בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אישר השבוע לנהל תביעה ייצוגית נגד קופת חולים מאוחדת בגין אי הנגשת סניף הקופה ברחוב נתן 6 ברמת גן. בהחלטה מותח בית הדין ביקורת חריפה על התנהלות הקופה וקובע, בין היתר, כי היא לא עמדה במועדים שנקבעו בחוק להנגשת המרפאה, לא סיפקה פתרונות נגישות חלופיים מספקים ואף פרסמה באתר האינטרנט שלה מידע מטעה ומבלבל בנוגע לנגישות הסניף.
את ההחלטה נתנו נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת אריאלה גילצר-כץ, ונציג הציבור יעקב גילת, בעקבות בקשה שהגישה איזבלה קוגן, אלמנתו ויורשתו של לב קוגן ז"ל.
קוגן, יליד 1940, היה מבוטח במאוחדת, סבל ממחלת פרקינסון, הוגדר כסיעודי והתנייד בכיסא גלגלים. הוא קיבל שירותים רפואיים בסניף מאוחדת ברחוב נתן 6 ברמת גן, שבו המעלית עוצרת בקומות הזוגיות בלבד ואינה מאפשרת להגיע באמצעותה לחלק מהקומות בבניין.
לפי ההחלטה, בביקורים שערך קוגן במרפאה ביולי ובאוגוסט 2022 הוא לא קיבל פתרון נגיש מהקופה ונאלץ להיעזר במטפל ובאשתו, שגררו אותו פיזית בכיסא הגלגלים במדרגות כדי להגיע לקומות הלא נגישות.
בית הדין תיאר את האירוע בחומרה וקבע כי "העובדה שמר קוגן ז"ל, אדם סיעודי, נאלץ להיגרר במדרגות, מהווה פגיעה ברורה בכבודו ובזכותו לשוויון".
רק לאחר שנשלח למאוחדת מכתב התראה מעורך דין באוקטובר 2022 העניקה הקופה לקוגן פתרונות נקודתיים, בהם אפשרות לקבל את שירות הרופא בקומה נגישה והחזר על נסיעות במונית. אלא שבית הדין קבע כי מדובר בפתרונות אישיים שניתנו בדיעבד, ולא במענה מסודר לכלל המטופלים עם מוגבלות.
"אין לגלגל את האחריות לפתחם של אנשים עם מוגבלויות"
אחת הביקורות החריפות בהחלטה נוגעת לטענה שהעלתה מאוחדת ולפיה היה באחריותו של קוגן ליידע את הקופה שהוא זקוק לסיוע. מאוחדת אף טענה ל"אשם תורם של 100%" מצדו או מצד אלמנתו בשל כך שלא הזדהה כבעל מוגבלות או פנה מראש לקבלת פתרון.
בית הדין דחה את הטענה באופן נחרץ.
"חובת ההנגשה היא אקטיבית המוטלת במלואה על קופת החולים", נקבע בהחלטה, "ואין לגלגל את הנטל או את האחריות לפתחם של אנשים עם מוגבלויות".
בהמשך נכתב כי הציפייה ממטופל – ובמיוחד מקשיש סיעודי הסובל ממחלות קשות ואינו שולט בעברית – לתאם מראש את הנגישות הבסיסית הנדרשת לו עומדת בסתירה לתכלית חוקי הנגישות.
בית הדין קבע כי מטרת החקיקה היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות לקבל שירות "עצמאי, שוויוני ומכבד", בלי שייאלצו לפנות מיוזמתם ולבקש סיוע פרטני בכל פעם שהם מגיעים לטיפול רפואי. קבלת עמדתה של מאוחדת, נקבע, הייתה "מרוקנת מתוכן את החובה הסטטוטורית להנגשה מראש ועומדת בניגוד גמור לדין".
בית הדין הוסיף כי מאוחדת גם לא הוכיחה שיידעה את ציבור המטופלים על קיומו של מנגנון שבאמצעותו הם אמורים להצהיר מראש על מוגבלותם או על הצורך בהתאמות נגישות.
המעלית מגיעה רק למחצית מהקומות
במרכז התביעה עומדת המעלית בסניף, שאינה מגיעה לכל קומות הבניין. בית הדין קבע כי נגישות בין הקומות היא תנאי בסיסי לקיום חובת הנגישות, וכי ללא אמצעי מתאים "מחצית הבניין נותרת לא נגישה".
הקופה טענה כי פעלה לקידום הקמתה של מעלית חיצונית וכי עיכובים בקבלת היתר הבנייה נבעו בין היתר מעיריית רמת גן וממלחמת "חרבות ברזל". אלא שבית הדין קבע כי טענת העיכוב מצד העירייה אינה פוטרת את מאוחדת ממחדליה הקודמים.
בהחלטה צוין כי נציג מאוחדת הודה שהבקשה להיתר למעלית לא הוגשה עד 2022, אף שהנושא היה על הפרק במשך "מעל 10 שנים".
בית הדין דחה גם את טענת הקופה שלפיה עבודות התקנת המעלית כבר החלו למעשה זמן רב קודם לכן. פעולות כמו העתקת צנרת, הכנת פתחים והתקשרות עם קבלן, נקבע, הן פעולות הכנה ואינן שקולות להתחלת הבנייה הפיזית של פתרון הנגישות.
בסופו של דבר קבע בית הדין כי מאוחדת לא עמדה במועדים שנקבעו בחוק להשלמת ההנגשה. המועד הסופי חל בנובמבר 2024, בעוד שהיתר הבנייה למעלית התקבל רק במאי 2025.
באתר נכתב: "כל הקומות נגישות"
ביקורת נוספת של בית הדין נגעה למידע שפרסמה מאוחדת באתר האינטרנט שלה. בהצהרת הנגישות של הסניף נכתב כי "כל הקומות נגישות (מעלית במבנה)", אף שבפועל המעלית מגיעה רק לקומות הזוגיות.
רק לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוסיפה מאוחדת את ההבהרה "מעלית רק לקומות זוגיות".
בית הדין קבע כי עצם הצורך בהוספת ההבהרה מלמד שההצהרה המקורית הייתה מטעה. עוד נקבע כי השארת שתי ההצהרות יחד יצרה "מצג מבלבל שאינו משקף נאמנה את קשיי הנגישות הקיימים בסניף בפועל".
גם הטענה של מאוחדת כי סיפקה פתרונות נגישות חלופיים לא התקבלה. בית הדין קבע כי הקופה "לא הציגה פתרון שיטתי, מערכתי ושוויוני" שיבטיח נגישות אפקטיבית לכלל המטופלים. גם הצבת שלט שמודיע שהמעלית אינה נגישה, ללא מספר טלפון, הכוונה או הסבר למי יש לפנות כדי לקבל סיוע, אינה מהווה לדעת בית הדין פתרון נגישות אפקטיבי.
בסיכומו של עניין קבע בית הדין כי מאוחדת "הפרה את חובתה להעמיד שירותי בריאות נגישים בתקופת הביניים באופן שוויוני ומכבד".
מי נכלל בתביעה?
בית הדין אישר את ניהול ההליך כתביעה ייצוגית והגדיר את הקבוצה כמי שכוללת כל אדם עם מוגבלות שביקר בסניף מאוחדת ברחוב נתן 6 ברמת גן ונפגע מאי נגישותו, או נמנע מלקבל בו שירותים בשל בעיית הנגישות, החל מהמועד שבו חלה על מאוחדת חובת ההנגשה ועד להשלמת ההנגשה בפועל.
בית הדין הסביר כי דווקא מאפייני הקבוצה מחזקים את הצורך בהליך ייצוגי. לדבריו, מדובר באנשים עם מוגבלות, בהם חולים, אנשים סיעודיים וקשישים, שרבים מהם לא יפתחו בהליכים משפטיים באופן עצמאי. בשל כך נקבע כי תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת למיצוי זכויותיהם וליצירת הרתעה.
התביעה מבקשת פיצוי של לפחות 1,000 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה. בהחלטה מציין בית הדין כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר, במקרים המתאימים, פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 72,523 שקל, וכי במקרה של קוגן קיים בסיס לפסיקת פיצויים בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו.
בית הדין אישר בין היתר עילות תביעה בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הפרת חובה חקוקה והפרת תקנות הנגישות הרלוונטיות.
עם זאת, ההחלטה הנוכחית אינה קובעת עדיין מה יהיה גובה הפיצוי או אם כל אחד מחברי הקבוצה יהיה זכאי לו. היא מאשרת את ניהול התביעה כייצוגית, וההליך עצמו יימשך כעת בבית הדין.
מאוחדת חויבה לשלם למבקשת שכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל, ובית הדין הורה על קביעת דיון קדם משפט להמשך בירור התביעה.
