בין כל התופעות שהגיל השלישי מביא איתו, יש אחת שהיא פחות מדוברת אך מאוד מהותית: הירידה בשמיעה שמבוגרים רבים מתמודדים איתה.
נאאיל חטיב הוא קלינאי תקשורת וגרנטולוג מעראבה, הוא נשוי ואב לשלושה ועוסק בתחום השמיעה ב-17 השנים האחרונות ובעלים של רשת מכוני שמיעה אודיוקליניק. יחד עם רועי רוטמן, כבד שמיעה ופסיכולוג בהשכלתו המשמש כסמנכ"ל מידע ותמיכה בעמותת "בקול", הם מדגישים כי מחקרים מצביעים על כך שאם הירידה בשמיעה לא מטופלת, היא יכולה להעלות את הסיכוי לדמנציה.
ההצעה הרווחת, לדבריהם, היא להרכיב מכשירי שמיעה, אבל שניהם אומרים שגם המכשיר הוא לא פתרון קסם. "מכשיר שמיעה זה משהו שצריך להתרגל אליו", הסביר רועי בשיחה עם שווים ונאאיל הוסיף: "כשאנשים באים אליי להתאמת מכשיר שמיעה, אני מציע להם להתחיל מלשים את המכשיר לשעה ביום. אחר כך, לשעתיים ביום. אחר כך, ליותר זמן. כך, אחרי שבוע או שבועיים, יותר קל להם עם המכשיר".
הדרך להרכבת המכשיר אינה קלה. "יש את אלמנט המגירה. אנשים קונים מכשיר שמיעה ושמים אותו במגירה. רק עשרים אחוז ממי שיקנו מכשירי שמיעה באמת ירכיבו אותם", מסביר רועי ונאאיל מוסיף: "בדרך כלל, ייקח לאדם שבא אליי לבדיקת שמיעה ראשונית ומגלה שהוא צריך מכשיר שמיעה שבע שנים עד שיקנה אותו. אני לא משכנע אנשים להרכיב מכשירי שמיעה. זה צריך להיות התהליך שלהם".
יש סטיגמה סביב מכשירי השמיעה שהמכשיר מצביע על חולשה. "זו לא חולשה", אומר נאאיל. "גם ביל קלינטון והמלך עבדאללה מרכיבים מכשירי שמיעה. יש תמונות מאוד מפורסמות שלהם עם מכשירי שמיעה. אנשים חשובים מאוד בעולם מרכיבים מכשירי שמיעה".
חשוב להבהיר שיש כל מיני מכונים להתאמת מכשירי שמיעה. חלק מהם עובדים עם קופות החולים. נאאיל מציין כי יש יותר מכונים זמינים במגזר היהודי מאשר בערבי אבל לדבריו יש שיפור בזמן האחרון.
למרות המורכבות, אנשים עשויים לשנות את דעתם. "המשפחה הם הנפגעים המיידיים מהירידה בשמיעה של אדם מבוגר", מסביר רועי. "פתאום, קשה יותר לתקשר אותו. אחד הסימנים הראשונים לירידה בשמיעה הוא שהרבה ממה שנאמר לאדם, הוא שומע אבל לא מבין את המילים או מבין מילים אחרות".
כאן נכנסת הבושה. אנשים מתחילים להימנע מסיטואציות חברתיות. הם הולכים לפחות הרצאות או הצגות. הם עושים פחות דברים שאהבו פעם.,הם מדברים פחות בארוחות המשפחתיות.
יש דרך לגרום לאנשים להרגיש פחות לבד עם הירידה בשמיעה. "בקול הוא ארגון עזרה עצמית. אנחנו מעבירים כבר שנים את קורס "לשמוע בקול", מספר רועי. "זה קורס בן תשע שעות, שמועבר על ידי מדריך כבד שמיעה וקלינאית תקשורת. הקורס ממומן על ידי משרד הרווחה. אנשים משתתפים בו ללא תשלום. הוא מגיע בדרך כלל למועדונים סגורים, שבהם אנשים כבר מכירים אחד את השני. הקורסים מתקיימים פרונטלית או בזום. אחרי הקורונה, רוב האנשים יודעים להשתמש בזום. הקורס מיועד לכל מי שרוצה".
רות שרגאי, אישה כבדת שמיעה שהדריכה קורס לשמוע בקול, כבדת שמיעה כבר 30 שנה. "שמעתי על הקורס הזה בתל אביב והגעתי", היא מספרת לשווים. "הקורס תרם לי המון. אחר כך, הכרתי את בית הופמן, מועדון לגיל השלישי קרוב לבית שלי בירושלים. לקח זמן, אבל עודדתי את סיוון המנהלת להביא את הקורס לבית הופמן וכך היה. פעם הדרכתי בקורס לשמוע בקול. זו השליחות שלי".
יש מספר טיפים קצרים למשפחה כיצד לסייע לאדם שמתמודד עם ירידה בשמיעה. "לא לקרוא לו מחדר אחר ולצפות שהוא יענה. להגיע אליו, להסב את תשומת ליבו שמדברים אליו, ורק אז להתחיל לדבר", מסביר רועי ונאאיל מוסיף: "אנשים עם ירידה בשמיעה מסתמכים מאוד על קריאת שפתיים. ראינו בתקופת הקורונה, כשאנשים הסתובבו עם מסכות, שהרבה יותר אנשים קנו מכשירי שמיעה. אחר כך, המצב חזר לקדמותו".
נאאיל מספר על מקרה של אדם שהרכיב מכשיר שמיעה. "הוא לא הלך במשך עשר שנים להתפלל במסגד והתפלל בבית. הוא הרכיב מכשיר שמיעה וחזר להתפלל במסגד", מספר נאאיל.
