ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות דיווחה ב-3 לספטמבר כי קיימים דיווחים מהימנים על כך שצפון קוריאה מבצעת ניסויים רפואיים באנשים עם מוגבלויות כמו עיקור בכפייה והורגת תינוקות עם מוגבלויות.
הוועדה מסרה כי ניסויים כאלה מתבצעים, על פי הדיווחים, ללא הסכמה חופשית ומודעת, במוסדות פדיאטריים ובמתקני כליאה.
"דיווחים מהימנים מצביעים על כך שמתבצעים ניסויים רפואיים ומדעיים על אנשים עם מוגבלויות התפתחותיות ו/או אינטלקטואליות", אמרה הוועדה. היא הביעה דאגה עמוקה נוכח דיווחים על נשים עם מוגבלויות שעוברות עיקור בכפייה והפלות כפויות.
"הוועדה מודאגת מאוד מהדיווחים המהימנים על המתת תינוקות עם מוגבלויות, כולל דיווחים על הרג שבוצע במוסדות רפואיים באישור רשמי", נמסר.
חברת הוועדה, מארה גברילי, אמרה לעיתונאים כי התקבלו גם דיווחים על שימוש באנשים עם מוגבלויות בניסויים קליניים ללא הסכמתם.
היא אמרה כי הוועדה קראה לממשל בפיונגיאנג, בירת צפון קוריאה, לחדול מיידית את כל הניסויים הללו, להבטיח פיקוח עצמאי על המוסדות ולהקים מנגנונים למתן סעד.
"בלב הסוגיה הזו עומדת התזכורת שאנשים עם מוגבלויות אינם אובייקטים לטיפול או לניסויים, אלא בני אדם שווים הזכאים לשלמות הגוף, לאוטונומיה ולכבוד", אמרה.
דו"ח הוועדה על המדינה הסגורה והמבודדת התבסס על מידע מאנשים שנמלטו מצפון קוריאה, מהדיווח של השליח המיוחד של האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות שביקר שם ב-2017 ומדיווחים חסויים.
גברילי הביעה צער על כך שצפון קוריאה לא סיפקה לוועדה נתונים רשמיים. כאשר הבעיות הועלו בפני פיונגיאנג, המדינה מסרה כי מדובר בשקרים.
הוועדה ציינה כי החוקה של צפון קוריאה אינה אוסרת במפורש אפליה על בסיס מוגבלות. סירוב לספק התאמות סבירות אינו מוכר כאפליה. היא גם ציינה את הסטיגמה המתמשכת, עמדות שליליות בחברה והגישה הדו-שכבתית בה ותיקי מלחמה עם מוגבלויות פיזיות זוכים ליחס מועדף, בעוד שאנשים אחרים עם מוגבלויות מודרים משירותים.
"הוועדה מודאגת מכך שאנשים עם מוגבלויות הנמצאים במעצר חשופים לטיפול משפיל, כולל בידוד בשל אי-ציות לכאורה, שכנראה נובע משונות קוגנטיבית, או חוסר פרודוקטיביות", נאמר בדו"ח.
הוועדה המליצה לפיונגיאנג לנקוט צעדים אפקטיביים כדי למנוע מקרים של עינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל כלפי אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, עליה לאסור כל ניסוי רפואי או מדעי באנשים עם מוגבלויות.
ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות פועלות בעיקר באמצעות חשיפת הפרות, המלצות למדינות ולחץ בינלאומי לשיפור המצב. הן לא מחזיקות בכוח ממשי לאכוף שינויים, אך מהוות גורם משמעותי בקידום מודעות, חקיקה ושיפור תנאים, בעיקר במדינות דמוקרטיות או כאלה הרגישות לתדמיתן.
לעומת זאת, במדינות סגורות או מסרבות לשתף פעולה, כמו צפון קוריאה, יכולת ההשפעה שלהן מוגבלת מאוד.
