נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה היום את נתוני העמידה של הגופים הציבוריים הגדולים והחברות הממשלתיות הגדולות ביעד הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות משמעותית לשנת 2024.
הדו"ח מבוסס על נתוני דצמבר 2024 שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ומשקף את שיעור העמידה של הגופים הציבוריים ביעד העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית, כנדרש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
לפי החוק, כל גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ויותר חייב להעסיק לפחות 5 אחוזים של עובדים עם מוגבלות משמעותית. גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות המעסיקים 100 עובדים ויותר מחויבים למנות ממונה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות.
דירוג רמות עמידה:
* עמידה מלאה: 5% ומעלה
* רמה בינונית: 3.5%–4.99%
* רמה נמוכה: 2%–3.49%
* אי עמידה: פחות מ-2%
מהדו"ח עולה כי 80% מהגופים הציבוריים עמדו בשנת 2024 ביעד הייצוג המלא (5% ומעלה), לעומת 73% בשנת 2023 ורק 60% בשנת 2021. בין השנים 2023–2024, 40 גופים שיפרו את רמת העמידה שלהם ורק 12 נסוגו לאחור.
בקרב גופי המדינה, שוב נרשמה אי עמידה בהעסקת לפחות 5 אחוזים בקרב אנשים עם מוגבלות. רק 33.3 אחוזים – 25 גופים מתוך 75 – עמדו באופן מלא ביעדי הייצוג ההולם. בקרב המוסדות הלאומיים, הכנסת שוב עמדה ביעד כמו גם ההסתדרות הציונות וקק"ל. הסוכנות היהודית עמדה בחובת הייצוג ברמה בינונית.
באשר לרשויות המקומיות, מתוך 229 רשויות נמצא כי כמעט 80 אחוז מהן עמדו ביעד של 5 אחוזים ייצוג של אנשים עם מוגבלות. 39 רשויות היו ברמה בינונית, בהן גם תל אביב.
8 רשויות בלבד היו ברמת ייצוג הולם נמוכה. בדו"ח מציינים לטובה את לקיה, מהמועצות הבדואיות בנגב, שעמדה באופן מלא בארבע השנים האחרונות מבין כל הרשויות הבדואיות בנגב.
בדו"ח הנוכחי, זו השנה הראשונה שבה חלה חובת הייצוג ההולם על החברות הממשלתיות. מתוך 34 חברות שנבדקו, 13 חברות עמדו ביעד באופן מלא – כמעט 40 אחוזים. 11 חברות עמדו בחובת הייצוג ההולם ברמה בינונית.
בתחתית ברמה נמוכה ניתן למצוא חברות כמו רפא"ל, התעשייה האווירית, נת"ע והקרן למורשת הכותל. 2 חברות כלל לא עמדו ביעד: חוצה ישראל ונתיבי הגז הטבעי.
בקרב גופים נוספים, ברמה נמוכה נמצאו בנק ישראל, מפעל הפיס ורשות שדות התעופה במשך שבע השנים האחרונות. הרשות לניירות ערך, למשל, נמצאת ברמה נמוכה של ייצוג הולם במשך חמש שנים רצופות.
"המספרים מראים שכאשר משתדלים, יש גם תוצאות", אמר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. "הגידול בשיעור הגופים הציבוריים העומדים ביעד הייצוג ההולם מלמד על מגמה מבורכת ביותר, אך הפערים בין משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לשאר הגופים הציבוריים עדיין מטרידים".
עוד אמר רשל: "העסקת אנשים עם מוגבלות אינה בגדר חסד, אלא חובה חוקית וערך חברתי מהמעלה הראשונה. הנציבות תמשיך לעקוב, לפקח ולנקוט אמצעי אכיפה בכל מקום בו לא מקיימים את הוראות החוק".
