במטבח של מלון גליליון, בין הכנת ארוחות לאורחים ולעובדים, שילה אוחנה עובד בצמוד לשף. אוחנה, בן 26 מקריית שמונה, נמצא בשנה השנייה ללימודי קולינריה במכללה התעסוקתית של אקים במלון רימונים בטבריה, ומתמחה בקונדיטוריה. בסוף שנת הלימודים הראשונה הוא כבר החל לעבוד במטבח המלון. ״אני עובד במטבח צמוד לשף. מכינים אוכל לאורחים של המלון ולעובדי המלון – שלוש ארוחות ביום״, הוא מספר לשווים.
אוחנה הוא אחד מהסטודנטים והבוגרים של רשת המכללות התעסוקתיות של אקים ישראל, שמסכמת השנה את מחזור הבוגרים הגדול בתולדותיה. 115 סטודנטים וסטודנטיות עם מוגבלות שכלית ועל הרצף האוטיסטי סיימו לימודים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. לפי אקים, כ־80% מבוגרי התוכניות לאורך השנים כבר השתלבו בשוק העבודה החופשי.
הרשת, הפועלת בתמיכת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף מוסדות להשכלה גבוהה ומכללות, מפעילה כיום 12 תוכניות לימוד והכשרה מקצועית. השנה סיימו 28 סטודנטים תוכנית מונגשת לחינוך לגיל הרך, 22 את תוכנית "כלים שלובים" של אקים בשיתוף אוניברסיטת בר־אילן בתחום המוזיקה ו־15 לימודי קולינריה. תוכניות נוספות עוסקות בין היתר בכלבנות, תמיכה במערכות בריאות, עיצוב גרפי ומדיה דיגיטלית ולוגיסטיקה.
לצד לימודים עיוניים מותאמים והנגשת חומרי הלימוד, הסטודנטים עוברים הכשרה מעשית ומקבלים ליווי אישי. גם לאחר סיום הלימודים ממשיך הליווי בחיפוש עבודה ובתהליך הקליטה במקום העבודה.
על הלימודים והדרך אל שוק העבודה מספרים שילה אוחנה ורונאל לב, שהשיבו לשאלות שהועברו אליהם מראש, בסיוע ובתיווך של המדריכים המלווים אותם.
עבור אוחנה, הדרך ללימודים החלה בעקבות המלחמה. לאחר שפונה מקריית שמונה והתגורר בחיפה, הוא חיפש מסגרת. "אמא שלי מצאה לי את התוכנית והציעה לי להצטרף", הוא מספר. "היה לי ראיון קבלה, קצת חששתי אבל בסוף זרמתי. בסופו של דבר התאהבתי במכללה ובלימודים".
בלימודים הוא וחבריו מתנסים בהכנת מאפים, עוגות, לחמים ומנות נוספות, תוך חלוקת משימות ועבודה משותפת. "רכשתי הרבה כלים בלימודים שעוזרים לי, למרות שכבר באתי עם ניסיון וידע מהבית", הוא אומר. לדבריו, הוא ממשיך ללמוד מהצוות, מהשף ומהסטודנטים האחרים.
אחת הסוגיות שמלוות שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה היא השאלה אם הם מקבלים הזדמנות ותנאים שווים. במקרה של אוחנה, לדבריו, התשובה חיובית. "אני מרגיש שאני מקבל יחס שווה כמו לכל אחד אחר. בנוסף אני יכול לומר שאנשים אוהבים אותי, מתחברים אליי". גם בתנאי ההעסקה, לדבריו, אין הבדל: "אני עובד בתנאים רגילים כמו כל העובדים, השכר שלי שווה, אני נהנה מכל הזכויות".
והוא כבר מסתכל קדימה: "החלום שלי זה לפתוח מסעדה יחד עם תמיר, חבר הכי טוב שלי מהלימודים. מסעדה של קינוחים ערביים". השניים, לדבריו, חולמים גם ללמד בעתיד ולהעביר לאחרים את הידע שרכשו – "לכל מי שחולם לבשל".
מסלול אחר עבר רונאל לב, בן 27 מגבעתיים, בוגר שנתיים של לימודי חינוך בתוכנית "שווים בחינוך" של אקים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. לב הוא גם בוגר תוכנית "שווים במדים" של אקים ושירת בגלי צה"ל. "אחרי השחרור אמרתי לאמא שלי שאין מצב שאני נשאר לשבת בבית", הוא משתף. אמו גננת כבר 30 שנה והוא החל לעבוד כסייע בגן שלה, שם התאהב בעבודה עם ילדים.
לאחר שסיים את התוכנית בקיץ האחרון, החל לחפש עבודה ומצא משרה בגן באמצעות עיריית רמת גן. "בעבודה שלי אני משתמש בהמון דברים שלמדתי בתוכנית – לתת ביטחון לילדים דרך מוטוריקה, כל מיני תרגילים שעוזרים להתפתחות ועוד", הוא מספר.
לב אומר כי באופן אישי לא נתקל בקושי להתקבל לעבודה בשל מוגבלותו, אך מכיר אחרים שכן חוו קשיים כאלה. "אני חושב שצריך לקבל את כולם, כולנו שווים. אני מקווה גם לפעול בעתיד לקדם שינוי חברתי ואולי אפילו לפעול לחקיקה בנושא כחבר כנסת".
עבור אושרת גורמן, מנהלת תוכניות תעסוקה באקים ישראל, הנתונים אינם רק הישג מספרי. ״לכל אדם מגיעה הזכות לממש את הפוטנציאל שלו, לרכוש מקצוע בתחום שמעניין אותו ולהשתכר בכבוד", היא אומרת. לדבריה, האפשרות ללמוד, להתמקצע ובהמשך לעבוד בתחום שנבחר מחזקת את תחושת המסוגלות והעצמאות ומאפשרת לבוגרים להיות "חלק פעיל ויצרני בחברה".
