הגראז' היא מכינה קדם-אקדמית ייחודית לאמנויות, המשלבת יצירה אמנותית עם תהליך שיקום אישי וחברתי. היא מיועדת לצעירות וצעירים המתמודדים עם אתגרים נפשיים או תקופות משבר ומציעה מסלול אינטנסיבי בתחומי האמנות החזותית, המוזיקה, הכתיבה, המשחק והתנועה.
בעזרת צוות מקצועי מתחומי האמנות והטיפול, סביבה תומכת וקהילה יצירתית מגובשת, מאפשרת המכינה לתלמידים לפתח את קולם האישי, לבנות תיק עבודות ולהתכונן ללימודים גבוהים ולהשתלבות בעולם התרבות. תפיסתה הבסיסית היא שאמנות מהווה כלי לריפוי, ביטוי עצמי ושינוי חברתי.
פרויקט "גראז' במוזיאון" הוא שיתוף פעולה ייחודי בין קריית המוזיאונים בפתח תקווה למכינה. במסגרת המיזם, שמתקיים זו השנה השלישית, מוענק לבוגרים מסלול התמחות מקצועי בלב העשייה התרבותית ונוצר חיבור מעורר השראה בין אמנות, שיקום וקהילה.
רעות פרסטר, מנהלת מוזיאון פתח תקווה לאמנות ויו"ר איגוד המוזיאונים בישראל, אומרת בשיחה עם שווים שהיא רואה במיזם ביטוי לחזון רחב: "המוזיאון בעיניי הוא לב קהילתי, מקום שמחבר בין אנשים, אמנות וחברה. לא רק חלל תצוגה, אלא מרחב של הקשבה ומשמעות. בעיר מגוונת כמו פתח תקווה חשוב לי שהמוזיאון יהיה בית פתוח, גם רגשית ומחשבתית. החיבור עם הגראז' היה טבעי. שני המקומות חולקים אמונה בכוחה של אמנות לחולל שינוי אישי וחברתי. הגראז' מעניק לצעירים מסגרת חמה ותומכת. אנחנו מציעים להם הזדמנות להשתלב בעשייה תרבותית אמיתית".
בוגרי הגראז’ משתלבים בתחומי העשייה השונים במוזיאון, מסדנאות ההדפס ועד תיאטרון הפרינג’ ומחלקת החינוך. "זו למידה בתוך סביבה תרבותית חיה", אומרת פרסטר. "הם רוכשים ניסיון וביטחון. המפגש מפרה את שני הצדדים. הם מביאים אנרגיה כנה ותשוקה לעשייה ואנחנו לומדים מהם לא פחות. כשאנחנו משלבים צעירים המתמודדים עם אתגרים נפשיים במוסדות תרבות, אנחנו לא עושים חסד, אנחנו יוצרים מרחב אנושי אמיתי. מתוך ההורות שלי לבן על הרצף האוטיסטי, אני יודעת כמה חשוב לראות את האדם ולא את האבחנה".
המוזיאון מקיים גם שיתופי פעולה עם בתי ספר וקהילות של חינוך מיוחד בעיר. קבוצות תלמידים עם צרכים מיוחדים משתתפות בפעילויות מותאמות בתערוכות ובסדנאות. "מוזיאון צריך להיות מקום שמחבר אנשים ומאפשר להם למצוא את הקול הפנימי שלהם דרך יצירה", מוסיפה פרסטר.
הדסה אחונוב, בוגרת מסלול הכתיבה והמדיה במכינת הגראז', הגיעה למקום בעקבות המלצת הפסיכולוגית שלה, שחיפשה איתה דרך לעצור את מרוץ החיים ולהתמקד באמנות. "בדקתי את האתר של הגראז' וידעתי מיד שזה המקום שלי", היא מספרת. "כשהגעתי לשם הרגשתי שמצאתי מקום שמאיר את העולם".
בהתחלה הגיעה הדסה לשיעור ניסיון באמנות חזותית, אך שיעור הכתיבה שינה את דרכה. "כתיבה וציור תמיד היו בשבילי שפה אחת, דרך להבין את עצמי ואת העולם. בגראז’ מצאתי לא רק מסגרת מקצועית, אלא גם בית".
השלב הבא היה הסטאז' במוזיאון פתח תקווה, חוויה שהיא מתארת כמרגשת במיוחד. "תמיד אהבתי מוזיאונים, את השקט ואת האפשרות לעצור לרגע. להיות חלק מזה הרגיש כמו להיכנס למרחב של מחשבה והקשבה". ואז, היא מצאה את עצמה נמשכת לתחום ההדרכה: "מדריכה במוזיאון היא כמו גשר בין עולמות, הקהל, האמנים והאמנות עצמה".
במהלך הסטאז’, יזמה הדסה יחד עם מנהלת המוזיאון רעות פרסטר והילה בן אליהו את "שעת הסיפור", פעילות לילדים המחברת בין ספרות, יצירה ודמיון. "בחרנו ספרים לילדים וליוויתי כל מפגש בדף צביעה שהם לקחו הביתה. הרגע שבו הורים וילדים מתאספים סביב סיפור, זה רגע של ביחד ושל דמיון והקשבה. זו בעיניי מהות האמנות".
עם סיום ההתמחות קיבלה הצעת עבודה רשמית במוזיאון. "זה היה רגע של סיפוק עצום. למדתי שהעשייה האמנותית והעבודה עם אנשים הן בשבילי דרך חיים, לתת אור שמוקרן חזרה לעולם", היא אומרת.
