המחבלים האכזריים שפשטו על מסיבת הנובה ב-7 באוקטובר לפני שנה, לא ריחמו על איש. גם לא על נערה עם צרכים מיוחדים, בכיסא גלגלים, שהגיעה לרקוד יחד עם אביה שעשה בשבילה תמיד הכל.
רות, תלמידת בית ספר "גן אור" של אקים חיפה, לא הספיקה לעבור למתחם בית הספר החדש לחינוך מיוחד שהוקם בשנים האחרונות בשטחי כפר ביאליק, ונפתח לפני כמה חודשים. ביום שני בבוקר, במלאת שנה לטבח בו נרצחה, נחנכה לזכרה גינת זיכרון בשערי בית הספר.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
חבריה לכיתה של רות ז"ל השקו את הצמחים שנשתלו לאחרונה וערכו טקס קצר עם מורותיה. "אריק ורות רק רצו לרקוד וליהנות, ונרצחו באכזריות בעודם מחובקים", מספרת רנין חוראני, מנהלת בית הספר. "הקשר שלהם היה כל כך מיוחד. אריק לא הסכים שהמוגבלות תמנע מרותי לחיות את החיים במלואם. היא הייתה עבורו כל העולם, השמש, הירח והכוכבים, והוא היה עבורה המקום הבטוח, האיש שהיא סומכת עליו. בשנה האחרונה הזכרנו וסיפרנו על רות בשיעורים בכיתות, באימוני הבריכה שכה אהבה ובפעילויות הפנאי הרבות. רות תהיה איתנו לעד".
רננה טויטו, המחנכת של רות, כתבה לה: "רות היקרה, זכיתי ללמד אותך בכיתתנו שנתיים ובכלל להכירך ולראות אותך גדלה כעשר שנים. נערה נבונה, יודעת מה היא אוהבת ורוצה, עטופה באהבה אין סופית של אבא אריק. הגעתי לבקר אותך גם בביתך, היה ניכר כמה את אהובה. הנדנדה, הטלוויזיה, הבובות שלך, הכול על מנת שתהיי מוקפת בדברים שעושים לך טוב. נזכרת ברצון שלך לקבל חיבוק כשאת חוששת מקול חזק, אני מתארת לעצמי כמה פחדת ברגעי האימה האחרונים. היה ברור לכולם הקשר המיוחד שיש רק לאבא אריק ולך.
"רות", כתבה עליה המחנכת, "ידעה מה היא רוצה, ידעה לבקש לשתות, לישון, להתכסות, ידעה לבקש לצאת לטיול, ידעה להגיד לא ולעמוד על שלה. אני נזכרת ביד הקטנה של רותי תופסת את אצבעותיי ומתרגשת, ילדה קטנה שרק ביקשה שיאהבו אותה. מאחלים לימית, יערית ולאמא אלינור, כוחות וחיזוקים לעבור את התקופה הכל כך קשה הזו. נתגעגע אליך רות".
