דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול (שלישי) מגלה את מה שבתוך הקהילה הלהט”בית יודעים כבר הרבה שנים: זוגות חד מיניים שמבקשים לאמץ ילד בישראל זוכים לכך במקרים נדירים בלבד. המעטים שבכל זאת מצליחים – זוכים לאמץ ילדים בני יותר משנתיים או ילדים עם צרכים מיוחדים. מדובר, למרבה הצער, בילדים שמשפחות “רגילות” של אמא ואבא אינן ממהרות לאמץ.
“בשנים 2013 עד 2021 נמסרו שבעה ילדים לאימוץ לזוגות חד-מיניים מתוך 835 הילדים שנמסרו לאימוץ – פחות מאחוז אחד”, נכתב בדוח המבקר מתניהו אנגלמן. “כל הילדים שנמסרו לאימוץ לזוגות חד-מיניים בישראל הם עם צרכים מיוחדים או ילדים מעל גיל שנתיים”. מדוע זה כך? המבקר מסביר כי בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מדיניות משרד הרווחה היא לתת קדימות לזוגות הטרוסקסואלים באימוץ ילד, ולמסור ילד לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים במצבים מיוחדים.
ומה קורה אחרי שילדים עם צרכים מיוחדים מתקבלים לאימוץ? בעניין זה דוח המבקר מותח ביקורת נוקבת על התנהלות משרד הרווחה, שלטענתו אינו מספק את הסיוע הנדרש להורים המאמצים. “למרות שתפיסת המשרד היא שילדים מאומצים הם בעלי צרכים מיוחדים גם לאחר אימוצם, ולשם כך הוא אף מקצה תקציב עבור שירותי פוסט -אימוץ, ואף שהוא עיגן את הזכאות לקבלת השירותים בנוהל פנימי, הוא אינו מפרסם את דבר הזכאות לתקציב ולקבלת שירותים באתר האינטרנט שלו”, מצוין בדוח. “כתוצאה מכך, משפחות ששוקלות לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים אינן מודעות לזכאותן לסיוע, אלא אם יידעה אותן על כך עו”סית האימוץ”.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
המבקר ממליץ כי “משרד הרווחה יפעל בשקיפות ויפרסם בכל ערוצי המדיה את המידע על הסיוע שהוא מעניק למשפחות מאמצות, לציבור הרחב ולקהילת האימוץ בפרט. מומלץ גם שעו”סיות אימוץ הנמצאות בקשר עם המשפחות המאמצות יוודאו כי המשפחות יודעות על זכאותן”.
“על הרווחה להעניק הדרכה, ליווי וסיוע כספי”
ועדת גרוס, שבחנה בעבר את חוק האימוץ בישראל, קבעה כי אחריות המדינה כלפי הילד אינה מסתיימת לאחר מתן צו האימוץ, וזכותו של הילד לקבל שירותים גם לאחר האימוץ. בהתאם לכך המליצה הוועדה כי מאחר שמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים גם לאחר אימוצם, על שירותי הרווחה לספק להם ולמשפחותיהם הדרכה, ליווי וסיוע כספי לטיפול בילד, הכוללים סיוע כספי, ליווי לאבחונים וטיפולים רגשיים, אישיים משפחתיים וקבוצתיים.
בישראל, הסיוע הכספי למשפחה מאמצת ניתן לה עד הגיעו של הילד לגיל 18 וגובהו תלוי בהכנסת המשפחה ובהכנסה הממוצעת במשק. מטרת הסיוע הכספי אינה לצורך הקיום היומיומי של המשפחה, אלא לסייע לה להתמודד עם הצרכים המיוחדים של הילד – למשל טיפול פסיכולוגי, פיזיותרפיה, הסעות וחונך.
בשנים 2016 -2021 חלה עלייה בסכום הסיוע הכספי הממוצע לילד מאומץ, בשיעור של כ-9%. מ-1,800 שקלים בממוצע לחודש בשנת 2016 לכ-2,000 שקלים נכון לשנת 2021. לפי נוהל סבסוד האימוץ של משרד הרווחה, הסיוע המרבי עומד על 3,700 שקלים לחודש. בפועל, לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2021 31% מהילדים המאומצים בלבד קיבלו סיוע ממשרד הרווחה.
ההורים המאמצים: “הסיוע לא מספק”
גם דעתם של ההורים המאמצים אינה נוחה מהמצב. בשאלונים שהפיץ משרד המבקר ענו כמחצית מהם כי לאחר האימוץ לא ניתן מענה מספק של סבסוד וכלים למשפחה מאמצת להתמודדות עם אתגרי האימוץ. בתגובה לכך, משרד הרווחה מסר כי הוא יצא במכרז חדש לשירותי טיפול וליווי למשפחות מאמצות, וכי מכרז זה צפוי להפחית את החסמים המקשים באמצעות הספק החדש שנבחר.
“מומלץ כי משרד הרווחה יוודא שהחלפת הספק אכן תביא להסרת כלל החסמים העומדים בפני שימוש בשירותי טיפול וליווי שמסבסד המשרד למשפחות מאמצות”, כותב המבקר, “וכי המשרד יבדוק באופן שוטף את מידת השימוש בשירותים אלה”.
מהשירות למען הילד נמסר למשרד מבקר המדינה בסוף מאי 2022 כי הוא פועל לפרסם את המידע על הסיוע שאותו הוא מעניק למשפחות מאמצות באתר האינטרנט של המשרד, ואולם עד למועד סיום הבדיקה פעולות אלו לא הושלמו.
ממשרד הרווחה נמסר למבקר כי הוא מתייחס ברצינות רבה לממצאי הדוח, לפערים שהועלו במסגרתו ולהמלצות המבקר בנושא: “חלק מההערות הועברו לטיפול ולתיקון מיידיים, ובכוונת המשרד ללמוד לעומקם את הממצאים ואת ההמלצות, לקדם באופן מיידי את הנושאים האפשריים ולטפל לאורך שנת העבודה הקרובה בתהליכים המורכבים יותר” .
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
