אוניברסיטת בר־אילן רשמה הישג חברתי יוצא דופן: שישה בוגרי תואר ראשון עם מוגבלות שכלית נקלטו כעובדים מן המניין במערך הספריות והמידע של האוניברסיטה. לדברי האוניברסיטה, מדובר במהלך ראשון מסוגו בישראל וייתכן שגם בעולם – צעד שמוכיח כי גם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להשתלב לא רק בלימודים אקדמיים, אלא גם בתעסוקה מקצועית ומשמעותית בלב הקמפוס.
השישה הם בוגרי תוכנית "עוצמות", בהובלת פרופ' חפציבה ליפשיץ ובהנחיית ד"ר שושנה ניסים וד"ר אירית חן. התוכנית מאפשרת לאנשים עם רב־גוניות קוגניטיבית ללמוד לתואר ראשון במדעי החברה באמצעות ליווי והנגשה מותאמים. לאחר סיום התואר המשיכו הבוגרים ללימודי תעודה בספרנות במכללת דוד ילין, השלימו שנת סטאז' במערך הספריות והמידע של בר־אילן ולאחריה נקלטו כעובדים בשכר.
במסגרת עבודתם הם מבצעים מגוון משימות מקצועיות, ובהן סידור ספרים לפי שיטת דיואי, ניהול אוספים ואיתור סימני בעלות בספרים היסטוריים.
ד"ר אולגה גולדין, העומדת בראש מערך הספריות והמידע, אומרת כי מהרגע הראשון היה ברור שהמטרה אינה ליצור מסגרת מיוחדת, אלא לקלוט את הבוגרים כעובדים מן המניין. "רצינו לראות בהם עובדים לכל דבר, עם שכר, אחריות ותפקיד משמעותי", היא מספרת. גם באגף משאבי האנוש של האוניברסיטה התגייסו למהלך. ראש האגף, מאור פינקו, מגדיר אותו כ"ביטוי לערכי האוניברסיטה, למחויבותה החברתית ולרצון להרחיב את ההזדמנויות התעסוקתיות עבור אנשים עם מוגבלות".
הדרך, מספרות מנהלות התוכנית, לא הייתה נטולת אתגרים. שיטת המיון של דיואי נחשבת למורכבת גם עבור ספרנים ותיקים, ולכן פותח פתרון טכנולוגי שמסייע לעובדים. אתגר נוסף עלה כאשר אחת העובדות נדרשה לעלות על סולם כדי לסדר ספרים במדפים גבוהים. בעקבות זאת רכשה האוניברסיטה סולם בטיחות ייעודי, שאיפשר לה לבצע את המשימה בבטחה. בנוסף, הוצמדה לעובדים גילי פז גרטנר, מנגישה תעסוקתית, בוגרת תואר שני ברב-גוניות קוגניטיבית, שמסייעת להם מקרוב בליווי והדרכה.
ליאור שמולביץ, בת 37, מספרת כי מבחינתה העבודה היא הגשמת חלום. "אף פעם לא חשבתי שאלך ללמוד באוניברסיטה ואהיה ספרנית. לקח לי תשע שנים להגיע לרגע הזה. מבחינתי זו מתנה. אני קמה בבוקר, יודעת לאן אני הולכת, עושה עבודה אמיתית ומקבלת עליה משכורת. זה נותן תחושת סיפוק גדולה.
"העובדים מאוד התרגשו לראות אותנו. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסו אנשים עם מוגבלות שכלית לעבוד כספרנים מן המניין. היום אני כבר מרגישה חלק מהמקום. למדתי המון וזה חיזק לי מאוד את הביטחון".
חופית גלעד, בת 44, מודה שגם היא הגיעה עם לא מעט חששות. "פחדתי לעלות על הסולם ולא הכרתי את שיטת דיואי", היא מספרת. "אבל קנו לי סולם בטיחותי, לימדו אותי את השיטה ולאט לאט הביטחון שלי עלה. היום יש לי הרבה יותר שמחת חיים.
"אנחנו אנשים כמו כולם. צריך רק להיות יותר סבלניים אלינו. אני מקווה שאחרינו יהיו עוד אנשים שיסיימו תואר ראשון וגם יעבדו במקום כזה".
טומי ברק, בן 37.5, רואה במיזם הרבה מעבר להצלחה אישית. "זו גאווה גדולה להיות חלק מהפרויקט הזה. אנחנו מהאנשים הראשונים שעשו את הדרך הזאת, ואני אוהב שאנחנו עובדים דווקא באוניברסיטה שבה למדנו.
"הלוואי שהפרויקט הזה יגיע לכל העולם. אני רוצה שעוד אנשים עם מוגבלות יקבלו הזדמנות כזאת ויוכלו להראות למה הם מסוגלים. אנחנו מצליחים במשימות שלנו, עובדים כמו כולם, וזו ההוכחה שאפשר".
נציין כי שלושה משתתפים נוספים של התוכנית השלימו את התואר הראשון: עודד נפתלי, רותי בראור והניה גרינגרטן.
בבר־אילן מקווים כי המהלך יהפוך למודל עבור מוסדות אקדמיים ומקומות עבודה נוספים, ויאפשר לעוד אנשים עם מוגבלות שכלית להשתלב בתפקידים מקצועיים ומשמעותיים.
