ, מתוכם כ-10% מעבר לגיל הפרישה. זה לא מוסד בשום אופן. אנשים גרים עם עוד 2-3 אנשים בדירה. אלו אזרחי מדינת ישראל ואנחנו נסמכים על זה שהם יכולים לקבל שירותים נוספים על פי הצרכים שלהם. לצוותים שלנו אין שום הכשרה או יכולת להעניק טיפול סיעודי".
נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד במוסד לביטוח לאומי אמרה: "לא משנה בכמה אנשים מדובר, אם אנחנו צריכים לשלם על פי חוק נשלם, גם אם מדובר ב-100,000 אנשים. ההחלטה לא נועדה לחסוך כסף. קיבלנו פניות מהשטח שהעלו שאלות לגבי הפרשנות הנכונה לחוק, התייעצנו עם ייעוץ משפטי שקבע שזה מה שקובע החוק".
איריס קטן, בת למתמודדת נפש בשנות ה-60 לחייה שמתגוררת בהוסטל: "מהיום להיום קיבלתי הודעה על הפסקת הגמלה, אחרי שאמא שלי שברה את הרגל. ביטלו לנו את כל הגמלה מהשנה האחרונה ובמקום לקבל החמרה נשארנו בלי גמלה בכלל, בהסבר של כפל גמלאות. היא חזרה להוסטל מבית החולים, קיבלנו אישור חריג לחודש ימיים ומהיום אני משלמת באופן פרטי למטפלת. היא זקוקה לעזרה ולי אין את היכולת לשלם את זה. בבתי אבות לא ערוכים ולא מוכנים לקבל מתמודדי נפש, אולי רק במוסדות סגורים".
יו"ר הוועדה אייכלר סיכם את הדיון ואמר: "איפה השכל החוקי, ההגיוני והמשפטי שאדם צריך לבחור בין להיזרק מביתו ולהישאר בלי טיפול ראוי. צריך להתייעץ, לבדוק את ההשלכות ולהציע פתרונות חלופיים אי אפשר פשוט להפסיק לשלם".
