במציאות ביטחונית מורכבת, שבה אנשים חיים תחת לחץ מתמשך, לא תמיד אנחנו יודעים איך לגשת כשאנחנו מרגישים שמישהו קרוב עובר משהו. שיחות קצרות ובלתי פורמליות עשויות להפוך לכלי משמעותי לזיהוי מצוקה רגשית ואף למנוע מצבי קיצון. זה הרעיון שעומד מאחורי המיזם ?R U OK של עמותת אנוש, שפועל לקידום שיח רגשי פתוח, נגיש ומכיל
תוכנית ?R U OK הוקמה באוסטרליה על ידי גאווין לארקין בשנת 2009, בעקבות התאבדותו של אביו והאמונה העמוקה שאם מישהו היה שואל אותו אם הכול בסדר, ייתכן והאסון היה נמנע. התוכנית צברה תאוצה עצומה והובילה לשינוי מהותי בשיח על בריאות הנפש ברחבי אוסטרליה.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
77% מהציבור האוסטרלי מכיר את הארגון והמסר שמאחוריו, והוא מקודם על ידי ארגונים עסקיים, מובילי דעת קהל, פוליטיקאים וסלבריטאים. כיום, אחד מכל ארבעה תושבים באוסטרליה משתתף באופן פעיל בפעילויות של ?R U OK.
שיא הפעילות הוא ביום חמישי השני של חודש ספטמבר – יום ?R U OK הלאומי – שבו עשרות אלפי אנשים ברחבי אוסטרליה לוקחים חלק בפעילויות, הרצאות, סדנאות, ושיתופי פעולה רחבים שמסוקרים במדיה הארצית.
שנים אחדות לאחר שהקים את המיזם, גאווין לארקין נפטר מסרטן. אך החזון שהותיר אחריו ממשיך לחיות, לצמוח ולהציל חיים גם מחוץ לגבולות אוסטרליה, ובהם גם בישראל.
רק הקשבה ונכונות
"לא כל אדם במצוקה צריך פתרון, לפעמים הוא פשוט צריך שמישהו יתעניין בו באמת", מסבירה מורן אפטבי, עו"ס ומנהלת אשכול גליל מזרחי בעמותת אנוש, שמנחה את סדנאות ?R U OK. "המטרה היא לבנות תרבות שבה אפשר לשאול ולהישאל בלי חשש. זה לא דורש הכשרה מקצועית, רק הקשבה ונכונות להיות שם".
המיזם בישראל נולד מתוך ההבנה שרבים מתמודדים עם קושי רגשי, אך מעטים מרגישים שיש להם עם מי לדבר. סקר שערכה עמותת אנוש מצא כי אחד מכל ארבעה ישראלים מתקשה לפתוח שיחה עם אדם שנראה במצוקה, גם כשהוא מבחין שמשהו לא כשורה. הסיבות מגוונות: חשש מהתערבות יתר, חוסר ביטחון עצמי, או פשוט חוסר ידיעה כיצד לגשת לסיטואציה רגישה כזו.
?R U OK נועד להזכיר לנו לעצור לרגע ולהתעניין באמת בשלומם של האנשים סביבנו. לפעמים, מחווה פשוטה כזו יכולה לעזור למישהו לעבור תקופה קשה, להתמודד עם משבר ובמקרים מסוימים, אפילו להציל חיים. המיזם מציע מודל פשוט בן ארבעה שלבים לשיחה אמפתית ורגישה:
שלב ראשון: לשאול — ?R U OK
תוודאו שאתם פנויים רגשית ונמצאים במקום מתאים לשיחה. התחילו בשאלות פשוטות: "מה שלומך?" או "איך אתה מרגיש לאחרונה?", והעירו על שינויים שמטרידים אתכם: "שמתי לב שאתה נראה עייף", "לא היית בפגישות". גם אם הצד השני לא מוכן לדבר, עצם השאלה מראה שאכפת לכם.
שלב שני: להקשיב
בלי לשפוט, בלי למהר לפתור. גם אם הדברים נראים קטנים בעיניכם, הם משמעותיים עבורו. תנו מקום לרגשות ולשתיקות, שאלו שאלות פתוחות: "איך אתה מתמודד עם זה?" או "כמה זמן זה נמשך?"
שלב שלישי: לעודד לפעולה
הציעו צעדים קטנים: שיחה נוספת, הליכה משותפת, חזרה לפעולות שעזרו בעבר. אם עולה הצורך, הציעו בעדינות לפנות לעזרה מקצועית: "חשבת לדבר עם מישהו?", "רוצה שאעזור לך לבדוק אפשרויות?"
שלב רביעי: לשמור על קשר
התעניינו גם לאחר מכן: "איך אתה מרגיש מאז שדיברנו?" גם אם הם לא נקטו פעולה, עצם הידיעה שמישהו שם בשבילם – משמעותית מאוד.
במציאות של שגרת חירום, שיחה אחת יכולה לחולל שינוי עמוק. לא כתחליף לטיפול, אלא ככלי שמזהה סימני מצוקה מוקדמים, מעודד פנייה לעזרה ומחזק תחושת שייכות. כי לפעמים כל מה שאדם צריך, זה שמישהו יראה אותו, יתעניין בו, יקשיב לו.
