כשהבחור שאיתו שוחחה ד' ביקש ממנה לתת לו הזדמנות, היא החליטה להיענות לבקשתו. "אני לא רוצה בחור שלומד תורה כל היום", היא מספרת לשווים. "חשוב לי שהוא יעבוד. הוא שאל אותי למה אני לא מוכנה לתת לו הזדמנות, אז הסכמתי לתת. אבל כשהוא שמע מה הגובה שלי, הוא אמר: 'אני מצטער, זה לא מתאים לי'. רציתי לשאול אותו: למה אתה לא נותן לי הזדמנות?"
ד' (40), אישה נמוכת קומה וכבדת שמיעה מירושלים, מכירה היטב את עולם ההיכרויות ואת האכזבות שהוא מזמן. היא יצאה לדייט הראשון שלה כבר בכיתה י"ב ומאז ניסתה למצוא זוגיות בדרכים שונות. אלא שלדבריה, לא פעם היא מרגישה שהמוגבלויות שלה עומדות בינה לבין האפשרות להכיר בן זוג.
"מעולם לא גדלתי בתודעה שאני שונה", היא מספרת. "התנדבתי לצבא ובעבודה ממש לא עושים לי הנחות. לרוב רואים אותי מעבר למוגבלות. אבל בעולם הדייטים זה אחרת".
לדבריה, אפילו אתרי ההיכרויות מציבים בפניה חסמים. "בחלק מהאתרים אין בכלל אפשרות לכתוב גובה מתחת למטר וחמישים ואני פחות ממטר וארבעים. גם אם גבר מחפש בת זוג נמוכה, אני לא תמיד אעלה בחיפוש שלו".
גם מפגשי פנויים־פנויות אינם בהכרח פתרון עבורה. "אני מרגישה שם את האפליה. למה שגבר יסתכל עליי כשיש ליד אישה שגבוהה ממני בשלושים סנטימטרים?" היא שואלת.
ד' אינה היחידה. בשיחות עם שווים מספרים שישה רווקים ורווקות עם מוגבלויות שונות על הניסיונות למצוא זוגיות, על הדחיות שחוו ועל הרצון להכיר מישהו שיראה אותם מעבר למוגבלות. לצד הקשיים, הם גם מדגישים שאינם מוכנים להתפשר על כל קשר ושגם להם יש העדפות, ציפיות וגבולות.
"חשבו איך אלמד לתואר לא איך אחיה בזוגיות"
גלעד וייצמן, בן 46, כבד שמיעה וכבד ראייה, החל לחפש זוגיות רק בשנים האחרונות. לדבריו, במשך רוב חייו הסביבה התמקדה בשאלות הנוגעות ללימודים, לתעסוקה ולעצמאות, אבל כמעט לא עסקה בהכנתו לחיים זוגיים. "כל הזמן חשבו איך לקדם אותי", הוא מספר. "היה ויכוח בין ההורים שלי אם אתגייס לצבא. חשבו איך אלמד באוניברסיטה. לא לימדו אותי את הדברים שחשובים לאדם בוגר כמו לחיות בזוגיות".
הפער הזה מלווה אותו גם היום. גלעד ניסה למצוא בת זוג באמצעות אתרי היכרויות, בין היתר באתר "החצי השני", שאליו הגיע בעקבות אחותו שהכירה שם את בעלה. "בגלל המוגבלות לא היו לי הרבה התאמות באתר", הוא מספר. "אפילו שילמתי להם באיזשהו שלב, אבל זה לא כל כך עזר".
גם יהונתן גולדמן, המתמודד עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם, זוכר כיצד כבר בגיל ההתבגרות הפך החיפוש אחר זוגיות לחלק מהלחץ החברתי. גולדמן גדל בפלורידה שבארצות הברית וכיום מתגורר בחיפה. "בארצות הברית הסביבה מאוד תחרותית", הוא מספר. "יש פרום (נשף סיום תיכון) וצריך למצוא עם מי ללכת".
מעיין צין, בת 27 מכרמיאל, שנולדה עם שיתוק מוחין, מספרת שהחלה לחפש זוגיות רק בשנה האחרונה. "עד אז מצאתי כל מיני תירוצים שונים ומשונים", היא מודה.
"השתתפתי בספיד דייטינג, אבל התאכזבתי"
גם כשמחליטים לצאת ולחפש אהבה, לא תמיד פשוט למצוא הזדמנויות להכיר. אילגר חייבטוב, בן 36 מחיפה, כבד ראייה, השתתף בשני אירועי ספיד דייטינג שנערכו בזום במסגרת פרויקט היכרויות. הוא קיווה לפגוש נשים חדשות, אבל יצא מאוכזב. "בכל אירוע מצאו לי רק התאמה אחת", הוא מספר. "אני לא מבין למה לא מוצאים יותר התאמות. היה נחמד עם הבחורות, אבל זה לא התקדם".
יובל גלר, בן 49 מחיפה, המתמודד עם קשיי למידה, מעדיף דווקא את הדרך המסורתית יותר: היכרות באמצעות חברים משותפים. מבחינתו, האפשרות להכיר מישהי דרך אנשים שמכירים אותו עשויה להיות טבעית ונוחה יותר.
אבל גם כאשר נוצרת היכרות, המוגבלות עשויה להפוך למכשול בהמשך הדרך. יהונתן מספר כי אחת מבנות הזוג שאיתן יצא החליטה לסיים את הקשר כשהבינה את המשמעות של המוגבלות שלו. "היא רצתה שנצא, עד שזה הגיע למשהו יותר רציני. ואז היא אמרה שהיא לא רוצה להמשיך בגלל המוגבלות. פתאום היא הבינה את המשמעות".
ד' מתארת קושי נוסף, שנובע דווקא מהמוגבלות בשמיעה. "לפעמים אני לא שומעת טוב את כל מה שהבן אדם אומר בדייט. לא נעים לי לשאול אותו אלף פעם מה הוא אמר, אז אני מהנהנת ובסוף מגלה שפספסתי חלקים גדולים מהשיחה".
לדבריה, היו גם גברים שאהבו אותה כאדם, אבל לא היו מוכנים לפתח איתה קשר זוגי. "יש אנשים שמאוד אוהבים אותי, אבל לא יצאו איתי בגלל החריגויות שלי, הגובה ולקות השמיעה".
בן זוג עם מוגבלות או בלי?
אחת השאלות שמעסיקות את המרואיינים היא האם לחפש בן או בת זוג שמתמודדים בעצמם עם מוגבלות. התשובות שונות ולעיתים אף מנוגדות. מעיין מעדיפה בן זוג ללא מוגבלות. "כל החברים שלי הם אנשים עם מוגבלות פיזית כמוני", היא מסבירה. "אני רוצה משהו חדש. בן זוג ללא מוגבלות יעזור לי להשתלב".
גם ד' מעדיפה בן זוג שאינו מתמודד עם מוגבלות בשמיעה. "הייתי רוצה בן זוג שישלים אות", היא אומרת. "לפעמים אני לא שומעת טוב מה אומרים והייתי רוצה שבן הזוג שלי יתווך לי".
יובל, לעומתן, היה שמח להכיר אישה שמתמודדת עם קשיים דומים לשלו. "הייתי רוצה בת זוג עם קשיי למידה כמוני", הוא אומר. "ככה אני לא ארגיש מוזר. היא תבין אותי ובתקווה תקבל אותי כמו שאני".
אבל המוגבלות אינה השיקול היחיד. כמו כל אדם שמחפש זוגיות, גם למרואיינים יש ציפיות בנוגע לאופי הקשר, למשיכה ולתוכניות לעתיד. גלעד מספר כי בעבר התאהב בכמה מידידותיו, אך הרגשות לא היו הדדיים. "זו הייתה סדרה של אהבות חד־צדדיות", הוא אומר. "כל פעם, לצערי, בניתי מחסומים. אני מנסה להיות רומנטי ולעשות מחוות. בת הזוג האחרונה שניסיתי לצאת איתה, שבשבילה נפתחתי שוב, נפרדה ממני".
למרות האכזבות, הוא יודע מה הוא מחפש. אני רוצה בת זוג שתקבל אותי כמו שאני, שיהיה לי על מה לדבר איתה. אבל חשובה לי גם המשיכה".
יהונתן מדגיש כי אף שהוא מעוניין בזוגיות, חתונה אינה נמצאת כרגע בראש סדר העדיפויות שלו. "אני לא לחוץ חתונה", הוא אומר. "נפרדתי ממישהי כי כבר מהדייט הראשון היא דיברה על חתונה וזה הרתיע אותי".
גם מעיין מספרת על דייט שבו החליטה להציב גבול. "הוא רצה כבר בדייט הראשון לבוא לבית של ההורים שלי. אמרתי לו שזה מוקדם לי מדי".
"כבר התרגלתי להיות לבד"
לצד הרצון באהבה, חלק מהמרואיינים למדו במשך השנים לבנות לעצמם חיים מלאים גם ללא בן או בת זוג. "אני מת למצוא זוגיות", אומר גלעד, "אבל אני יודע לשעשע את עצמי. אני יודע להיות לבד. יש לי הרבה חברים וחברות מדהימים וחלק מהם רווקים".
גם יובל מתאר תחושה דומה. "אני רוצה למצוא זוגיות, אבל כבר התרגלתי לחיות לבד באיזשהו מקום. יש לי הרבה חברים וחברות רווקים, כך שאני לא מרגיש חריג".
אצל אילגר, לעומת זאת, הרווקות מלווה בתחושת בדידות ובקושי להתקדם לשלב הבא בחיים. "אני גר הרבה שנים עם אמא שלי ומרגיש תקוע", הוא משתף. "אני רוצה למצוא זוגיות. אמא שלי רוצה שאמצא זוגיות. שנינו רוצים שאתקדם בחיים".
יהונתן מספר כי במסגרות החברתיות שבהן הוא משתתף, המצב הזוגי אינו בהכרח נושא מרכזי. "אנשים לא מדברים על המצב הזוגי שלהם", הוא אומר. "אני רוצה למצוא זוגיות, אבל לא למטרת חתונה. לפחות לא כרגע".
ובין האכזבות, הציפיות והניסיונות החוזרים למצוא אהבה, מעיין מצליחה לסכם במשפט אחד את מה שעולה משיחות עם רבים מהמרואיינים. "גם בלי זוגיות זה בסדר", היא אומרת. "אבל אני רוצה שיאהבו אותי".
