היא ביקשה, דרשה וניסתה להשיג את מקבלי ההחלטות בטלפון. כשאיש לא הקשיב, ג׳ודי היומן וחבריה פשוט השתלטו על בניין ממשלתי. הטריילר הראשון ל־Being Heumann, הסרט החדש על מי שכונתה "האמא של תנועת זכויות הנכים" בארצות הברית, נחשף לאחרונה ומציג הצצה קצבית, מצחיקה ומלאת רוח מרדנית לאחד המאבקים החשובים והפחות מוכרים בתולדות זכויות האזרח.
הסרט יפתח מחר, 10 בספטמבר, את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, יעלה בבתי קולנוע נבחרים ב־6 בנובמבר וב־13 בנובמבר יגיע ל־ Apple TV. בשלב זה לא פורסם מועד הפצה נפרד בישראל.
Being Heumann מבוסס על ספר זיכרונותיה של היומן ומתמקד במחאת Section 504 משנת 1977. יותר ממאה אנשים עם מוגבלויות נכנסו לבניין פדרלי בסן פרנסיסקו וסירבו להתפנות במשך 28 ימים. הם דרשו מהממשל לחתום על התקנות שיאפשרו לאכוף את סעיף 504 בחוק השיקום האמריקאי, שאסר להפלות אנשים עם מוגבלות בגופים ובתוכניות המקבלים מימון פדרלי.
החוק אמנם נחקק כבר ב־1973, אך בהיעדר תקנות נותר במידה רבה הצהרה על הנייר. המחאה, שהפכה להשתלטות הארוכה ביותר על בניין פדרלי בתולדות ארצות הברית, הסתיימה בחתימה על התקנות וסייעה לסלול את הדרך לחוק האמריקאים עם מוגבלויות, ה-ADA, שנחקק ב־1990.
מאחורי הסרט עומדת הבמאית והתסריטאית שאן הדר, שזהו סרטה הגדול הראשון מאז CODA. הסרט ההוא זכה בשלושה פרסי אוסקר, בהם הסרט הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר להדר והפך את טרוי קוטסור לגבר החירש הראשון שזוכה באוסקר למשחק. קודם לכן יצרה הדר את הסרט Tallulah, כתבה והפיקה את "כתום זה השחור החדש" והייתה בין יוצרי הסדרה Little America.
הטריילר של Being Heumann >>>
הדר לא חיפשה בהכרח סיפור נוסף על מוגבלות אחרי CODA, אך סיפרה כי הצפייה בסרט התיעודי Crip Camp, שבו השתתפה היומן, גרמה לה להבין שהיא רוצה להביא את סיפורה למסך. היא פנתה אליה במייל, השתיים נפגשו והפכו קרובות במהלך השנתיים שבהן פותח הסרט. היומן מתה במרץ 2023, לפני תחילת הצילומים.
אף שהסרט מבוסס על חייה, הדר מדגישה שלא רצתה ליצור ביוגרפיה שגרתית העוקבת אחר הגיבורה מילדות ועד זקנה. במקום זאת היא בחרה להתרכז במחאה ולשלב בין דרמה היסטורית, קומדיה וסרט השתלטות. לצד הסכנות והמחיר הבריאותי ששילמו המפגינים, הסרט צפוי לעסוק גם בחברויות, במריבות, במיניות וברגעי החופש שנוצרו בתוך הבניין.
אם לשפוט לפי הטריילר, לא צפויה כאן אנדרטה מכובדת לגיבורה היסטורית, אלא סרט רועש ושובב על קבוצת אנשים שסירבה להמשיך לבקש בנימוס.
את היומן מגלמת השחקנית הבריטית רות מדלי, המוכרת בין היתר מהסדרות Years and Years ו־Doctor Who. מדלי נולדה עם ספינה ביפידה ומשתמשת בעצמה בכיסא גלגלים. לדבריה, פועלה של היומן נוגע בה באופן אישי כאישה עם מוגבלות, אך מה שמשך אותה לתפקיד היו גם העקשנות, ההומור והמורכבות של הדמות.
מארק רופאלו מגלם את ג׳וזף קליפאנו, שר הבריאות, החינוך והרווחה בממשל קרטר, שעיכב את החתימה על התקנות. דילן אובריאן מופיע בתפקיד אוון וייט, אחד העיתונאים הבודדים שסיקרו את המחאה.
חלק גדול מהאנסמבל מורכב משחקנים עם מוגבלויות שונות. באחת הסצנות החליטה הדר לוותר על הטקסט המתוכנן וביקשה מהשחקנים לשתף בחוויות אמיתיות מחייהם. הסצנה צולמה בטייק ארוך אחד, כשהדר מראיינת אותם לצד המצלמה. את התסריט כתבה יחד עם רבקה טאוסיג, סופרת וחוקרת לימודי מוגבלות המתניידת בכיסא גלגלים.
הבחירות האלה עשויות לאפשר לסרט להתרחק משתי הקלישאות המזוהות ביותר עם דמויות עם מוגבלות בקולנוע: קורבן המעורר רחמים או גיבור־על שנדרש "להתגבר" על גופו. הדר סיפרה כי ביקשה להציג את גיבורי המחאה כאנשים מצחיקים, מבולגנים, מורכבים ולעיתים גם מעצבנים, ולא כסמלים מושלמים.
היומן חלתה בפוליו בגיל שנה וחצי והשתמשה בכיסא גלגלים. בגיל חמש נאסר עליה ללמוד בבית ספר ציבורי בטענה שהיא מהווה "סכנת אש". שנים אחר כך ניסה אותו מחוז חינוך למנוע ממנה לקבל רישיון הוראה בשל מוגבלותה. היא תבעה את עיריית ניו יורק, ניצחה והפכה לאישה הראשונה המשתמשת בכיסא גלגלים שלימדה בבתי הספר הציבוריים בעיר.
בהמשך הקימה ארגוני זכויות, מילאה תפקידים בכירים בממשלי ביל קלינטון וברק אובמה והייתה שותפה לקידום חוקים ומדיניות ששינו את חייהם של מיליוני אנשים. למרות זאת, שמה עדיין אינו מוכר לרבים מחוץ לקהילת המוגבלות.
כעת, עם במאית זוכת אוסקר, קאסט מוכר ובכורה בפסטיבל טורונטו, הציפיות מ־Being Heumann גבוהות במיוחד. האתגר שלו יהיה להפוך מאבק היסטורי לסיפור קולנועי סוחף, מבלי לרכך את הפוליטיקה שלו או להפוך את גיבוריו למקור השראה בלבד. הטריילר הראשון מעורר תקווה שהדר מצאה את הדרך, ואולי זה בדיוק הזמן לקבל מג'ודי היומן תזכורת קטנה לאיך עושים מחאה כמו שצריך.
