עמית קניג אובחן כאוטיסט בגיל 3. חוג אחד בבית ספר לחינוך מיוחד שבו למד הוביל אותו לעיסוק חייו וכיום הוא מרצה מבוקש ולהטוטן ג'אגלינג מקצועי.
בבית הספר, לא היה לעמית קל. בהתחלה, הוא למד בכיתות תקשורת, אבל מכיוון שלא הסתדר שם גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית, עבר לבית ספר לחינוך מיוחד. שם הוא גילה את הג'אגלינג. "היו חוגים שיכולנו לבחור מהם. אחד מהם היה ג'אגלינג", הוא מספר לשווים.
לאחר שסיים ללמוד בבית הספר, עמית, כיום בן 34, נסע ללמוד בבית ספר לקרקס בשם "לידו" שבעיר טולוז בצרפת. "זה בית ספר מאוד מיוחד. הוא מאפשר לתלמידים לפתח את עצמם גם בתור אמנים. מאות מגישים אליו מועמדות, אך רק חמישה עשר מתקבלים בכל שנה", הוא מסביר.
גם בבית הספר בצרפת, התקשה עמית להשתלב מבחינה חברתית. "הייתי בן עשרים ואחת. חשבתי שזה מאוד מוזר שגם בצרפת, קשה לי מבחינה חברתית. אז ההורים סיפרו לי על האבחון ועל כל מה שהיה. פתאום, הכול היה ברור יותר. גם לפני ידעתי שאני שונה מאחרים. אבל, כשהם סיפרו לי על האבחון, הבנתי יותר טוב", הוא משתף.
שלוש שנים למד עמית בצרפת. שלוש שנים של חוויות, שבהן הוא עבד קשה. "היה מורה לתיאטרון שהיה מתוסכל ממני. לא הבנתי אותו. פעם אחת, אמרתי על הבמה שאני אוטיסט. זה היה אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי", הוא מספר.
עמית לא רצה לחזור לארץ. הוא כבר הספיק להופיע ברחבי העולם עם הרכבים שונים. "הופעתי בערך בשלושים מדינות. כבר התחלתי להרגיש כמו נווד. אין לך מקום קבוע. אתה פוגש חברים ואז עוזב. כבר חיפשתי בית. לפני הקורונה, גרתי שנה בפראג. התכוונתי להישאר שם. חשבתי שצ'כיה היא הבית שלי. הופעתי עם הרכב צ'כי. אבל הקורונה שינתה לי את התוכניות. חזרתי לארץ. הבנתי שפה, בישראל, זה הבית", הוא אומר בגאווה.
כיום, עמית הוא מרצה מבוקש. בהרצאתו, הוא משלב מוסיקה, אורות וכמובן להטוטי ג'אגלינג. "את הג'אגלינג אפשר לקחת לכל מיני כיוונים. עד עכשיו יצרתי ג'אגלינג בנמברים, כמו ריקוד עם כוריאוגרפיה", הוא מסביר.
ההרצאה הראשונה שעמית העביר הייתה למורים בבית הספר שבו למד. "זה היה מאוד מרגש", הוא משתף. מאז הוא מעביר בכל יום הרצאה, לפעמים אפילו פעמיים ביום.
עמית עומל בימים אלו על כתיבת מופע חדש. "עד עכשיו, אני מופיע בג'אגלינג לכמה דקות. על הבמה, אני מעביר מסר ואני מספר על האוטיזם. עכשיו, אני רוצה לכתוב הופעה מלאה של שעה שתעביר את המסר", הוא מסביר.
החלום של עמית הוא לסייע לאנשים צעירים אחרים לפתח את המקום שהם מוכשרים בו, לא בהכרח רק בג'אגלינג. "אני רוצה שהעסק הזה יגדל. אולי, פעם, אני ארצה פחות ואלווה יותר. אני לא יודע. אולי אני גם אעביר הרצאות וגם אלווה אמני ג'אגלינג".
ממקומו כמרצה מצליח ומבוקש, לעמית חשוב להעביר מסר לילדים בחינוך המיוחד: "אומרים שחינוך מיוחד זה פחות טוב. אומרים שזה לילדים סוג ב'. אבל אתם לא פחות טובים מאף אחד. אתם טובים כמו שאתם".
