אחרי כ־20 שנות המתנה, התקנות שנועדו להסדיר את אחריות המדינה כלפי אנשים עם מוגבלות בשעת חירום אושרו סופית: שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם עליהן אמש (שלישי), כחודשיים לאחר שאושרו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
החתימה הגיעה בעקבות פרסום ב־ynet בתחילת השבוע על העיכוב בחתימת השר. לפי ynet , בעקבות הפרסום חתם כ"ץ על התקנות, לאחר שמערכת הביטחון הסבירה קודם לכן כי לא נמצא מקור תקציבי ליישומן.
רק אתמול דיווחנו בשווים כי למרות אישור התקנות בחודש יולי, הן עדיין אינן בתוקף וממתינות לחתימת שר הביטחון. במערכת הביטחון מסרו אז ל־ynet כי ועדת העבודה והרווחה אישרה את התקנות מבלי שסוכם מקור תקציבי למימושן, וכי נעשה מאמץ למצוא תקציב ייעודי לסעיפים שבאחריות מערכת הביטחון.
התקנות נועדו להסדיר את המענה של המדינה לאנשים עם מוגבלות בשעת מלחמה או מצב חירום. בין היתר נקבע כי מיגוניות חדשות שיוצבו במרחב הציבורי יחויבו להיות נגישות, וכי באחריות המדינה להנגיש מידע והנחיות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני. התקנות מסדירות גם אספקת צרכים קיומיים, ובהם מים, מזון ותרופות.
אחד המרכיבים המרכזיים בתקנות הוא הפעלת "תומכים קהילתיים", שתפקידם יהיה ליצור קשר בשעת חירום עם אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, לאתר את צורכיהם ולסייע להם. סוגיית המימון של המערך הזה הייתה אחד הגורמים לעיכוב. בסופו של דבר סוכם כי האחריות תוטל על מתנדבי השירות הלאומי־אזרחי, שיוכשרו במסגרת תוכנית שתגובש בשיתוף הרשות לשירות לאומי־אזרחי, משרד הרווחה, משרד הביטחון ומרכז השלטון המקומי.
הארגונים דרשו: לחתום ללא דיחוי
בימים האחרונים הופעל לחץ גם מצד ארגונים הפועלים למען זכויות אנשים עם מוגבלות. בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, אלו"ט, איל"ן וארגונים נוספים פנו לכ"ץ בדרישה לחתום על התקנות ללא דיחוי.
בפנייתם הזהירו הארגונים כי בהיעדר מענים מותאמים, אנשים עם מוגבלויות מורכבות עלולים להישאר בשעת חירום ללא יכולת להגן על עצמם או לקבל מענה לצרכים בסיסיים וחיוניים. הם קראו לשר לחתום באופן מיידי, כדי שההסדרים יוכלו לפעול כבר במצב החירום הבא.
כעת, עם חתימתו של כ"ץ, התקנות אושרו סופית – שני עשורים לאחר שהמדינה התחייבה להסדיר את המענה לאנשים עם מוגבלות בשעת חירום.
