ישנה כיום שונות גדולה בין פסיקות בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה בנוגע לקצבת נכות של ילד כשההורים מתגרשים: איזה אחוז מהקצבה מקבל כל צד והאם נדרש בנוסף תשלום מזונות?
מבדיקה במאגר המידע המשפטי "נבו" עולה כי "בשנים האחרונות, הקצבה אינה נחשבת לממון הילד אלא לממון ההורים וייעודה העיקרי הוא לכיסוי הצרכים המיוחדים הנובעים מנכותו".
במקביל, קיימת גמישות לגבי השפעתה של הקצבה על גובה המזונות שפוסקים בתי הדין והמשפט, כשהגישה הרווחת היא שאם נותרת יתרה מהקצבה לאחר כיסוי הצרכים המיוחדים, ניתן להשתמש בה לצורך כיסוי צרכים בסיסיים, דהיינו לקזז אותה מדמי המזונות או לחלקה בין ההורים בהתאם לזמני השהות.
"כשהתגרשתי, לפני שלוש שנים, אמרו לי 'אין לך נכסים, לא יהיו לך בעיות' וגם אני האמנתי בזה, ומסתבר שהדבר היחידי שאני רבה עם הגרוש שלי עליו הוא הקצבה של הילד", מספרת לשווים ד', אמא גרושה לשלושה ילדים. "הילדים אצלו 10% מהזמן בסך הכול. הוא גם לא לוקח את הילד לטיפולים אף פעם. את הכול אני עושה. אני גם לא ניידת כי הוא לקח לי את האוטו".
הבן הגדול של ד', בן 13, על הרצף האוטיסטי וזכאי לקצבה חודשית בגובה 3,000 שקלים. בית הדין הרבני פסק שעל ד' לספק קבלה על כל טיפול שמקבל בנה ונדרש לשלם עליו מהקצבה, משום שהגרוש שלה טען שהיא "מבזבזת את הקצבה על טיפולי ציפורניים", ובמקרה שסך כל הקבלות עולה על גודל הקצבה, על הגרוש להחזיר לד' חצי מההפרש. דהיינו, עליהם לחלוק בהוצאות שמעבר לקצבה.
בעניין המזונות פסק בית הדין שעבור כל ילד יעביר הגרוש אלף שקלים בחודש, אך במקרה שאין שימוש בקצבה עבור צורכי הבן המיוחדים, דמי המזונות מכוסים על ידי הקצבה. כך, נוצר מצב שבו הגרוש אינו מאשר אף טיפול שלא דרך קופת החולים עבור בנו, על מנת שלא ישולם מהקצבה, ופרט להשתתפות בחצי משכר הדירה, הגרוש אינו משלם אף שקל נוסף.
"כבר שלוש שנים הבן שלי לא מקבל כמעט שום טיפול בגלל ההתנגדות של אבא שלו כי התורים בקופה ארוכים מאוד", אומרת ד'. "הוא לא מאשר לי לקחת אותו לטיפולים פרטיים. הוא גם אף פעם לא לוקח את הילדים לטיפולים בעצמו ובשל העובדה שהוא דורש שהם יתבצעו בקופה, הם תמיד בבוקר ואני מפסידה ימי עבודה. את זה בית הדין לא לקח בחשבון".
לד' יש חברות במצב דומה. "כל הגברים שמתגרשים ולוקחים עו"ד, מקבלים ממנו מיד המלצה לומר בבית הדין שמאחר שאחד הילדים מקבל קצבה, הוא לא צריך לשלם מזונות. יש לי חברה שבית המשפט פסק אצלה שהגרוש לא משלם מזונות, והקצבה של הילד על הרצף מתחלקת חצי-חצי ביניהם. הילדים אצלה רוב הזמן".
צריך לזכור, שבגידול ילד עם מוגבלות ישנן הוצאות שקשה יותר לכמת ואי אפשר להציג עבורן קבלות, כגון הפסד ימי עבודה, שחיקה של ההורה המטפל, התאמת תזונה לצרכי הילד, זמן שמושקע בחיפוש טיפולים ובנסיעה אליהם, התנהגויות בבית שגוררות הוצאות גבוהות כגון מקלחות ארוכות ועוד.
עו"ד אור גל-און, מומחה לדיני משפחה, מסביר: "כשהורים באים לבית המשפט לפסיקת מזונות, מסתכלים על כל מיני פרמטרים כגון כמה כל הורה מרוויח ומהי חלוקת הזמנים ביניהם. אם יש קצבת נכות היא נכנסת לתוך מסכת השיקולים הללו. אם מוכיחים שכל שקל מהקצבה הולך לצרכים המיוחדים של הילד, הקצבה 'מתאפסת עם צורכי הנכות', כלומר לא מושפעת משום שיקול", הוא מסביר. "אבל במקרים רבים קצבת הנכות גבוהה מההוצאות בפועל. במקרה כזה, בית המשפט מחשיב את ההפרש שנותר לטובת מזונות לילד. המזונות נועדו לצרכים בסיסיים של הילד ולא לדברים כמו מותגים וחוגים. על אלה ההורים צריכים להסכים ביניהם".
"יש מקרים שבהם הילד מתחיל לקבל קצבה לאחר הגירושין", מפרט עו"ד גל-און. "ואז אנשים מבקשים הפחתה במזונות. הכול מתבסס על ראיות, דהיינו קבלות על הצרכים המיוחדים. יכול מאוד להיות שיש הוצאות נוספות כמו לילות בלי שינה, נסיעות וטלפונים לתיאום טיפולים וכולי, אבל לבית המשפט קשה להתייחס לדברים הללו. זה בהחלט יכול לגרום למצוקה אצל האמא".
"לגבי טיפולים לילד, כולל נטילת תרופות, אם אין הסכמה בין ההורים, בית המשפט יכול להתערב ולקבוע מה צריך לתת לילד", מבהיר עו"ד גל-און.
בנוגע לבתי דין רבניים הוא אומר: "יש פערים בפסיקות ביניהם לבין בתי המשפט. עד 2017 אמרו שבתי המשפט פסקו מזונות יותר גבוהים מבתי הדין, שהתחשבו יותר באב. בשנת 2017 בית המשפט יצר יותר שוויון בין הצדדים. אז היום אומרים שבתי הדין פוסקים יותר מזונות מבתי המשפט. אבל זו הכללה, לא סטטיסטיקה".
"בבתי המשפט יש היום פסיקות של דמי מזונות מאוד נמוכים במקרים מסוימים. לפני פחות משנה פסק בית המשפט העליון שבתי הדין הרבניים לא מוסמכים לדון במזונות. היום זה קורה רק במקרה של הסכמה בין הצדדים", הוא מוסיף.
