שמונה שנים לאחר שהכנסת אישרה את הרפורמה בחינוך המיוחד, שנועדה לקדם את שילובם של תלמידים עם מוגבלות במערכת החינוך הרגילה, מחקר מקיף שהזמין משרד החינוך מצביע על פערים משמעותיים בין ההבטחה לשילוב לבין המציאות בבתי הספר.
לפי המחקר, כשני שלישים ממנהלי בתי הספר היסודיים שהשתתפו בו דיווחו כי בית הספר אינו מצליח לספק לכל התלמידים הזכאים את מלוא שירותי החינוך המיוחדים שנקבעו להם.
המחקר, שערכו פידא ניג'ם־אכתילאת ויעל קורן ממכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל, הוזמן על ידי משרד החינוך ומומן בסיועו, במטרה לבחון כיצד מיושמת מדיניות ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות בבתי הספר היסודיים, אילו קשיים חווים אנשי החינוך ומה נדרש כדי לשפר את המצב.
הממצאים מצביעים על שורה של בעיות: מחסור בהכשרה מקצועית, עומס על המורים, כיתות שבהן תלמידים רבים זקוקים לתמיכה, קשיי נגישות פיזית ופערים בין השירותים שנקבעו לתלמידים לבין השירותים שניתנים להם בפועל. לצד זאת, המחקר חושף פער משמעותי בין התמיכה העקרונית של אנשי החינוך בהכלה לבין אמונתם ביכולת ליישם אותה, במיוחד כשמדובר בתלמידים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית או הפרעות נפשיות.
67% מהמנהלים: לא מצליחים לתת את כל המענים
אחד הממצאים המרכזיים במחקר נוגע למימוש זכויותיהם של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. 62% ממנהלי בתי הספר שהשיבו לסקר דיווחו כי בית הספר מצליח לספק את מלוא המענים שנקבעו רק לחלק מהתלמידים הזכאים. עוד 5% דיווחו כי בית הספר אינו מצליח לספק לאף אחד מהתלמידים הזכאים את כל המענים שנקבעו לו.
בסך הכל, 67% מהמנהלים שהשתתפו במחקר תיארו מצב שבו לפחות חלק מהתלמידים אינם מקבלים את מלוא השירותים שנקבעו להם. בנוסף, 59% מהמנהלים דיווחו כי היעדר היכולת לספק את מלוא המענים מפריע במידה רבה ליישום ההכלה בבית הספר.
הפער הזה משמעותי במיוחד לנוכח הרפורמה בחינוך המיוחד שאושרה ב־2018. במסגרת התיקון לחוק נקבע כי שירותי חינוך מיוחדים יוכלו להינתן גם בתוך בתי הספר הרגילים, באמצעות סל תמיכות המותאם לצורכי התלמיד. הרעיון היה לאפשר לילדים עם מוגבלות ללמוד לצד בני גילם בלי לוותר על השירותים והתמיכות הנדרשים להם.
אלא שהמחקר מצביע על כך שבחלק מבתי הספר עצם השילוב בכיתה רגילה אינו מבטיח שהתלמיד יקבל את כל השירותים שנקבעו לו.
22% ממורות השילוב ללא השכלה פורמלית בחינוך מיוחד
בעיה מרכזית נוספת שעלתה במחקר היא הכשרת אנשי החינוך. 28% מבעלי התפקידים שהשיבו לסקר דיווחו כי אין להם ניסיון קודם בעבודה עם ילדים עם מוגבלות. בקרב מורות השילוב, שאמורות לסייע בהוראה מותאמת וללוות את הצוותים החינוכיים, 22% דיווחו כי אין להן השכלה פורמלית בחינוך מיוחד.
החוקרים מצאו כי מורות שילוב בעלות הכשרה פורמלית בחינוך מיוחד מעניקות יותר תמיכה והדרכה למחנכים, לסייעות ולמורים המקצועיים בהשוואה למורות שילוב ללא הכשרה כזו.
גם מערך ההשתלמויות אינו נותן מענה מלא לצורכי הצוותים. רק 42% מכלל המשיבים השתתפו בתוכנית לפיתוח מקצועי בנושא הכלה בשנת הלימודים שקדמה לסקר. בקרב המחנכים, 71% דיווחו שלא השתתפו בתוכניות או במפגשי למידה שנועדו להעניק להם כלים בתחום ההכלה וההשתלבות.
זאת ועוד, 9% מהמחנכים, 7% מרכזי ההכלה ו־7% ממורות השילוב דיווחו כי לא קיבלו כלל הדרכה בנושא הכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלות.
כאשר נשאלו אנשי החינוך באילו תחומים הם זקוקים להכשרה נוספת, 78% הצביעו על התמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות בכיתה ובבית הספר, 66% ביקשו הכשרה במיומנויות הנחיה והדרכה לצוות ו־62% ציינו צורך בידע נוסף על סוגי מוגבלות ומאפייני תפקוד.
רק 42% מהמנהלים דיווחו שמבנה בית הספר נגיש
המחקר בחן גם את התנאים הפיזיים בבתי הספר. אחד הנתונים הבולטים הוא שרק 42% מהמנהלים שהשתתפו בסקר ציינו כי מבנה בית הספר שלהם נגיש לתלמידים עם מוגבלות פיזית בניידות.
המשמעות היא שרוב המנהלים שהשיבו לסקר לא דיווחו על נגישות מלאה של מבנה בית הספר לתלמידים אלה. עם זאת, מדובר בדיווחי המנהלים ולא בבדיקת נגישות פיזית שערכו החוקרים במוסדות החינוך.
עוד נמצא כי 62% מהמנהלים דיווחו שבבית ספרם קיים מרחב הכלה המיועד להתערבות לימודית, חברתית, רגשית והתנהגותית עבור תלמידים החווים קשיים או משבר.
החוקרים ממליצים לשפר את הנגישות הפיזית של מבני בתי הספר ולספק התאמות למגוון צורכיהם של התלמידים.
רק 26% מאמינים שאפשר להכיל במידה רבה תלמידים עם מוגבלות שכלית
אחד החלקים המעניינים במחקר עוסק בעמדות אנשי החינוך כלפי שילוב תלמידים עם סוגי מוגבלות שונים. החוקרים מצאו כי באופן כללי בעלי התפקידים מביעים תמיכה ערכית בהכלה ובהשתלבות. עם זאת, כאשר הם נשאלים על האפשרות ליישם את ההכלה בפועל, מתגלים הבדלים משמעותיים לפי סוג המוגבלות.
רק 26% מהמשיבים סברו כי אפשר להכיל במידה רבה תלמידים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בבתי הספר הרגילים. שיעור דומה, 29%, סברו כך לגבי תלמידים עם הפרעות נפשיות.
לעומת זאת, 80% מהמשיבים סברו כי אפשר להכיל במידה רבה תלמידים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר (ADD) ו־75% סברו כך לגבי תלמידים עם לקויות למידה.
חשוב להדגיש כי הנתונים אינם מלמדים על יכולתם האמיתית של תלמידים עם מוגבלויות שונות להשתלב בחינוך הרגיל, אלא על עמדותיהם של אנשי החינוך שהשתתפו במחקר.
החוקרים מצאו גם קשר בין ניסיון והכשרה לבין העמדות כלפי הכלה: מחנכים בעלי ניסיון רב יותר בעבודה עם תלמידים עם מוגבלות הביעו עמדות חיוביות יותר ממחנכים חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מועט. קשר דומה נמצא גם ביחס להשכלה פורמלית בחינוך מיוחד.
23% מהמחנכים לא התאימו את ההוראה לתלמידים
שילוב תלמידים עם מוגבלות בכיתה רגילה דורש לעיתים התאמות בדרכי ההוראה, בניהול הכיתה ובתוכני הלימוד. אלא שלפי המחקר, 23% מהמחנכים דיווחו כי לא ערכו כל שינוי בתחומים אלה כדי להתאים את ההוראה למגוון צורכיהם של התלמידים. בקרב המחנכים שלא ערכו התאמות, 38% היו חסרי ניסיון קודם בעבודה עם ילדים עם מוגבלות ול־51% היה ניסיון מועט בלבד.
המחקר מצא כי מחנכים שלא שינו את דרכי עבודתם החזיקו בעמדות פחות חיוביות כלפי הכלה בהשוואה למחנכים שביצעו התאמות.
בעיה נוספת התגלתה בהעברת מידע על תלמידים: 16% מהמחנכים ו־9% ממורות השילוב דיווחו כי לא קיבלו כלל מידע על תלמידי השילוב לפני תחילת עבודתם איתם או לפני השתלבותם בכיתה.
הכיתות עמוסות והמורים מתקשים להתמודד
המחקר מצביע גם על העומס המוטל על המחנכים בכיתות הרגילות. 86% מהמחנכים דיווחו שבכיתתם לומדים תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים במסגרת סל אישי. בכיתות אלה מספרם הממוצע היה 2.6 תלמידים. 16% מהמחנכים דיווחו על יותר מחמישה תלמידים הזכאים לסל אישי בכיתה.
95% מהמחנכים דיווחו כי בכיתתם לומדים תלמידים הזכאים לשירותים במסגרת הסל הבית־ספרי, בממוצע ארבעה תלמידים בכיתה. נוסף על כך, 96% מהמחנכים דיווחו על תלמידים שאינם מאובחנים ואינם בעלי זכאות רשמית, אך זקוקים למענים ייחודיים בשל קשיים לימודיים, רגשיים או התנהגותיים. מספרם הממוצע היה כחמישה תלמידים בכיתה.
73% מהמנהלים ו־87% מהיועצות החינוכיות ציינו כי ריבוי התלמידים הזקוקים למענה ייחודי יוצר עומס עבודה בלתי סביר. לצד העומס, 62% מבעלי התפקידים דיווחו כי הם חשים לעיתים תסכול מקצועי בנושא ההכלה וההשתלבות.
גם הסייעות זקוקות להכשרה ולמעמד ברור
הסייעות האישיות (משלבות) ממלאות תפקיד מרכזי בשילוב תלמידים עם מוגבלות בבתי הספר הרגילים. לפי המחקר, 83% מהתלמידים הזכאים לתמיכות מקבלים סייעת אישית ו־49% מהמחנכים דיווחו כי בכיתתם פועלת לפחות סייעת אחת.
למרות מרכזיותן, החוקרים מצביעים על הצורך לשפר את הכשרתן ואת השתלבותן בצוות החינוכי. לא פחות מ־98% מהמנהלים דיווחו כי יש צורך להשקיע זמן ומשאבים בפיתוח המקצועי של הסייעות.
בהמלצות המחקר נכתב כי יש להכליל את הסייעות האישיות בצוות החינוך של בית הספר, להקצות זמן ומשאבים להכשרתן ולפיתוחן המקצועי ולהסדיר את ניהול עבודתן.
הקשר עם ההורים מהווה אתגר
המחקר בחן גם את הקשר בין צוותי בתי הספר לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות. 76% מבעלי התפקידים הצביעו על האינטנסיביות והזמן הנדרשים למתן מענה להורים לילדים עם מוגבלות כאתגר משמעותי בהשוואה לקשר עם הורים לתלמידים ללא מוגבלות.
שיעור זהה, 76%, ציין את הקושי בליווי הורים בתהליך ההכרה בקשיים של ילדם ו־73% הצביעו על קשיים בהתנהלות מול הורים כאשר מתעוררת מחלוקת בשאלה אם המסגרת המתאימה לילד היא חינוך רגיל או חינוך מיוחד.
החוקרים מציינים כי לעיתים קיים פער בין ציפיות ההורים לבין השירותים שבית הספר מסוגל לספק בפועל. הם ממליצים להקצות לצוותים שעות ייעודיות לקשר עם ההורים ולהעניק להם הכשרה שתסייע בניהול שיחות מורכבות ובהנגשת מידע למשפחות.
עם זאת, יש לציין כי המחקר בחן את נקודת המבט של אנשי החינוך ולא את חוויותיהם של ההורים עצמם.
המלצות החוקרים: פחות תלמידים בכיתה, יותר אנשי צוות
בסיום הדוח מציגים החוקרים שורה של המלצות למשרד החינוך, שנועדו לשפר את יישום ההכלה בבתי הספר הרגילים. בראש ובראשונה הם ממליצים לבחון דרכים להבטיח שבתי הספר יוכלו לספק לתלמידים הזכאים את מלוא השירותים שנקבעו להם.
בנוסף, הם ממליצים להקצות שעות ייעודיות למטלות ההכלה, ובהן הכנת תוכניות אישיות, ישיבות צוות, מעקב אחר התקדמות תלמידים, קשר עם הורים והדרכת אנשי חינוך. לפי הדוח, יש לכלול את השעות האלה בהגדרות התפקיד ולתגמל את אנשי הצוות בהתאם.
המלצה נוספת נוגעת לגודל הכיתות. החוקרים מציעים לשאוף לצמצום מספר התלמידים בכיתות רגילות שבהן משולבים תלמידים עם מוגבלות ותלמידים נוספים הזקוקים לתמיכה. לחלופין, הם מציעים לבחון הוספת איש צוות ואף מחנך נוסף לכיתות שבהן כמה תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים.
עוד ממליצים החוקרים להגדיל את המשאבים להכשרה מקצועית, להסדיר את תחומי האחריות של מורות השילוב, רכזי ההכלה והיועצות, לשפר את עבודת בתי הספר מול מרכזי התמיכה היישוביים־אזוריים (מתי"א) ולהנגיש את המבנים והמרחבים החינוכיים.
לצד הממצאים, החוקרים מדגישים מגבלה משמעותית, שיעורי ההיענות לסקר היו נמוכים, ולכן אי אפשר לראות בנתונים מדגם מייצג של כלל מערכת החינוך. בסקר השתתפו 189 מנהלי בתי ספר, 337 רכזי הכלה והשתלבות, 1,456 מחנכים, 622 מורות שילוב ו־219 יועצות חינוכיות – בסך הכל 2,823 בעלי תפקידים. שיעורי ההיענות נעו בין 2.1% בקרב מחנכים ל־18.8% בקרב מורות שילוב. המחקר כלל בתחילה גם חטיבות ביניים, אך בשל שיעורי היענות נמוכים במיוחד הוחלט שלא לכלול את ממצאיהן בדוח.
הנתונים נאספו במסגרת מחקר שהחל ב־2023 והדוח פורסם השנה. החוקרים מציינים כי למרות מגבלות הייצוגיות, הממצאים מספקים תובנות חשובות על הקשיים והצרכים שעליהם הצביעו אנשי החינוך שהשתתפו במחקר.
