בעוד פחות מחודש אמור לביא גרינקו, בן 6 מבאר יעקב, לפתוח את לימודיו בכיתה א' בכיתת תקשורת. לביא מאובחן עם אוטיזם ומתמודד גם עם תסמונת VACTERL, תסמונת גנטית נדירה המשפיעה על דרכי הנשימה, הוושט ומערכות נוספות בגוף. בנוסף, הוא מתמודד עם מחלת כליות ומצבו מחייב השגחה צמודה לאורך כל שעות היום.
לדברי אמו, אנה, לביא חייב להיכנס לשירותים אחת לשעתיים לכל היותר, להקפיד על תזונה מדויקת ואינו מסוגל לדווח כאשר הוא חש ברע. "גם אם הוא ממש סובל, הוא לא יידע להגיד", היא מספרת לשווים. "במקרים נדירים הוא מצביע על הגרון אם הוא נחנק, אבל מעבר לזה הוא לא מתקשר".
אלא שלטענת המשפחה, משרד החינוך טרם אישר ללביא סייעת רפואית אישית (נקראת גם סייעת תגבור). הסיבה, לדבריה, היא שלביא עתיד ללמוד בכיתת תקשורת, שבה כבר פועלים מורה וסייעת עבור שמונת תלמידי הכיתה. במקרים כאלה לא נוטים במשרד החינוך לאשר סייעת רפואית נוספת.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מגיעות לשווים פניות מהורים המספרים כי ילדיהם אינם מקבלים סייעת רפואית דווקא משום שהם לומדים בכיתה קטנה. בסוף 2024 פירסם שווים את סיפורה של מאי, תלמידה מרחובות שנזקקה לסייעת רפואית אך לא הייתה זכאית לה מאותה סיבה. לאחר הפרסום ובעקבות התערבות הגורמים הרלוונטיים נמצא עבורה פתרון חריג והיא פתחה את שנת הלימודים בליווי סייעת רפואית.
כעת מקווה גם משפחת גרינקו שיימצא פתרון דומה. "כל הזמן אני צריכה להילחם כדי שיאשרו לו סייעת", אומרת אנה. "באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות. במשך שנתיים, כשהוא היה בגן, אישרו לו סייעת, אבל גם אז זה הגיע אחרי הרבה מלחמות. בשנה השנייה שוב הייתי צריכה להילחם עד שאישרו".
כשהיה בן יומיים בלבד עבר לביא ניתוח מציל חיים ובהמשך עבר שתי הרחבות ושט. כיום הוא מתמודד גם עם מחלת כליות בדרגה שתיים עד שלוש. עד גיל שנתיים ותשעה חודשים כלל לא יכול היה להשתלב במסגרת חינוכית. "הוא היה בבית כל הזמן", מספרת אמו. "לא עבדתי בתקופה הזאת כי הייתי חייבת להיות איתו. אחרת זה היה מסכן את החיים שלו".
"יום אחד זה כמעט הסתיים באסון"
החשש שלה מבוסס גם על ניסיון אישי. "בגן היה יום שבו לא הייתה סייעת עם לביא", היא משחזרת. "במשך חמש שעות הוא לא נכנס לשירותים. הכליות שלו התייבשו והחום שלו עלה". לדבריה, במקרה של בנה גם אירוע שנראה קטן עלול להסתיים בפגיעה קשה. "כל מקרה כזה עלול להוביל לקריסה של הכליות ולהתחלה של חיפושים אחרי השתלה ודיאליזה".
בדיוק מהסיבה הזו היא אינה מתכוונת לשלוח אותו לבית הספר כל עוד לא יימצא פתרון. "קיצצתי כבר את המשרה שלי, ואם לא יאשרו לו סייעת – אני פשוט לא אלך לעבודה. אני לא אסכן אותו בשום מצב".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מבדיקה שערך המשרד עולה כי בשנתיים האחרונות ניתן לתלמיד מענה במסגרת הקצאת סיוע מוסדית לגן. גם בכיתת החינוך המיוחד שבה הוא עתיד ללמוד קיים מערך סיוע כיתתי ומוסדי, שבמסגרתו ייקבע המענה בהתאם לצרכיו ולשיבוץ הצוות בבית הספר. גורמי המקצוע מלווים את התהליך ונמצאים בקשר עם המשפחה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להרחיב במישור התקשורתי מעבר לכך".
מעיריית באר יעקב טרם נמסרה תגובה.
