מחקר פורץ דרך בהובלת חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת נברסקה-לינקולן (UNMC), שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry, זיהה קשר מובהק בין קבלת מרשם לתרופות מסוימות במהלך ההיריון לבין הסיכון לאוטיזם אצל ילדים.
הצוות ניתח 6.14 מיליון רשומות בריאות של אימהות וילדים ממאגרEpic Cosmos , המייצג כמעט שליש מכל הלידות בארצות הברית בין השנים 2014 ל-2023 ומצא כי קבלת מרשם, במהלך ההיריון, לתרופות הידועות כמעכבות את מסלול ייצור הכולסטרול היה קשור באופן עקבי לשיעורים גבוהים יותר של אוטיזם אצל הצאצאים של אותן אמהות.
בעוד שמחקרים קודמים קיבצו תרופות לפי ההתוויות שלהן, צוות UNMC קיבץ את התרופות לפי השפעות ותופעות לוואי משותפות על ייצור סטרולים (כולסטרול הוא סוג של סטרול, וממנו מייצרים תאי הגוף תרכובות חיוניות רבות).
תרופות אלה, המעכבות ייצור של סטרולים, כוללות תרופות מסוימות נגד דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות נוגדות חרדה, חוסמי בטא וסטטינים. אלו השמות הגנריים של 14 התרופות שנבדקו: אריפיפרזול, אטורבסטטין, בופרופיון, בוספירון, פלואוקסטין, הלופרידול, מטופרולול, נביבולול, פראבסטטין, פרופרנולול, רוסובסטטין, סרטרלין, סימבסטטין וטרזודון. רבות מהתרופות הללו הן מהנפוצות ביותר בארצות הברית, עם יותר מ-400 מיליון מרשמים בשנה.
מדוע ייצור (ביוסינתזה) של סטרולים חשוב
כולסטרול חיוני להתפתחות העובר, במיוחד למוח – האיבר העשיר ביותר בכולסטרול. המוח העוברי מתחיל לייצר סטרולים בעצמו סביב שבועות 19–20 להיריון. שיבושים גנטיים במסלול זה ידועים כגורמים לתסמונות התפתחותיות קשות כגון תסמונת סמית-למלי-אופיץ (SLOS) שבה עד 75% מהילדים עומדים בקריטריונים לאוטיזם. תרופות רבות בשימוש נרחב עשויות להפריע למסלול זה "שלא בכוונה". זהו המחקר הארצי הראשון הבוחן את התוצאות הנוירו-התפתחותיות הקשורות לחשיפה טרום-לידתית לקבוצת תרופות זו.
אות אזהרה לבריאות הציבור המחייב תשומת לב
"הממצאים שלנו אינם מצביעים על כך שהתרופות הללו אינן בטוחות למבוגרים", אמר המחבר הבכיר של המחקר, ד"ר קרולי מירניקס. "אך הם מעלים שאלות חשובות לגבי השימוש בהן במהלך ההיריון – תקופה שבה גם שיבושים ביוכימיים קטנים עשויים להשפיע בצורה משמעותית על התפתחות מוח העובר".
המחברים מדגישים כי אף אישה בהיריון אינה צריכה להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא פיקוח רפואי, שכן רבות מהתרופות הללו חיוניות ולעיתים מצילות חיים. במקום זאת, המחקר קורא לבחינה מחודשת של פרקטיקות רישום התרופות ולפיתוח חלופות בטוחות יותר לשימוש במהלך ההיריון.
צעדים אפשריים להמשך
צוות המחקר מציע מספר פעולות לשיפור בטיחות התרופות עבור נשים בהיריון:
יצירת רשימה מקיפה של תרופות בעלות השפעה מעכבת על סטרולים
בדיקת כל תרופה חדשה להשפעות בלתי מכוונות על מסלול הסטרולים
הגברת ההדרכה לרופאים לגבי השפעות תרופות על מסלול זה במהלך ההיריון
דיון בחלופות בטוחות יותר כאשר לא ניתן להפסיק טיפול
הימנעות ככל האפשר מרישום מספר תרופות SBIM במקביל לנשים בהיריון
זיהוי מטופלות עם רגישות גנטית במסלול חילוף החומרים של סטרולים
השקעה במחקר נוסף להבנת המנגנונים ולהפחתת הסיכון
