מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
גם השנה, פסטיבל סידני פרינג' מציג מופע של קומיקאים עם מוגבלות או נוירו-שונות המובילים באוסטרליה. יותר ויותר מהם עוקפים את התעשייה, שלעתים מתעלמת מהם בכל העולם, ויוצרים מופעים משלהם בחללים נגישים כשהם משתפים את סיפוריהם בכנות ובהומור.
הקומיקאית אלכסנדרה האדסון חיה עם שיתוק מוחין. היא זוכת התחרות לקומיקאים מתחילים באוסטרליה. האדסון הופיעה בכל סוגי הבמות, מקומיות ובינלאומיות, אך יש לה חיבה מיוחדת למופעים של קומיקאים עם מוגבלות.
"בהופעות כאלה, אין מתח באוויר", היא אומרת. "כולם צוחקים כי כולם מבינים את החוויה. כולנו עם חוש הומור שחור, שנראה שאנשים לא עם מוגבלות נורא נבהלים ממנו".
היא התמודדה עם לא מעט מכשולים בדרכה לבמה, תרתי משמע, כמו במקרה של ההרצאה שנתנה בנושא מוגבלות. "זה היה אולם מהמם, אבל היה שם גרם מדרגות לולייניות בשביל להגיע לבמה", היא נזכרת. "היא הייתה רעועה ורועדת; הייתי כל כך בלחץ. זה היה אחד הדברים הכי מלחיצים שעשיתי, אבל אני ממש שמחה שעשיתי את זה".
לדבריה, למרות שרבים בקהילת האנשים עם מוגבלות אוהבים לראות ייצוג על הבמה, יש גם חשש לגבי שילוב בין מוגבלות לקומדיה.
"אני מבינה את הפחד של 'מה בדיוק אומרים שם על הבמה? זה מתאים?', אבל אותי זה לא מטריד כי אני אף פעם לא צוחקת על המוגבלות עצמה. אני צוחקת על איך שאנשים בלי מוגבלות כל כך טועים לגבינו", היא אומרת.
"אני אומרת את המילה 'קריפל' (נכה) הרבה", היא מוסיפה, מילה שבאנגלית נחשבת למעליבה. "אנשים באים אחרי ההופעה ושואלים: 'למה את משתמשת בזה?' ואני עונה כי אני אוהבת איך שזה נשמע ואת התגובה שזה יוצר. 'דיסאביליטי' (מוגבלות) לא תמיד מתגלגלת על הלשון באותה קלות".
"על הבמה אני יכולה להיות כנה בצורה שהחיים האמיתיים לא תמיד מאפשרים. עדיין יש כל כך הרבה מבוכה סביב נושא המוגבלות וזה מתסכל. אבל כשאני על הבמה, אין ברירה. מקשיבים לי. שם אני יכולה לאתגר את המבוכה הזו ישירות".
"אני מלכת הדראג היחידה בסידני שהיא גם חירשת וגם עיוורת", אומרת דיזי ביליטי לקהל ומחכה לשקט. "או לפחות, היחידה שאי פעם ראיתי או שמעתי עליה".
הפרסונה של פיטי וולטר, דיזי ביליטי נולדה מאהבה לתיאטרון מוזיקלי וקומדיה. בהתחלה הופיעה בשם טיירה בנקס, עד שחברת דראג הציעה את השם בעל משחק המילים (דיזיביליטי נשמע כמו דיסאביליטי, מוגבלות, וגם דיזי אומר מסוחרר-ת).
"כשהיא אמרה לי את זה, אז הבנתי, למה שלא אחגוג את המוגבלות שלי? זה חלק ענק ממי שאני. והכי חשוב, הקומדיה הכי טובה היא תמיד האמת שלך", אומרת פיטי.
למרות שמורים למוזיקה ולריקוד אמרו לה לוותר על החלום בגלל המוגבלות שלה, הדמות של דיזי העניקה לה חופש יצירתי אמיתי.
"כשהדמות של דיזי על הבמה, אני מרגישה שיש לי יותר רשות להגיד דברים", היא אומרת. "אנשים יותר נינוחים כשזה בדמות, וזה מוקצן. אבל אני אף פעם לא צוחקת על מוגבלות, אני פשוט מאירה עליה באור חדש".
לוז בות' נולדה עם אקטרודקטיליה, מצב נדיר שבו חסרות אצבעות או בהונות במרכז כף היד או הרגל. גם הבן שלה נולד עם אותה תסמונת והיא שמה את זה במרכז ההופעה שלה. "אני פשוט יוצאת לבמה ומשדרת שזו לא בעיה. זה פשוט מי שאני", היא אומרת. "הבן שלי רואה שאמא יכולה לעלות על הבמה, להשתולל, לנגן בחלילית ולעשות צחוק מעצמה. ברגע שמנרמלים את זה, בונים ביטחון".
לדבריה, התגובות של קהל עם מוגבלות להופעות שלה היו חיוביות מאוד. "הם מתים על זה. אנחנו לא יורדים על עצמנו, אבל אנחנו כן צוחקים על עצמנו. זה עניין של ליהנות, ולא לקחת מוגבלות כל כך ברצינות. אני חושבת שזה מה שהם באמת מעריכים".
