מחקר חדש הבוחן השפעות חיוביות ושליליות של צבעי אור שונים על התנהגותם של ילדים עם אוטיזם פורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי המוביל Nature. המטרה הייתה לבחון קשר זה, שטרם נבדק מדעית, והחוקרים שאלו שתי שאלות מחקר: האם התנהגות הנבדק משתנה משמעותית בהתאם לצבע האור שנבחר ואילו צבעי אור מעודדים התנהגות שלילית ואילו מעודדים התנהגות חיובית?
בקרב אנשים נוירו-טיפיקליים (ללא אוטיזם) ידוע שצבעי אור שונים משפיעים על רגשות ועל תגובות פיזיולוגיות, כמו גם על התנהגות (הימנעות, יצירת אינטראקציה ואגרסיביות). היו גם ניסיונות ליצור שיטת טיפול באמצעות אור, אך טרם התקבלו ממצאים חד משמעיים התומכים בהיתכנות שלה. בעיה נוספת בהקשר זה היא שהרקע התרבותי משפיע על תגובותיהם של אנשים וכך גם גורמים אינדיבידואליים נוספים.
במחקר הנוכחי נבדקו שישה צבעי אור: כחול, ירוק, ורוד, צהוב, אדום ולבן ונבחנו תגובותיהם של 13 ילדים עם אוטיזם ברמת תפקוד בינונית עד גבוהה ובגילים חמש עד אחת עשרה. הממצאים הראו קשר בין צבע האור לבין התנהגותם של הילדים ובאופן ספציפי: האור הצהוב עורר שעשוע וקשר עין, האור הלבן עורר התנגדות כלפי המשימה שהוצעה לנבדק, תנועות גוף חזרתיות נצפו עם אורות בצהוב ובאדום והדיבור החזרתי היה מוגבר באור אדום ובאור כחול. אגרסיביות נצפתה בעיקר באור לבן.
אנשים מסוימים עם אוטיזם סובלים מרגישות לאור, כגון חוסר נוחות או כאב באור בוהק ויכולת ריכוז מופחתת בסביבות מוארות-היטב. ישנה לעתים גם סלידה מסוגי תאורה מסוימים כגון תאורה פלואורסנטית. ילדים על הרצף האוטיסטי רגישים גם לצבע האור. הצבעים במרחבים פנימיים משפיעים על מצב רוחם, על יכולת הלמידה שלהם ועל התנהגותם. בעבר נחקרה השפעת אור וצבע על ילדים עם אוטיזם, אך כאמור לא על התנהגותם.
אור משפיע על פיזיולוגיה ועל מצב רוח. הוא יכול לשפר את מצב הרוח ולייצב את השעון הביולוגי של הגוף כך שנישן טוב יותר ועמוק יותר. כשאנו פוגשים סביבה חדשה, אנו מנסים לזהות בזיכרוננו משהו שיתאים לה. בשלב זה, האור משחק תפקיד חשוב בהארת האלמנטים סביבנו.
חוקרים בדקו את השפעת צבע האור על המוח ומצאו שאור כחול מחזק את הקשרים בין אזורי מוח הקשורים לרגשות ולעיבוד שפה. הוא גם עשוי לגרום לנו להרגיש אנרגטיים יותר. למעשה, אור מעצב תפיסה וחוויה.
אנשים מסוימים על הספקטרום האוטיסטי מעבדים מידע חושי באופן שונה, מה שמשפיע על תפיסתם את המרחב ועל התנהגותם. ישנם אנשים שעבורם הבדל תפיסתי זה גורר עומס חושי, והדבר גורם להם לרגשות שליליים ולתגובות הנובעות ממתח ומפחד, וכן להימנעות מקשר עין או לבהייה בעצמים מסוימים.
לפני כמה עשורים מצאו חוקרים קשר בין אור פלואורסנטי לבין התנהגויות חזרתיות, עוררות והיפראקטיביות אצל ילדים עם אוטיזם. אור זה אף עלול לגרום למיגרנות, להתקפים אפילפטיים ולהתקפי זעם. אך חשוב גם לזכור שאנשים עם אוטיזם נבדלים זה מזה ומגיבים באופן שונה לגירויים.
במיפוי שנערך בעבר באמצעות מורים לחינוך מיוחד הסיקו החוקרים, על פי המידע שאספו מורים אלה, שצבעים חזקים ורוויים, כגון אדום וצהוב, מעוררים בילדים עם אוטיזם רגשות שליליים, ואילו הצבעים שנתפסו כחיוביים היו לבן, כחול ואפור. זו הייתה התפיסה הרווחת.
הודות למידע החדש מהניסוי הנוכחי, שהתבסס על תגובות הילדים עצמם, ולא על דעתם של אחרים על רגשותיהם, מעצבי תאורה במרחבים המיועדים לילדים עם אוטיזם יכולים להתאים את צבעי האור כך שיעוררו בהם רגשות חיוביים, נינוחות וריכוז גבוה.
למאמר המלא – לחצו כאן
