הפעימה השנייה של הרפורמה בהתפתחות הילד של משרד הבריאות תיכנס לתוקף בתחילת שבוע הבא (1 באוגוסט יוצא בשבת). המשמעות היא שילדים חדשים מעל גיל 6, שאינם מאובחנים עם אוטיזם או עם מחלה סומטית ואינם מתגוררים באזורים שהוחרגו בשל מחסור בתשתיות, לא יהיו זכאים עוד להחזרים עבור טיפולים פרטיים. במקום זאת, הם יידרשו לקבל את הטיפולים במסגרת המערכת הציבורית בלבד.
חשוב להדגיש כי מדובר בילדים חדשים בלבד, כלומר ילדים שטרם החלו לקבל טיפולים במסגרת מנגנון ההחזרים. ילדים שכבר קיבלו טיפולים לפני כניסת השלב החדש לתוקף אינם נחשבים ל"מטופלים חדשים" ולכן אינם מושפעים מהשינוי בשלב זה.
ברפורמה משתמש משרד הבריאות במונח "ילדים סומטיים", המתייחס לילדים עם מחלות או מצבים רפואיים גופניים מורכבים המשפיעים על התפתחותם, למשל לאחר פגיעה נוירולוגית, מחלות גנטיות, מחלות שריר, שיתוק מוחין או מצבים רפואיים אחרים המחייבים טיפולי התפתחות הילד לאורך זמן. ילדים אלה, יחד עם ילדים על הרצף האוטיסטי, הוחרגו בשלב זה מהפעימה הנוכחית, והם ייכללו בשלבים מאוחרים יותר של הרפורמה.
הרפורמה נועדה להעביר בהדרגה את כלל טיפולי התפתחות הילד מהשוק הפרטי למערכת הציבורית, מתוך כוונה לצמצם את ההוצאה הכספית של ההורים ולחזק את השירות הציבורי. אולם הורים, מטפלים וארגוני זכויות טוענים כי בפועל קופות החולים עדיין אינן ערוכות לקלוט את היקף המטופלים, ולכן ביטול ההחזרים עלול להותיר ילדים רבים ללא טיפול בזמן.
הביקורת על הרחבת הרפורמה מגיעה על רקע נתונים שמשרד הבריאות עצמו פירסם בחודש מרץ, ולפיהם קופות החולים עדיין מתקשות לעמוד בביקוש לטיפולי התפתחות הילד. כך למשל, בשירותי בריאות כללית (הגדולה מבין הקופות) עמד זמן ההמתנה הממוצע לקלינאית תקשורת על כמעט שמונה חודשים, כאשר 83% מהילדים המתינו יותר משלושה חודשים. בדרום כבר הגיע זמן ההמתנה ליותר מעשרה חודשים בממוצע.
גם בריפוי בעיסוק המצב רחוק מלהיות פשוט: זמן ההמתנה הממוצע עמד על כשישה חודשים וחצי, ובאזור אילת הוא הגיע לעשרה חודשים. ההמתנה לטיפול אצל פסיכולוג עמדה בממוצע על יותר משבעה חודשים, ובאזור המרכז כמעט שנה. גם לרופא התפתחותי – שבלעדיו לא ניתן להשלים אבחון – נאלצו משפחות להמתין בממוצע כשלושה חודשים, ובאילת כחמישה חודשים.
"מחכים שנה, אפילו שנה וחצי"
"כל ילד שני כמעט מחכה לטיפול או לאבחון", אומרת לשווים שרונה שליו, מנכ"לית עמותת שליו וממגישות העתירה לבג"ץ נגד הרפורמה. "המדינה פשוט יורה לעצמה ברגליים. ככל שילדים שזקוקים לטיפול לא יקבלו אותו, מצבם יידרדר והמדינה תשלם על כך בעתיד בקצבאות ובעלויות נוספות".
לדבריה, גם לפני הרפורמה המתינו הורים חודשים ארוכים לטיפולים, אך מאז שהחלה הפעימה הראשונה זמני ההמתנה לטענתה רק התארכו. "אנשים מחכים שנה, אפילו שנה וחצי. ולא מדובר רק בטיפולים אלא גם באבחונים. ילד שלא מאובחן בזמן גם לא מקבל את הזכויות שמגיעות לו".
שליו סבורה שאחת הבעיות המרכזיות היא המחסור באנשי מקצוע. "הקופות מציעות לקלינאית תקשורת צעירה 65 שקלים לשעה ולוותיקה 80 שקלים. בסכומים כאלה כמעט אין מטפלות שמוכנות להצטרף למערכת הציבורית. אפילו קופות החולים אמרו שלא יעמדו בעומס, ובכל זאת הרפורמה ממשיכה".
לדבריה, הפגיעה אינה מסתכמת בהווה בלבד. "באוניברסיטאות כבר מתקשים לפתוח כיתות ללימודי מקצועות הבריאות. צעירים פשוט לא רוצים ללמוד מקצוע שבו אלה תנאי ההעסקה".
גם עו"ד גיא אקוקה, יו"ר ארגון זכויות נכים וממגישי העתירה נגד הרפורמה, מזהיר מפני החרפת העומסים, במיוחד לאחר החלטת משרד הביטחון להרחיב את האפשרות של נכי צה"ל לקבל טיפולים דרך קופות החולים. "זה פשוט יוביל לקריסה של הקופות", הוא אומר. "איך אפשר להוסיף עוד מטופלים למערכת שגם כך לא מצליחה להתמודד עם העומסים? כמו שדחו את הרפורמה כמה פעמים כדי להיערך אליה, כך צריך עכשיו להקפיא אותה עד שהמערכת תהיה מסוגלת לתת את המענה הנדרש".
לטענתו, בחלק מהמקרים הורים מתבקשים שלא להצטרף לרשימות המתנה לתורים למטפלים. "אומרים להם שאין טעם להיכנס לרשימה כי היא ארוכה מדי".
תגובה לבג"ץ עד סוף החודש
בעקבות הטענות הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להקפיא את הרפורמה. שר הבריאות היה אמור להגיש את תגובת המדינה עד 19 ביולי, אך ביקש ארכה של 30 יום. בית המשפט נענה לבקשה באופן חלקי בלבד וקבע כי התגובה תוגש עד 30 ביולי.
גם הקלינאית שירי שפירא מספרת כי היא נתקלת מדי יום במצוקת ההורים. "יש משפחה שבה שני הילדים זקוקים לטיפולים, אבל אחד עדיין מחכה לאבחון ולכן לא מקבל שום טיפול", היא אומרת. "להורים אין אפשרות לממן באופן פרטי את שני הילדים, אז רק אחד מהם מטופל".
שפירא מספרת שגם היא נאלצה להתמודד עם המצב באופן אישי. "אחרי שבתי עברה תאונת דרכים עשיתי לה את כל הטיפולים באופן פרטי כי לא היו תורים. תודה לאל שיכולתי לממן את זה, אבל מה יעשו הורים שאין להם את היכולת הכלכלית?"
שלבי הרפורמה:
- 1 בפברואר 2026 – בוטלו ההחזרים לילדים חדשים עד גיל 6 שאינם על הרצף האוטיסטי או עם מחלה סומטית (למעט אזורים שהוחרגו).
- 1 באוגוסט 2026 – מתווספים ילדים חדשים מעל גיל 6 שאינם על הרצף האוטיסטי או עם מחלה סומטית.
- 1 בינואר 2027 – יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים עם אוטיזם או מחלה סומטית עד גיל 6.
- 1 בינואר 2028 – יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים עם אוטיזם או מחלה סומטית מעל גיל 6.
- 1 בינואר 2030 – יושלם יישום הרפורמה ומנגנון ההחזרים יבוטל גם עבור יתר המטופלים.
משרד הבריאות: גייסנו 166 אנשי מקצוע חדשים
משרד הבריאות מסר כי "הרפורמה מבוססת על תפיסה שלפיה שירותי התפתחות הילד צריכים להינתן בראש ובראשונה במסגרת הציבורית. בהתאם לכך, משרד הבריאות פועל להרחבת השירותים בקופות החולים, לגיוס אנשי מקצוע, להגדלת היצע הטיפולים ולשיפור הנגישות. מטרת הרפורמה היא להבטיח שכל ילד יקבל טיפול התפתחותי איכותי במסגרת הציבורית, ללא תלות במקום מגוריו או ביכולתם הכלכלית של הוריו, ובכך להקל על משפחות ולצמצם פערים חברתיים.
"מאז כניסתה לתוקף של הפעימה הראשונה בפברואר 2026, נרשמה התקדמות משמעותית ביישום הרפורמה. קופות החולים גייסו בהנחיית משרד הבריאות למעלה מ-166 אנשי מקצוע חדשים בתחום התפתחות הילד, ויעד הגיוס שנקבע לשלב הראשון הושג כבר בחודש מרץ. בנוסף, הקופות עמדו ביעדי הרחבת הטיפולים שנקבעו, למעט במחוז דרום, שבו ממשיך משרד הבריאות לפעול יחד עם קופות החולים באמצעות תמריצים וכלים נוספים להרחבת השירות.
"במסגרת הפעימה הראשונה שונתה מדיניות ההחזרים עבור מטופלים חדשים עד גיל 6, שאינם מאובחנים עם אוטיזם או שלא הוגדרו כסומטיים, המתגוררים ביישובים שבהם קיימת נגישות מספקת למכון או ליחידה להתפתחות הילד המוכרים על ידי משרד הבריאות, במרחק של עד 30 ק״מ ממקום מגוריהם.
"החל מיום 1 באוגוסט 2026 יורחב השינוי במדיניות ההחזרים לכלל המטופלים החדשים שאינם מאובחנים עם אוטיזם או שלא הוגדרו כסומטיים. הרחבת הפעימה מתאפשרת לאחר עמידת קופות החולים ביעדי הגיוס והרחבת השירותים שנקבעו לשלב הראשון של הרפורמה, ובכך היא מהווה צעד נוסף בחיזוק השירות הציבורי בהתפתחות הילד.
"לאחר בחינה מקצועית, התייעצות עם הציבור ועם קופות החולים, ובהתבסס על הרחבת היצע המטפלים והשירותים, הוחלט להחריג בשלב זה את היישובים המרוחקים המפורטים בנספח א׳ לחוזר, ובהם יישובי הערבה, רמת הגולן, בקעת הירדן, הנגב ואזור ים המלח. עבור תושבי יישובים אלה תיכנס הפעימה השנייה לתוקף ב-1 בינואר 2027, כדי לאפשר השלמת ההיערכות והמשך הרחבת השירות הציבורי גם באזורים אלה.
"משרד הבריאות ימשיך ללוות את יישום הרפורמה, לעקוב אחר הרחבת השירותים, לחזק את כוח האדם המקצועי ולפעול לשיפור הנגישות והזמינות של שירותי התפתחות הילד בכל רחבי הארץ".
