כשבועיים בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים, מנהלים וארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות מזהירים מפגיעה נרחבת בתלמידי החינוך המיוחד בעקבות שינוי במודל התקצוב של כיתות קטנות הנמצאות בבתי ספר רגילים בחטיבה העליונה.
השינוי אינו נוגע רק לכיתות תקשורת לתלמידים על הרצף האוטיסטי, אלא גם לכיתות לתלמידים עם מוגבלות שכלית והפרעות נפשיות וכן לכיתות מב"ר ואתגר.
בכיתות התקשורת, למשל, תקן הכיתה עומד כיום על חמישה עד שמונה תלמידים, כאשר בית הספר מקבל תקצוב בהתאם למספר התלמידים. על פי ההחלטה החדשה, החל מהתלמיד השביעי ייחתך התקצוב עבורו ביותר ממחצית: במקום 13.6 שעות הוראה יוקצו לו 6.6 שעות בלבד.
המשמעות עבור כיתה כזו עשויה להיות אובדן של משרת הוראה שלמה. לפי הנתונים, בכ-70% מכיתות התקשורת לומדים שבעה תלמידים ומעלה ובכ-25% מהן שמונה תלמידים – כך שהשינוי צפוי להשפיע על חלק גדול מהכיתות.
הפגיעה, מזהירים במערכת החינוך ובארגונים, לא צפויה להסתכם במספר המורים. הפחתת שעות התקצוב עלולה להביא גם לצמצום בשעות ההוראה, בטיפולים הרגשיים, בשיעורים הפרטניים ובאפשרות לשלב את תלמידי הכיתות המיוחדות בשיעורים ובפעילויות עם יתר תלמידי בית הספר.
חשש: בתי ספר יימנעו מפתיחת כיתות מיוחדות
חשש נוסף הוא שהשינוי יהפוך את הפעלת הכיתות המיוחדות בבתי הספר הרגילים לקשה יותר, ולאורך זמן יביא לכך שבתי ספר יימנעו מפתיחת כיתות חדשות.
כיתות אלה דורשות כבר כיום משאבים נוספים מבתי הספר, ובין היתר מעורבות רבה של צוותי הייעוץ והפסיכולוגיה. במערכת החינוך חוששים כי הפחתת התקצוב תעמיק את הקושי ותפגע בנכונות וביכולת של בתי ספר רגילים לקלוט כיתות חינוך מיוחד.
קיים גם חשש להעמקת הפערים בין הרשויות המקומיות. רשויות חזקות עשויות להיות מסוגלות להשלים מתקציבן חלק מהמשאבים שייחסרו, בעוד רשויות חלשות יתקשו לעשות זאת.
ההנחיה בנושא ניתנה בחודש מאי, ובחודש יוני פנו שורה של ארגונים המייצגים ילדים ואנשים עם מוגבלות, ובהם אלו"ט, איל"ן, אקים וקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, למשרד החינוך והתריעו מפני הפגיעה הצפויה. לטענתם, עד היום לא קיבלו מענה.
"עד היום אף גורם לא מצא לנכון לענות על הפנייה ועל הטענות בה", אומרת עו"ד ליאל פלג, ראש תחום חינוך ורווחה באגף לזכויות, קידום וקשרי ממשל באלו"ט.
"עשרות אלפי תלמידים עם מוגבלויות עלולים להיפגע"
במכתב ששלחו הארגונים נטען כי השינויים שהציג משרד החינוך משמעותיים בהרבה מכפי שניתן להבין מהמסמכים שהופצו.
"המסמך מציג שינויים מרחיקי לכת בתקן התלמידים בכיתות החינוך המיוחד ובאופן תקצובן, אולם הוא מנוסח באופן עמום שאינו מאפשר להבין את מלוא משמעות השינוי והשלכותיו בפועל", נכתב במכתב.
לדברי הארגונים, היקף התלמידים שעלולים להיפגע מגיע לעשרות אלפים. "פגיעה פוטנציאלית בהיקף כה נרחב אינה יכולה להתבצע באמצעות מסמכים עמומים, ללא הליך ציבורי תקין, ללא הצגת נתונים וללא בחינה שקופה של השלכותיה על התלמידים והמסגרות החינוכיות", כתבו.
עו"ד פלג טוענת כי "משרד החינוך פעל מתחת לרדאר כדי לקצץ דרמטית תקציבים של כיתות מיוחדות, באופן שעלול לפגוע כבר בשנה הקרובה בעשרות אלפי תלמידים עם מוגבלויות".
לדבריה, "הפגיעה הזו צפויה להתבטא בצמצום תקני מורים, פגיעה בשעות הוראה, טיפולים רגשיים, שעות פרטניות ומענים חשובים נוספים הניתנים לתלמידים עם מוגבלויות".
הארגונים מתחו ביקורת גם על הצגת התקצוב הקיים כ"תקצוב עודף". לטענתם, מדובר בהגדרה מקוממת, שכן כבר כיום קיים בשטח מחסור באנשי צוות, בטיפולים ובהתאמות נגישות.
באלו"ט מזהירים גם מההשלכות ארוכות הטווח וטוענים כי המדיניות עלולה להביא לכך שכיתות מיוחדות חדשות לא ייפתחו בבתי ספר רגילים, ובכך לפגוע בשילובם של תלמידים עם מוגבלות במסגרות החינוך בקהילה.
מנהל בית ספר: "אצלי ירדה משרה וחצי"
ההחלטה מעוררת ביקורת גם בשל עיתוי פרסומה, זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים, כאשר בתי הספר כבר נמצאים בשלבים מתקדמים של בניית מערכות השעות ואיוש צוותי ההוראה.
"ההנחיה פורסמה בעיתוי שלא מאפשר למנהלים ולמנהלות שום מרחב פעולה", אמר ליאור בכר, מנהל בית הספר הדמוקרטי בחדרה, בראיון לחדשות 12. "השלכות הקיצוץ הפתאומי בשעות עבור הכיתות המיוחדות, כשבבית הספר שלי מדובר בכיתות תקשורת, הן ירידה משמעותית בהיקף שעות משרה של המורים והמורות, עד כדי צורך לפטרם בלית ברירה. אצלי למשל ירדה משרה וחצי".
בכר מזהיר כי התלמידים עצמם יקבלו פחות שעות. "צפויה ירידה בכמות השעות שכל תלמיד בכיתת תקשורת יקבל וירידה בכמות שעות ההוראה שבהן ניתן לשלב את אותם תלמידים בכלל בית הספר".
לדבריו, "בטווח הארוך צפויה פגיעה מתמשכת באיכות החינוכית בכיתות התקשורת וירידה משמעותית ביכולת של בתי ספר 'רגילים' להתנהל עם כיתות מיוחדות בכלל, שזוהי פגיעה חינוכית, מוסרית וערכית".
בכר אמר כי גם "רשת הביטחון" שעליה הודיע משרד החינוך טרם נתנה לו מענה. "אני למשל ממתין כבר שלושה שבועות שמשרד החינוך יתייחס לבקשה שהגשתי למימוש 'רשת הביטחון' שהובטחה במסגרת ההנחיה החדשה למקרים כמו שלי, בינתיים ללא מענה. התנהלות משרד החינוך בסוגיה זו מראה יותר מכל כי המשרד אינו מעוניין בקידום פתרונות עומק ושיח, אלא בקיצוצים נקודתיים וקצרי טווח שהשפעתם נעלמת מהעין, הגם שאלו רק מחריפים".
משרד החינוך: "אין כל קיצוץ"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אין כל קיצוץ בתקציב החינוך המיוחד. להפך: במעבר משנת תשפ"ו לתשפ"ז גדל תקציב החינוך המיוחד ביותר מ־2.5 מיליארד שקל. השינוי המדובר הוא עדכון נקודתי במנגנון התקצוב בחטיבה העליונה בלבד, שנועד לצמצם עיוותים שנוצרו לאורך השנים ולחזק את הקשר בין התקציב לבין המענה הניתן בפועל לתלמידים.
"במסגרת זו, משרד החינוך ומשרד האוצר עידכנו את המודל במטרה להבטיח שהמשאבים המיועדים לתלמידי החינוך המיוחד יגיעו אליהם בהתאם לצורכיהם ולא ייווצרו הקצאות שאינן משקפות את המענה הניתן בפועל.
"לצד זאת, המשרד קבע רשת ביטחון למקרים שבהם יתברר, לאחר התייצבות מצבת התלמידים וכוח האדם, כי עובד הוראה נפגע כתוצאה מהשינוי".
