אחרי חודשים רבים של עבודה ולא פחות מ-14 דיונים, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הייתה אמורה להצביע אתמול (שני) על תקנות משרד הרווחה הנדרשות ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. אלא שברגע האחרון משך משרד הרווחה את התקנות, בעקבות מחלוקת סביב השירותים שיינתנו למתמודדי נפש שיש להם גם מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית. המשמעות: השלמת יישומו של החוק ממשיכה להתעכב.
התקנות הן חלק מרכזי ביישום החוק ונועדו לקבוע בפועל את התנאים לקבלת השירותים מכוחו. בין היתר הן מסדירות את הליכי ההכרה והאבחון, את הגורמים המוסמכים לבצע אבחונים ואת קביעת רמת התמיכה שלה זכאי כל אדם. התקנות מתייחסות לשבעה סוגי מוגבלות: אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה ועיכוב התפתחותי.
התקנות נדונו בוועדה במשך תקופה ארוכה בהשתתפות ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות. המחלוקת שהובילה למשיכתן נוגעת לדרישתה של יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, שמשרד הרווחה יאפשר גם למתמודדי נפש שיש להם מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית לקבל שירותים מכוח החוק. כיום מקבלים מתמודדי נפש את שירותי השיקום שלהם במסגרת משרד הבריאות.
"התפיסה שעמדה בבסיס חקיקת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות היא מעבר ממתן שירותים בהתאם לסוג המוגבלות למתן שירותים בהתאם לאדם עם המוגבלות", הסבירה וולדיגר. "כלומר, אנחנו לא רואים טייטל אלא אדם ונעניק לו את מה שצריך כדי שיחיה חיים משמעותיים בהתאם לצרכיו".
לדבריה, "ישנם לא מעט מתמודדי נפש שיש להם מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית וכרגע יש שירותים שהם עומדים בקריטריונים לקבלתם, אבל הם נשללים מהם בגלל ההכרה במשרד הבריאות. אנחנו לא מבקשים לאפשר כפל שירותים. אפשר לקבוע מה וכמה מגיע, אבל אין הצדקה לשלילת הזכאות על הסף. צריך לאפשר לכל אדם לקבל מה שהוא צריך מכל משרד. תפסיקו לזרוק אנשים החוצה בגלל הגדרות".
"בושה וחרפה"
וולדיגר תקפה בחריפות את החלטת משרד הרווחה למשוך את התקנות. "ציפינו מאוד להעביר את התקנות היום לאחר עבודה קשה וממושכת, וזו בושה וחרפה שאחרי 14 דיונים ממושכים וכל כך הרבה עבודה המשרד מושך באבחת יד את התקנות החשובות האלה, שהוא היה אמור להתקין עד ינואר 2024", אמרה.
"במשרד הרווחה יש אנשים טובים שעובדים למען הציבור, אבל יכול להיות שבנקודת הזמן הזאת נוח להם שאין תקנות, כי החוק כבר בתוקף ואין יד בוחנת לשימוש בתקציב. זה מצב שלא מתקבל על הדעת".
עידית סרגוסטי מארגון בזכות הצטרפה לביקורת. "חוק שירותי רווחה הביא בשורה שאומרת שאנחנו לא מסתכלים על סוג המוגבלות של האדם אלא על הצרכים שלו", אמרה. "יש כמות גדולה מאוד של אנשים שיש להם כפל מוגבלויות והם לא בהכרח נכנסים בקטגוריה אחת, והניסיון לעשות את זה סותר את רוח החוק וגם את מה שכתוב בו במפורש. אנשים צריכים לקבל שירותים משלימים מפה ומפה. להוציא אותם מראש מהחוק זה עוול".
רויטל לן כהן מקואליציית הורים לאנשים עם מוגבלות הוסיפה: "החלוקה בין המשרדים נועדה לצורך ביורוקרטי, אבל הגענו למצב שבו האזרח נשכח. זה לא משנה אם עוסקים בגוף או בנפש, צריך שיהיה אפשר לראות אדם כיחידה אחת שלמה. זה לא רק עניין של מאיפה יבוא התקציב, זו תפיסת עולם. לא נאפשר שיגרמו לנו לריב אחד עם השני על תקציבים ועל שירותים".
תמי דורסט מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הביעה אכזבה ממשיכת התקנות. "הבהרנו לאורך כל הדרך שחשוב לקדם את התקנות ואנחנו מצרים על משיכתן ומקווים שיקודמו בכנסת הבאה", אמרה. "אנשים עם מוגבלות צריכים לקבל את המענים לכל צורכיהם ואנחנו סבורים שאפשר היה למצוא פתרון בהידברות. נשמח להיות שותפים לכל שיח כזה".
משרד הרווחה: "לשמור על מי שהחוק יועד לו מלכתחילה"
עו"ד ציפי בר לבב, היועצת המשפטית של משרד הרווחה, דחתה את הביקורת. "נציגי משרד הרווחה עושים את עבודתם למען הציבור ולא מזלזלים באף אוכלוסייה", אמרה. "לחוק הזה יש מסגרת תקציבית ולמשרד אין שום עניין להוציא ממנו שום אוכלוסייה, אלא לשמור על האוכלוסייה שהחוק יועד לה מלכתחילה".
לדבריה, חוק שיקום נכי נפש בקהילה קובע כי מתמודדי נפש יקבלו שירותים ממשרד הבריאות. "המשרד לא רצה למשוך את התקנות. הושקעה בהן עבודה רבה ביחד עם הוועדה, אבל המחלוקת העמוקה הזאת בסוף לא הגיעה לפתרון".
בתגובה אמרה וולדיגר כי לטענתה כלל לא התקיים דיון מספק בסוגיה. "לא התקיים שיח בנושא וזה מה שהתכוונו לעשות היום", אמרה. "אני לא רואה שום סיבה להוציא אף אוכלוסייה מהחוק, ואם צריך תוספת תקציב צריך לדבר על זה, לבדוק את היקף השירותים ולבחון את הצרכים. לצערי לא קיבלנו מהמשרד את הנתונים והתקנות נמשכו מבלי שהתקיים דיון אמיתי בנושא".
