בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל תביעה ייצוגית שהגיש אייל רוזנצוויג נגד עיריית טירת כרמל, וקבע כי העירייה לא עמדה בחובתה להנגיש את תחנות האוטובוס ואת דרכי הגישה אליהן לאנשים עם מוגבלות. בפסק הדין חויבה העירייה להשלים את כל עבודות ההנגשה בתוך 12 חודשים ולשלם פיצוי כולל של 1.088 מיליון שקל.
רוזנצוויג, המתנייד בכיסא גלגלים חשמלי, טען כי אף שבחלק מהתחנות בוצעו עבודות הנגשה, במקרים רבים לא הונגשו המדרכות, מעברי החצייה ודרכי הגישה אליהן. לדבריו, נוצרו למעשה "איים של נגישות" – תחנות נגישות שאליהן אי אפשר להגיע באופן עצמאי.
בפסק הדין קבע השופט רון סוקול כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב את הרשויות המקומיות לא רק להנגיש את תחנת האוטובוס עצמה, אלא גם את הדרך אליה – החל מנקודת הגישה הקרובה ביותר, כמו מעבר חצייה או צומת. השופט הדגיש כי אין משמעות לתחנה נגישה אם אדם המתנייד בכיסא גלגלים אינו יכול להגיע אליה בבטחה.
במהלך ההליך הוגשו חוות דעת מקצועיות ונערך סיור משותף בתחנות האוטובוס בעיר. מומחי הנגישות מטעם התובע מצאו ליקויים משמעותיים בעשרות תחנות, ובהם היעדר הנמכת מדרכות, מכשולים בדרך, מעברים צרים וליקויים ברחבות ההמתנה. העירייה הודתה בקיומם של חלק מהליקויים, אך טענה כי עמדה בדרישות החוק וכי מקור חובת ההנגשה שונה מזה שטען התובע.
השופט דחה את עמדת העירייה וקבע כי החובה להנגיש את דרכי הגישה נובעת מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומהתקנות שהותקנו מכוחו, ולא ניתן לפרש את החוק באופן שמצמצם את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתמש בתחבורה הציבורית באופן עצמאי ושוויוני.
בפסק הדין הורה בית המשפט לעירייה להשלים את כל עבודות ההנגשה בתוך שנה, בהתאם לתקן הנגישות המעודכן, וכן למנות מומחה נגישות שיפקח על ביצוע העבודות וידווח לבית המשפט על התקדמותן.
בנוסף. חייב בית המשפט את העירייה לשלם פיצוי בסך כולל של 1,088,000 שקל. הכסף לא יחולק לחברי הקבוצה באופן אישי, אלא יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות, שתייעד אותו לפרויקטים בתחום הנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות או למטרות קרובות. שאלת הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכת דינו תוכרע בהמשך.
