ריפוי בעיסוק הוא לא רק מקצוע טיפולי. הוא דרך לאפשר לאדם להשיג שליטה, משמעות ויכולת לבחור איך הוא מתנהל בעולם, גם כשסביבו כאוס ואי ודאות. שגרת חירום יוצרת פער בין הצרכים האנושיים הבסיסיים כמו ביטחון, שליטה, אוטונומיה ושייכות, לבין המציאות בפועל.
ילדים עשויים להראות נסיגה תפקודית, קושי במשחק, או קושי בוויסות רגשי. מבוגרים מדווחים על שיבוש שינה, ירידה בריכוז, ועומס רגשי. אצל קשישים – מתעצמת הסכנה לירידה קוגניטיבית ופיזית.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
אנחנו כמרפאים בעיסוק יודעים לזהות את השינויים התפקודיים הקטנים, ולעזור בהתאמה מחודשת בין מה שהאדם רוצה, או צריך לבין מה שהמציאות מאפשרת. בימים אלו מרפאים בעיסוק עוסקים במציאת פתרונות נגישות לאנשים עם מוגבלות שפונו מביתם.
מ"אני תקוע" ל"אני פועל" – ברמה הפרקטית, ריפוי בעיסוק מציע שורה של כלים לחיזוק תחושת השליטה והמסוגלות בשעת חירום: שיקום שגרה מותאמת: גם אם מצומצמת, סדר יום פשוט שעוזר לארגן את היום וליצר יציבות.
ויסות חושי ותנועה: במיוחד לילדים, אך גם למבוגרים – תנועה, משחק מובנה, מגע ועצירה לנשימה מרגיעה. מיינדפולנס או כתיבה: כאמצעים לשחרור רגשי ועיבוד חוויות. הצבת מטרות קטנות: ברות השגה שמייצרות חוויה של הצלחה.
המטרה שלנו היא לעזור לאדם לעבור ממצב של קיפאון לתנועה, גם רגשית וגם פיזית. זה הבדל בין תחושת חוסר שליטה, לנוכחות פעילה.
ילדים ומבוגרים – שתי שפות דומות ושונות – צריך להבדיל בין תגובות של ילדים ומבוגרים: ילדים מדברים עם העולם דרך משחק ותנועה. חלקם מציירים טילים, בונים מחסה, או מחקים אזעקות, זו הדרך שלהם לווסת את עצמם. זה לא סיבה לדאגה אלא להפך.
מבוגרים עשויים לשמור הכול בפנים מה שמוביל לכאבי ראש, עייפות, עצבנות או חרדה. חלקם ידווח על חוסר סבלנות, או התפרצויות, חלקם דווקא יגייסו כוחות של הכירו וירגישו מועצמים.
מסר להורים: אל תמהרו להרגיע. הקשיבו. תנו שם למה שהילד מרגיש. ושמרו על טקסים קטנים של שגרה כמו סיפור לפני שינה, לוח יומי ויזואלי שיתופי, או זמני פעילויות קבועים.
טיפים להתמודדות עצמית וקהילתית:
כעוגן לעצמכם:
שמרו, או מצאו עיסוק אחד מחזק ביום, לא מתוך חובה, אלא מתוך בחירה.
תנועה, נשימה ומגע הם לא מותרות, אלא הבסיס להחזקה עצמית.
תנו לעצמכם להיות גם וגם. רגועים וחרדים, ממוקדים ומפוזרים, יש מקום לכל אלו.
כעוגן לאחרים:
הקשבה לפני עצה.
עזרו לקשישים ולאנשים עם מגבלות לארגן שגרה מחודשת.
הציעו עשייה משותפת קטנה- בישול, משחק, סדר – כל מה שמחזיר נוכחות.
ולסיום, ד"ר זלוטניק משתפת משפט שהיא אומרת גם לעצמה בימים אלו:
שום דבר הוא לא לנצח, לא הטוב, לא הרע, וגם לא מלחמה.
ד"ר שרון זלוטניק היא ראש החוג לריפוי בעיסוק במכללה האקדמית צפת
