מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מודה כי אינו מצפה שזמני ההמתנה לטיפולים בהתפתחות הילד יתקצרו בעקבות הרפורמה שמקדם משרדו – כך דיווח אתמול (א') העיתונאי רון נוטקין בגלובס. הדברים נאמרו בשבוע שעבר בישיבת מעקב על יישום הרפורמה, שבמסגרתה מבוטל בהדרגה מסלול ההחזרים הכספיים להורים המממנים טיפולים פרטיים לילדיהם.
בר סימן טוב אף הבהיר במהלך הישיבה כי משרד הבריאות אינו מתכוון להציג את זמני ההמתנה כמדד להצלחת הרפורמה, אלא להתמקד בגיוס אנשי מקצוע למערכת הציבורית. "אני לא בציפייה ריאלית שזמני ההמתנה יירדו", אמר המנכ"ל בישיבה, שבה השתתפו בכירים במשרד הבריאות ונציגי ארגונים אזרחיים. "ככל שיש עלייה בהיצע, יש עלייה בביקוש. לא מוכנים להציג זמני המתנה, רק גיוס אנשי מקצוע".
הדברים מעוררים שאלות בנוגע לאופן שבו נבחנת הצלחת הרפורמה, במיוחד לנוכח העובדה שמשרד הבריאות אינו מפרסם כבר כחצי שנה נתונים עדכניים על זמני ההמתנה בקופות החולים, וזאת למרות דרישת ועדת הבריאות של הכנסת.
חמש פעימות עד לביטול ההחזרים
הרפורמה בהתפתחות הילד נכנסה לתוקף ב־1 בפברואר 2026, במטרה לחזק את מערך הטיפולים הציבורי ולהפחית את התלות של משפחות בטיפולים פרטיים. במסגרת המהלך הוחלט לבטל בהדרגה, עד שנת 2030, את האפשרות לקבל החזרים מקופות החולים על טיפולים פרטיים בתחומים כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי.
עד לתחילת הרפורמה יכלו הורים לקבל שירותים באמצעות המכונים להתפתחות הילד, מטפלים העובדים בהסדר עם קופות החולים או מטפלים פרטיים שבגינם ניתן החזר כספי.
לפי נתוני משרד הבריאות שהובאו בגלובס, בשנת 2024 נעזרו כ־53 אלף ילדים במסלול ההחזרים – כ־15% מכלל הילדים שקיבלו שירותי התפתחות הילד. בתחומי קלינאות התקשורת והפסיכולוגיה כשליש מהמטופלים הסתייעו במסלול זה.
הרפורמה מתבצעת בחמש פעימות. שתי הראשונות כבר נכנסו לתוקף וחלות על ילדים שאינם מוגדרים כמקרים מורכבים ואינם אוטיסטים או ילדים עם מוגבלות סומטית. הפעימה הבאה מתוכננת לינואר 2027, אז יצטרפו לרפורמה גם ילדים אוטיסטים חדשים עד גיל 6. בינואר 2028 היא תורחב לילדים אוטיסטים חדשים מעל גיל 6 ובשנת 2030 אמורה לחול על כלל המטופלים, לרבות אלה שכבר נמצאים בטיפול.
לצורך יישום הרפורמה הוקצו 100 מיליון שקלים לשיפור שכר המטפלים בקופות החולים ובמקביל הוגדל תקציב מבחני התמיכה מ־85 מיליון ל־130 מיליון שקלים.
עדיין תורים ממושכים
אלא שבינתיים ההמתנה לטיפולים נותרה ממושכת. על פי הנתונים האחרונים שהציג משרד הבריאות, המתייחסים לתחילת 2026, זמן ההמתנה לטיפול אצל קלינאית תקשורת בשירותי בריאות כללית הגיע לכשמונה חודשים. במכבי עמד זמן ההמתנה על ארבעה חודשים וחצי, במאוחדת על 4.6 חודשים ובלאומית על 2.4 חודשים. בחלק מהקופות נרשם שיפור מסוים בהשוואה לשנה הקודמת, אולם הפערים בין הקופות נותרו משמעותיים.
בסוף ינואר הורתה ועדת הבריאות של הכנסת למשרד הבריאות להעביר מדי חודש, החל מחודש מרץ, נתונים על זמני ההמתנה בחלוקה לקופות ולמחוזות. גם באתר משרד הבריאות מצוין כי קופות החולים נדרשות לפרסם את הנתונים מדי חודש.
למרות זאת, לפי בדיקת גלובס הנתונים העדכניים ביותר שנמסרו מתייחסים לפברואר 2026. ארבע קופות החולים לא השיבו לפניית העיתון בבקשה לקבל את זמני ההמתנה הנוכחיים. בנוסף, מערכת חדשה למדידה אחידה של זמני ההמתנה שמשרד הבריאות התחייב להקים, עדיין לא הושלמה.
המשמעות היא שהציבור אינו יכול לדעת אם מאז תחילת הרפורמה חל שיפור ממשי בזמינות הטיפולים ואם המערכת הציבורית ערוכה לקליטת הילדים שיצטרפו אליה בפעימות הבאות.
"יש הורים שכבר לא פונים להתפתחות הילד"
שבע שלמון, יו"ר משותפת של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, תיארה בשיחה עם גלובס את מצוקת ההורים הממתינים לאבחון ולטיפול. "התורים ארוכים בצורה מזעזעת", אמרה. לדבריה, לאחרונה הגיע לקליניקה הפרטית שלה ילד שטרם מלאו לו שלוש שהופנה בדחיפות לאבחון בשל חשד משמעותי לאוטיזם. למרות הדחיפות הרפואית להוריו נמסר כי יידרשו להמתין לפחות חצי שנה נוספת.
שלמון סיפרה כי יש גם משפחות שמוותרות מראש על ניסיון לקבל טיפול במסגרת הציבורית בשל הביורוקרטיה וזמני ההמתנה ומעדיפות לפנות ישירות לטיפול פרטי.
בשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירה שביקשה לעצור את יישום הרפורמה. את העתירה הגישו שרונה שליו, יו"ר עמותת שליו, ואלכס פרידמן, יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם". שליו הביעה אכזבה מההחלטה ואמרה לגלובס כי לדעתה בית המשפט לא העניק משקל מספיק להשפעות האפשריות של הרפורמה על הילדים, משפחותיהם ואנשי המקצוע. לדבריה, גם לאחר סיום ההליך המשפטי האחריות לתוצאות המהלך נותרת בידי מקבלי ההחלטות.
יצוין כי לפני כניסת הרפורמה לתוקף, בדצמבר 2025, הבטיח בר סימן טוב כי משרד הבריאות לא יתקדם באופן אוטומטי בין שלביה וכי במקרה הצורך יבוצעו שינויים בתוכנית.
בתגובה לגלובס נמסר ממשרד הבריאות: "הרפורמה בהתפתחות הילד נועדה להרחיב ולשפר את המענה של קופות החולים בתחום התפתחות הילד ולצמצם פערים בנגישות לטיפול. מנכ"ל המשרד מקיים דיוני מעקב עיתיים בשיתוף כלל הגורמים ונציגי הורים, על מנת לעמוד על מוכנות המערכת ובחינת המעבר בין השלבים ברפורמה.
"כבר עם כניסתה של הרפורמה לתוקף הגדיר משרד הבריאות את השלבים ברפורמה וכן את התנאים למעבר בין שלב לשלב. משרד הבריאות הגדיר את הגידול במספר המטפלים כמדד מרכזי במעבר בין שלבי ברפורמה. גיוס המטפלים הנוספים נועד להתמודד עם היקף הטיפולים בילדים הקיימים והמתווספים בכל אחד משלבי הרפורמה.
"בנוגע לטענה כי זמני ההמתנה מתארכים, הובהר בדיון ועדת המעקב כי ברגע שיהיה יותר שירות ציבורי, יותר אנשים יפנו אליו לקבל מענה, ועל כן מדד זמני ההמתנה אינו אפקטיבי לבחינה של מעבר מבין שלבי הרפורמה. האמור לא עומד בסתירה להתחייבות של הנהלת המשרד לבחון בקפדנות את מוכנות המערכת למעבר בין שלבי הרפורמה, וזו כאמור נעשית בהתבסס על הגידול במספר המטפלים במערכת הציבורית".
