כבר יותר משנה שדור (שם בדוי), אבא לאורי (שם בדוי), ילד על הרצף בן 11 מחדרה, מחכה שהעירייה תשלח חונך שיהיה עם בנו, אך עד היום לא שלחו אף אחד. "הם כל הזמן אומרים שאין להם את מי לשלוח", מסביר דור בשיחה עם שווים. "אני כל כמה שבועות מתקשר לראות הם מצאו מישהו, אבל הם אומרים שאין".
אורי נמצא בתפקוד נמוך וכתוצאה מכך, הוא לא מסוגל לעשות לבד גם את פעולות היום יומיות הבסיסיות והוריו צריכים להיות איתו כל הזמן. "הוא לא אוכל לבד, לא מתקלח, לא מתלבש ואנחנו עושים הכול בשבילו", מסביר דור.
החונך שאושר לילד, היה אמור להיות איתו עשר שעות בשבוע, לספק לו פעילויות נוספות, אך אורי נאלץ להסתדר בלעדיו, בזמן שהוריו מנסים למלא את החסר, אך מתקשים לעשות זאת.
"יש לנו שישה ילדים ואשתי לא עובדת כדי להיות איתו, אבל זה עדיין מאוד קשה. הוא זקוק לעוד מישהו שיהיה איתו". אם לא די בכך, אז באחת הפעמים שדור פנה לעובד הסוציאלי של אורי, על מנת לבדוק מה קורה עם החונך והאם מצאו מישהו מתאים, העובד הסוציאלי ענה כך: "בהמשך לשיחתנו אודות הצורך בחונכים/מטפחים אישיים לילדים על הרצף האוטיסטי בכל רמות התפקוד. אשמח שתבדוק ביקוש, היות וההיענות חלשה".
"זה פשוט לא נורמלי", אומר האב. "לא מספיק שהם לא מצאו לבן שלי חונך כ"כ הרבה זמן, עכשיו הוא רוצה שאני אהיה זה שאמצא אותו". בשל הדאגה לבנו, ניסה דור בעצמו למצוא חונך, אך כשל.
בנוסף לאי מציאת החונך, דור טוען שהעובד הסוציאלי כמעט ולא עושה דבר עם בנו: "הוא כמעט ולא נמצא איתו בכלל וגם אי אפשר להחליף אותו כי אין להם גם עובדים סוציאליים, אז אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות ומקווים שהוא כן יצליח לפחות למצוא חונך", הוא אומר בצער.
האב בעצמו מתמודד נפש ועצם העובדה שאין לבנו חונך, מקשה עליו גם בפן הנפשי. "אני כבר ממש מיואש. אני לא יודע מה לעשות. כואב לי על הילד, אבל אין לי איך לעזור לו", משתף בצער. "אני גם לא עובד, אבל מי שנמצא איתו רוב הזמן זאת אשתי. אני ממש חסר אונים".
מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "המשפחה מוכרת באגף ופנייתה אושרה לקבלת שירותי חונכות. גיוס כוח האדם מתבצע באחריות חברות השמה שנבחרו ע"י משרד הרווחה, אשר עדכנו כי יש קושי באיתור וגיוס חונך. האגף ממשיך לעמוד בקשר עם חברת ההשמה והמשפחה ועושה ככל שניתן לספק את השירות".
