האדם הראשון בעולם שאובחן עם אוטיזם הלך לעולמו בגיל 89.
דונלד גריי טריפלט עבד כל חייו בבנק בעיירה פורסט שבמדינת מיסיסיפי, ארה"ב. "הוא היה עובד ידען ועצמאי, וגם אהב לשחק גולף ולטייל", סיפר עליו מנכ"ל הבנק לערוץ טלוויזיה מקומי. "הוא היה בעולם משלו, אבל אם נתת לו כמה מספרים תלת ספרתיים, הוא יכול היה להכפיל אותם מהר יותר ממחשבון".
טריפלט הספיק לככב לאחרונה בסרט תיעודי בשם “In a Different Key”, ששודר בטלוויזיה האמריקאית. הסרט מלווה עיתונאית בשם קארן זאקר, בזמן שהיא מחפשת פתרונות ותמיכה לבנה האוטיסט. היא מגיעה לטריפלט ומבקשת ממנו לספר לה את סיפור חייו. לאחר שהיא מתקרבת אליו, היא חושפת תיעוד יוצא דופן של אכזריות שממנה סבל, אבל גם לא מעט חסד שלו זכה.
עד למותו התגורר טריפלט באותה עיירה, מוקף בקהילה שחיבקה ותמכה בו לאורך שנים. "לדון יש התנהגות שונה וייחודית, אבל הוא הבחור שלנו", אמר עליו אחד מתושבי פורסט. הסרט מתאר ברגישות את חוויותיו של טריפלט ועוקב אחרי היסטוריה של התעללות ונידוי, שאיתם מתמודדים למרבה הצער אנשים רבים עם אוטיזם.
סיפור על דחייה והתמודדות
משפחתו של טריפלט הייתה ידועה ומוערכת מאוד בקהילה. לפני האבחנה שלו עם אוטיזם הוא הוכנס למוסד, דבר שהיה אופייני לילדים עם הפרעה נפשית באותה תקופה. הורים לילדים שאובחנו עם הפרעת התנהגות הופצרו להכניס את ילדיהם למתקן נפרד ממשפחותיהם. טריפלט נלקח למוסד בגיל שלוש ונשאר שם שנה. הוריו הורשו לבקר אותו מדי חודש, אולם כאשר הוא החל להתבודד יותר ויותר במהלך שהותו שם, הם החזירו אותו הביתה, בניגוד לעצת הרופאים.
הוריו היו נחושים למצוא תשובות עבור עצמם ועבורו, והחלו לבקש עזרה ממומחים שיסייעו להם לקבוע מה הצרכים של בנם. בחיפושיהם הם גילו את ד"ר ליאו קנר, שהיה אחד מבכירי הפסיכיאטרים לילדים במדינה ופרופ' באוניברסיטת ג'ון הופקינס. במהלך ההערכה הראשונית של טריפלט, אביו מסר לד"ר קנר כמה הערות שכתב בנוגע לתצפיות על מאפייני ההתנהגות של הילד. הערות מפורטות מאוד אלה התבררו כחיוניות בסיוע לד"ר קנר בקביעת הטרמינולוגיה ודפוסי ההתנהגות התואמים את האבחנה של אוטיזם. התיאורים היו בין השאר: "הכי מאושר כשנשאר לבד", "כמו בתוך קליפה וחי בתוך עצמו" ו"לא מודע לדברים סביבו".
הקרקע לאבחנה הראשונה
במפגש אישי בין השניים, לד"ר קנר היו תובנות משלו לגבי התנהגותו של טריפלט. הוא הבחין בכך שכילד הוא עשה שימוש נפיץ ולכאורה לא רלוונטי בשפה, התייחס לעצמו בגוף שלישי, חזר על מילים וביטויים שנאמרו לו והעביר את הרצונות שלו על ידי ייחוסם לאחרים. ד"ר קנר תיאר תצפית זו כ"הפרעות אוטיסטיות של מגע רגשי", ואף הציג את ממצאיו על אוטיזם בספר "הילד עצבני". הוא סיפק פרטים על דפוסי התנהגות ותצפיות שהיו עקביות ב-11 אנשים שחקר. עבודה זו המשיכה להיות חיונית בתחום הפסיכיאטריה הקלינית ואיפשרה לאלה העובדים עם מטופלים שהפגינו מאפיינים אלה להשתמש בטרמינולוגיה מדויקת יותר.
השימוש הראשון במילה "אוטיסט" נעשה בתחילת המאה ה-20 כמתאר של סימפטומים. רק בשנת 1943 נעשה שימוש ב"אוטיזם" כמונח אבחוני. ד"ר קנר השתמש במונח כדי לאבחן הפרעה חברתית ורגשית במקרה הראשון של אוטיזם. תצפיות קודמות של חולים עם סימפטומים של אוטיזם הובילו פסיכיאטרים לאבחנה של סכיזופרניה. האבחנה של אוטיזם שימשה, כאמור, עם 11 האנשים שד"ר קנר למד באותה תקופה, אבל הסיפור התחיל עם טריפלט.
“אנחנו מקווים שהסרט ייגע בקהלים שאין להם בהכרח קשר ישיר לאוטיזם", אמר ג’ון דונובן, שביים את הסרט לצידה של זאקר. "יחד עם זאת, כל קהילה יכולה להיות חלק מהפתרון לתמיכה באנשים על הספקטרום, כולל המקום שבו הם עובדים, לומדים וחיים".
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
