גיא לייבה ראה דברים רבים בקריירה. הוא כתב ספורט ב-ynet וידיעות אחרונות, הוציא לאור שני ספרים והוא מתמודד עם שיתוק מוחין. בריאיון לשווים הוא מבהיר שאפשר להגשים חלומות לצד המוגבלות.
לעבודתו ככתב ספורט לא הגיע גיא במקרה. "תחום הספורט תמיד לווה אצלי בהמון תסכול. מצד אחד, תמיד אהבתי ספורט. מצד שני, לא יכולתי להשתתף בספורט תחרותי כפי שרציתי", הוא מספר. "נולדתי עם שיתוק מוחין שמתבטא אצלי בעיקר בצליעה ממקום למקום. במשחקים, תמיד בחרו אותי אחרון. כאילו עשו לי טובה".
לרשתות החברתיות יש תפקיד חשוב בחייו של גיא. הוא התחיל לכתוב בפייסבוק וברשת X (לשעבר טוויטר) על החיים. "זה כיף גדול לכתוב וכשאנשים קוראים אותך. כתבתי על המון דברים. גם על ספורט וגם על חיי היומיום כאדם עם שיתוק מוחין והתחילו לעקוב אחריי. אני פשוט בן אדם שאנשים אוהבים לקרוא ויש לי הרבה מאד מזל שזה ככה. אז אני משתדל מאד להודות על המזל שיש לי", הוא מספר.
גיא למד לתואר ראשון משולב בתקשורת וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. הוא למד גם תסריטאות בסדנאות הבמה. הוא עבד במשרדי פרסום עד שראה מודעת דרושים לאתר ynet והגיש מועמדות. "כבר הכירו אותי כי היו לי עוקבים. באתי לריאיון, עשיתי מבחן עריכה והתקבלתי", הוא נזכר. "אני אדם שהולך אחרי דברים. זו משרה שחלמתי לעשות".
ההתחלה של גיא לא הייתה קלה. "היה לי מאוד קשה להבין איך עובדים במערכת כל כך גדולה, אבל זה לא בגלל המוגבלות. זה קושי שיכול להיות לכל אחד", הוא אומר. לאט ובזהירות, גיא התחיל לצבור ניסיון. "אין משהו שאני לא יודע על כדורגל או על ספורט. בתור כתב, הכי חשוב שיש לי מדורים משלי. אני בעיקר כותב את דעותיי".
את מדור "לייבה מדרג דברים בספורט" כותב גיא אחת לשבוע. את מדור "לייבה מדור המלצות יומי בתרבות" הוא כותב מדי יום. בנוסף, הוא כותב ביקורת טלוויזיה אחת לשבוע.
את ספרו השני "אספר לך כשניפגש" פרסם גיא בשנת 2020. "רציתי לכתוב רומן. החלטתי לכתוב על מה שאני מכיר", הוא מתאר. "ככה כל הכותבים עושים בשביל שהספר ייצא יפה ואותנטי. כתבתי על רווק עם שיתוק מוחין שמנסה לנווט בעולם הדייטים. בדיעבד, לא עברתי קשיים שאדם אחר לא חווה. לכל אחד יש את הקשיים שלו", הוא אומר.
הספר זכה לשבחים רבים. "התגובות היו מטורפות, בעיקר מאנשים ללא מוגבלות. יותר אנשים ללא מוגבלות הגיבו מאשר אנשים עם מוגבלות", מספר גיא.
גיא היה במערכות יחסים עם נשים ללא מוגבלות. "אני אדם מאוד זוגי מטבעי. רוב מערכות היחסים שהייתי בהן היו ארוכות. הייתי במערכות יחסים שכמעט הסתיימו בחתונה. זה לא נפל בגלל המוגבלות שלי. כיום, אני לא בזוגיות", הוא משתף.
גיא מתעסק רבות בקשר בין המוגבלות שלו לזהות שלו. הוא מאוד מודע למוגבלות, אך הוא מבהיר: "המוגבלות שלי היא חלק מהזהות שלי, ממש לא כל הזהות שלי. לקח לי המון זמן להגיע למקום הזה. אני עוסק בשאלות על מוגבלות וזהות כל יום", הוא מבהיר.
בגיל 36, לגיא המתגורר בחולון יש עדיין שאיפות רבות לעתיד. אני רוצה להמשיך במקום העבודה שלי, להקים משפחה ולכתוב סדרת טלוויזיה על הספר שלי. זה הכי חשוב לי", הוא מסכם.
