“אני מפחדת לאבד את החיים האלו, אני אוהבת את החיים. אני רוצה את הגוף שלי, את השיער שלי, ואני מפחדת שלא יהיה זמן. כל חודש אני רואה חברה שלי שמתה, אני לא רוצה את זה יותר. אולי נעשים דברים, אבל אין זמן. צריך לפתוח עוד יחידה לטיפול בהפרעות אכילה. זאת מחלה קשה, מתים מזה. אני מפחדת שלא יהיה לי זמן לחכות לעוד פעולות ולהעלאת מודעות. צריכים לפעול מהר כי אין זמן, זאת מחלה שאוכלת אותנו – כך, כשהיא עייפה וחלשה, אמרה היום קארין באומן, חולת האנורקסיה-בולמיה המוכרת בישראל, במהלך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת שעסק במצוקות הטיפוליות בתחום הפרעות האכילה.
“הפרעות אכילה נחשבות לאחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב נערות ונשים בעולם המערבי”, אמרה בדיון יו”ר הוועדה ח”כית עידית סילמן. “באופן אישי אני מקבלת אינספור פניות של אמהות ונערות. אני חייבת לומר שקצרו היריעה וידיי מלסייע ולעזור. נערה שמגיעה אליי או הורים שפונים אליי, זה כבר שלב מתקדם, ומשם כדור השלג יכול רק להידרדר”.
סילמן הבטיחה שעד 15 בפברואר תהיה לה בשורה טובה לחולות ולמשפחותיהן. “יש לנו דלת פתוחה גם במשרד הבריאות וגם במשרד האוצר”, ציינה הח”כית, “ועד לתאריך הזה נוכל להציג אותה בגאווה ולומר שתוך זמן קצר הבאנו בשורה גדולה לטיפול בהפרעות אכילה”. בנוסף, התייחסה סילמן לצורך בהפרדה בין נשים לגברים בטיפול במחלה: “ההפרדה הזו חשובה, ואנו רואים לנכון לשים אותה בפוקוס”.
ח”כ לימור מגן תלם, בעברה דוגמנית, מקדישה שעות רבות לטיפול בתחום הפרעות האכילה. “הנושא היה מטואטא מתחת לשטיח ופשוט לא אהבו לדבר עליו”, אמרה מגן תלם בדיון. “באתי מעולם הדוגמנות, צמחתי מתוך העולם הזה וראיתי את הנושא הזה בכל צעד ושעל. עכשיו, הנושא של הפרעות אכילה עלה בעשרות מונים עקב הקורונה. הפניות לטיפול עלו ב40% במהלך המגפה. ביוזמתי, אישר שר האוצר תקציב של 30 מיליון שקלים לטיפול בנושא הפרעות אכילה. נוסיף מיטות אשפוז כדי לקצר את זמני ההמתנה, וכן נפעל להקצות חלק מהתקציבים לנושא של אשפוז בית”.
גם יהודית באומן, אמא של קארין, השתתפה בדיון, ויחד איתה הגיע בן הזוג הזמר שימי תבורי. כמו בתה, באומן האם קראה לפתוח מרכזים נוספים לטיפול בהפרעות אכילה, וגם להפריד בין המחלקות הפסיכיאטריות למחלקות להפרעות אכילה. “באתי לפתוח דלתות”, אמרה יהודית, “אנחנו האמהות חיות את הכאב, אנחנו המטפלות הפסיכולוגיות. זה סבל שאני לא יכולה להסביר לכם מהו, סבל של 16 שנה. הרבה מאוד אמהות מרימות ידיים, ולא יכולות לעמוד בסכומים האלו. הגענו למצב הכי נמוך שיכולנו. נאלצנו לבקש גיוס המונים מהציבור הרחב. החיים שלי נתונים אך ורק למען קארין שתישאר חיה. בכל המגזרים סובלים מהפרעות אכילה. זה לא תופעה רק של דוגמניות. אנחנו האמהות צריכות גם לקבל תמיכה”.
אירה דולפין, מאמנת כושר וידוענית, שיתפה בדיון כי גם היא התמודדה עם המחלה. “בצעירותי סבלתי מהפרעות אכילה קשות”, סיפרה דולפין. “זה התחיל בגיל 15. מה שאני זוכרת זה שהתחלתי לשנוא את הגוף שלי ואיך שאני נראית. הייתה תקופה שהפסקתי לאכול לחלוטין וירדתי המון במשקל. למרבה הפלא, אחרי שירדתי הרבה במשקל עדיין שנאתי את עצמי ואיך שאני נראית ולא הייתי מאושרת. המלחמה שלי עם אוכל הייתה מאוד קשה. אני כיום, בעידן שלנו, מגדירה כל בחורה שנייה כסובלת מהפרעת אכילה כלשהי. בארצות הברית מדברים על 30 מיליון אנשים, זה הנתון. וזה מלחיץ אותי שאולי גם כאן נגיע למימדים האלו. הייתי בכנס בסוף השבוע וסיפרתי שבעבר סבלתי מהפרעות אכילה. היו שם כמה נערות מתבגרות ואמרו לי למה את לא מעבירה את ההרצאה הזאת בבתי הספר? זה חייב להתחיל במערכות החינוך. אני נלחמת למען הסובלות מההפרעה הזאת כל יום. כל המלחמה שלי זה להראות את המאבק והניצחון ושאפשר להראות שאוכל הוא לא אויב”.
הפסיכיאטר ד”ר אהוד ססר ממשרד הבריאות נתן סקירה מספרית בנושא. “יש לנו 1,500 מופנות כל שנה בגלל הפרעות אכילה, 6-8% בגילאים 4 עד 16”, אמר ססר. “אנחנו לא מסתירים את זה, המחלה הזאת היא מחלה קשה. באגף לבריאות הנפש יש לנו הרבה מה לעשות עם 30 מיליון שקלים, זו לא טיפה בים. יש לנו 128 מיטות אשפוז לנוער ומבוגרות בפריסה ארצית. אנחנו גם מסכימים שצריך להיות טיפול זמין ונגיש בזמן סביר ומרחק סביר. אנחנו צריכים להרחיב את המערך האשפוזי, אבל הדגש צריך להיות על הקהילה. מה שאנחנו רוצים לעשות זה קודם להוסיף מיטות אשפוז, להרחיב את המענים לטיפול בהפרעות אכילה, ולהכניס אשפוז יום לטיפול בהפרעות אכילה כשהוא מקוון. יש כרגע בתים שיקומיים לנשים שסיימו את האשפוז ועוברות להוסטל ייעודי להפרעות אכילה. יש 4 כאלו בארץ, ואנחנו רוצים להרחיב את אלה. המצב כרגע קטסטרופה, ומה שאנחנו יכולים לעשות ב-30 מיליון נעשה”.
