שלשום (יום שלישי) התקיים דיון בוועדת החוקה בכנסת בעניין התיקון לחוק התובענות הייצוגיות. התיקון, אותו מוביל ח"כ שמחה רוטמן, ימנע מאנשים לתבוע עסקים קטנים לא מונגשים. תזכיר התיקון פורסם לפני כשנה בידי שר המשפטים יריב לוין, וכעת מנסה רוטמן להרחיבו.
התיקון כולל כמה סעיפים: 1. צמצום תחומי העילה (כמו צרכנות, בנקאות, ביטוח הנגשה ועוד). 2. הגברת הדרישות מהתובע ובא כוחו (דרישו סף כגון נימוקים ברורים ועשיית מאמצים ליישב את הסכסוך לפני תביעה). 3. מנגנון סינון ראשוני (בית המשפט רשאי לדחות בקשות לוקות בחסר). 4. תמריצים ותמריצים שליליים (צמצום שכ"ט התובע, קנסות). 5. הגברת שקיפות ופיקוח (חובת דיווח על הסדרים מחוץ לבית המשפט).
ארגוני הנכים, ביניהם נגישות ישראל, אילן, אנוש, בזכות, האקוטיזם, בית איזי שפירא, בית הגלגלים, אחא, שקל ועוד, יצאו למלחמה: "כלי האכיפה בנושא הנגשת עסקים הם חיוניים, ובראשם היכולת להגיש תביעות ייצוגיות. יש כ־700 אלף עסקים פרטיים בישראל, מתוכם כ־660 אלף מוגדרים כעסקים קטנים ובינוניים, ועל אף שהיא נחשבת למדינה יחסית מתקדמת בנושא, עדיין יש הרבה מה לעשות. השאיפה שלנו היא שתהיה הנגשה מלאה של כל עסק לכל סוגי הנכויות", אומר יובל וגנר, מייסד ויו"ר עמותת "נגישות ישראל".
"מראש היתה הרבה התחשבות בעסקים קטנים כשניסחו את הדרישות. נושא ההנגשה נכנס לתוקף בשנת 2013 וכל העסקים היו אמורים להיות נגישים עד סוף 2017. עכשיו 2025. נוצרו פערים בהנגשה כתוצאה, בין היתר, מייעוץ לא טוב מספיק", הוא מסביר.
"מה שקרה מאז הוא שמספר עורכי דין התחילו לצאת ולחפש עסקים להגיש נגדם תביעות ייצוגיות. בתביעות ייצוגיות העו"ד לא חייב לפנות אל הנתבע לפני שהוא מגיש תביעה. זה הלחיץ ועצבן הרבה עסקים, ואז התחילה צעקה ופנו למשרד המשפטים שיעשה סדר. שר המשפטים הגדיר כמה הגדרות, חלקן טובות וחלקן גרועות. אנחנו מבקשים לשפר את המצב. הקנסות למשל. הם נמוכים מדי ולא מרתיעים. יצאנו למלחמה על נושא הנגישות", אומר וגנר.
"אני אוהב מסעדות ובתי קפה, אני בודק מראש באתר אם העסק מונגש לי. לפעמים זה לא כתוב בצורה ברורה מספיק ואני מגיע ומגלה שהשולחנות לא מונגשים לכסא גלגלים – יש לו רגל באמצע או שהוא נמוך מדי. יש חנויות בגדים שאין להן חדר מדידה מונגש. אין מודעות לזה באוכלוסייה, אבל התיקון הזה לחוק בעניין תביעות ייצוגיות לא מתייחס רק לנגישות, אלא לכל תחום. זה צריך להטריד את כולם".
על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כל עסק מחויב להנגיש את המקום והשירותים שהוא מציע. בעל העסק חייב להצהיר על עמידה בתנאי הנגישות על מנת לקבל או לחדש רישיון עסק.
תנאי הנגישות על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:
- נגישות מבנה פיזי – כניסה, מעברים, שירותים, שילוט וחניות.
- נגישות השירות – התאמת מידע (אתר אינטרנט, מסמכים), שירות טלפוני, הדרכת עובדים.
- הנגשה טכנולוגית – אתרי אינטרנט ויישומים דיגיטליים צריכים לעמוד בתקן WC3 – WCAG 2.0 רמה AA לפחות, הצהרת נגישות באתר העסק.
- סקר נגישות והצהרות – עסקים בינוניים וגדולים חייבים לבצע סקר נגישות ולהגיש תוכנית הנגשה.
- עסקים קטנים נדרשים להגיש הצהרת נגישות ברישיון העסק בלבד.
בעשור האחרון הוגשו בישראל אלפי תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, בעיקר בשל הפרות הנוגעות להנגשת אתרי אינטרנט ואי עמידה בדרישות רגולציה אחרות. יש בשוק עורכי דין שמתפרנסים מחיפוש אחר כשלים כאלה וניצולם להגשת תביעה. במקרים רבים אותו תובע מופיע שוב ושוב בעשרות תיקים. תופעה זו יצרה עומס על מערכת המשפט ופגעה כלכלית בעסקים קטנים, שלעתים נאלצו לשלם סכומים משמעותיים כדי לסיים את ההליכים במהירות.
על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בשנת 2023 הוגשו כ־2,836 תביעות ייצוגיות, מתוכן כ־28% היו נגד עסקים פרטיים, כלומר כ־800. חלק ניכר מהתביעות הללו נגעו להפרות הקשורות להנגשת אתרי אינטרנט. במקרים רבים, עסקים קטנים נאלצו לשלם סכומים של 10,000–30,000 שקלים כדי לסיים את ההליכים, לעיתים מבלי שהייתה הוכחה לנזק ממשי. תופעה זו עוררה ביקורת על כך שהתביעות הוגשו לעיתים על עילות קלות ערך שניתן היה לתקן ללא תביעה.
לטור של ח"כ לשעבר שירלי פינטו על התיקון בחוק:
