בניסוי חלוצי, מדענים יצרו גירוי מוחי באמצעות אולטרסאונד במשך 10 דקות והצליחו להפחית את חומרת מחשבות השווא (פסיכוזה) אצל מטופלים עם סכיזופרניה – כך פורסם לאחרונה באתר Life Science.
הניסוי, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature, בחן שיטה המכונה גירוי מוחי באמצעות אולטרסאונד דרך הגולגולת (Transcranial Ultrasound Stimulation). בשיטה זו, מכשיר המונח על ראש המטופל מעביר גלי אולטרסאונד דרך הגולגולת אל תוך המוח. מטרת הטיפול היא לשנות את הפעילות באזור מוחי מסוים שאליו מכוונים את הגלים.
מחשבות שווא הן אמונות מוטעות שקשה מאוד להשתחרר מהן. לדוגמה, אדם עשוי להאמין שעוקבים אחריו אף שאין הדבר נכון, או לחשוב שאסון גדול עומד להתרחש ללא כל ראיה התומכת בכך.
בניסוי מצאו החוקרים כי טיפול באולטרסאונד שנמשך 10 דקות הפחית את חומרת מחשבות השווא למשך שבוע לפחות אצל מטופלים עם סכיזופרניה או עם הפרעה אחרת הקשורה למחשבות שווא.
טיפול אולטרסאונד ממוקד המועבר ישירות למוח עשוי גם למנוע חלק מההשפעות של תרופות אנטי־פסיכוטיות על הגוף כולו, כגון עלייה במשקל ולחץ דם גבוה. עם זאת, התוצאות החדשות הן צעד ראשוני בלבד ויש לאמת אותן במחקרים גדולים יותר. "מוקדם מדי לדעת בוודאות מה יהיו היתרונות הטיפוליים, אבל זה מרגש מאוד", אמר ל־Life Science ד״ר דונלד גוף, ממחברי המחקר ופרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ע״ש גרוסמן באוניברסיטת ניו יורק.
מחקר החלוץ כלל 10 מטופלים שאובחנו עם סכיזופרניה או עם הפרעה סכיזואפקטיבית. בשתי ההפרעות המטופלים חווים תסמינים פסיכוטיים ובהם מחשבות שווא והזיות. הפרעה סכיזואפקטיבית כוללת גם תסמיני מצב רוח, כגון מאניה. החוקרים ראיינו כל משתתף כדי לאפיין את תוכן מחשבות השווא שלו וכן תיעדו את מצבו הקוגניטיבי ואת חוויותיו הקשורות להזיות שמיעתיות, כלומר תפיסה של צלילים שאינם מתרחשים בפועל. לאחר מכן קיבל כל משתתף הן טיפול באולטרסאונד והן טיפול פלצבו (טיפול דמה) בהפרש של שבוע בין שני הטיפולים.
טיפולים לא פולשניים אחרים, כמו גירוי מגנטי דרך הגולגולת המשתמש בשדות מגנטיים, יכולים גם הם לעורר פעילות מוחית, אולם טכניקת האולטרסאונד שונה מהם משום שגלי האולטרסאונד יכולים לחדור עמוק יותר לתוך המוח ולהתמקד באזור מסוים בדיוק רב יותר, הסביר ל־Life Science ד"ר שי שהם, מהנדס עצבי (Neural Engineer) באוניברסיטת ניו יורק וממחברי המחקר. הוא השווה את האופן שבו מתמר מכוון את גלי האולטרסאונד לאזור מוחי מסוים לאופן שבו עדשה ממקדת אור.
במקרה זה החוקרים מיקדו את הגלים ברשת מוחית המכונה המעגל הקורטיקו־סטריאטו־פלידו־תלמי (cortico-striatal-pallido-thalamic circuit). רשת זו כוללת מבנים הנמצאים מתחת לקליפת המוח החיצונית.
הקשר בין מעגל זה לבין תסמיני סכיזופרניה עדיין אינו ברור לחלוטין. אחת הסיבות לכך היא שקשה לחקור את מרכיביו העמוקים באמצעות MRI ברמת פירוט מספקת, אמר ד״ר ווי צ׳י, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו יורק וממחברי המחקר. עם זאת, כמה מחקרים קודמים הצביעו על כך שרשת זו קשורה לסכיזופרניה.
חלק ניכר מהידע המדעי על רשת זו מגיע ממחקרים על הפרעות תנועה, כגון מחלת פרקינסון. בהפרעות אלו קיים חוסר איזון בין עירור לעיכוב בפעילותם של תאי העצב השולטים בתנועה. המדענים סבורים כי דינמיקה דומה עשויה לסייע בהסבר תסמינים של סכיזופרניה. "ההשערה שלנו היא שבסכיזופרניה קיים חוסר איזון בין עירור לעיכוב בכל הנוגע ליכולת להבחין במה שחשוב בסביבה", אמר צ׳י ל־Life Science . "הכישלון בעיכוב אותות שאינם רלוונטיים עשוי להיות הבסיס לפסיכוזה".
לאחר כל טיפול החוקרים שאלו את המשתתפים עד כמה הם האמינו במחשבות השווא שלהם ועד כמה מחשבות אלו גרמו להם למצוקה. בהשוואה לטיפול הפלצבו, גירוי האולטרסאונד נקשר להפחתה בחומרת מחשבות השווא במהלך השבוע שלאחר הטיפול. עם זאת, לא נצפה שינוי משמעותי בהזיות השמיעתיות של המטופלים או בתפקודם הקוגניטיבי הכללי.
לטיפול באולטרסאונד היו תופעות לוואי קלות, כגון עייפות וכאב ראש. אצל חלק מהמטופלים נרשמה עלייה זמנית במחשבות השווא. צ׳י ייחס זאת לתנודות הרגילות בתסמינים aצפויות אצל אנשים עם סכיזופרניה. תופעות אלו הופיעו בשכיחות דומה גם לאחר טיפול הפלצבו, ולכן ייתכן שאינן קשורות באופן ספציפי לאולטרסאונד.
"עד היום לא נעשו ניסיונות טיפוליים מוצלחים רבים המכוונים לחלק מהמבנים העמוקים האלה", אמר ד"ר דיפאק סרפאל, פרופסור חבר לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, שלא השתתף במחקר. סרפאל ציין כי גלי אולטרסאונד יכולים להגיע לאזורים במוח שמתחת לקליפת המוח בדרך פחות פולשנית מגירוי מוחי עמוק. בגירוי מוחי עמוק מנתח משתיל אלקטרודה במוחו של המטופל.
חוקרים אלה אינם הקבוצה היחידה המשתמשת באולטרסאונד דרך הגולגולת כדי להשפיע על המעגל הקורטיקו־סטריאטו־פלידו־תלמי. מוקדם יותר השנה קבוצה אחרת גירתה אזורים בסטריאטום – מבנה הנמצא ישירות מתחת לקליפת המוח – אצל מטופלים עם סכיזופרניה. באותו מחקר בחנו החוקרים הזיות ולא מחשבות שווא ומצאו כי הטיפול הפחית את התסמינים למשך שבוע לפחות לאחר ההליך. "אם נגלה שמעגל מוחי מסוים, או צומת בתוך מעגל כזה, קשור באופן הדוק לתסמינים שאנו מנסים לטפל בהם, נצטרך להבין איזה דפוס גירוי עשוי לאפשר לנו לתקן את המצב", אמר גוף.
צ׳י, גוף ועמיתיהם מתכננים כעת להמשיך לבדוק את הטכניקה בקרב מטופלים נוספים ולבחון מינונים שונים של אולטרסאונד. "יש עוד הרבה עבודה לעשות", אמר גוף, "אבל אנחנו אופטימיים למדי לגבי הפוטנציאל שלה".
