לפני כחודש הוציאה יוטיוב הודעה שבוודאי העלתה חיוך אצל צופיה, במיוחד אלה הסובלים מחירשות או מלקות שמיעה. מעתה, הודיעה החברה, בכל פעם שיישמע צחוק בסרטוניה, המילה “צחוק” (laughter) תופיע בכיתוב בתחתית המסך. וכל זה, לא תאמינו, באופן אוטומטי לחלוטין.
לא רק המילה “צחוק”. גם כאשר תתנגן מוזיקה או יישמעו מחיאות כפיים, המלים “מוזיקה” (music) ו”מחיאות כפיים” (applause) יוצגו בכתוביות.
הפיצ’ר החדש הזה הוא המשך למהפכה שעשתה יוטיוב בשנת 2009, בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת של החברה האם שלה, גוגל. משנה זו החלה יוטיוב, באמצעות תוכנה חכמה, לספק כתוביות טקסט לכל המלל הנשמע בסרטונים שלה. ביום ממוצע משתמשים הצופים בכתוביות האלה לא פחות מ-15 מיליון פעם.
בקרוב עשויים להופיע קולות נוספים בטקסט בתחתית המסך, למשל דפיקות בדלת (knocks), נביחות (barks) ואנחות (sighs).
לדברי החברה, חירשים ולקויי שמיעה שהתנסו בפיצ’ר סיפרו שהוא שיפר משמעותית את חוויית הצפייה שלהם. “הטכנולוגיה החדשה, שמבוססת על למידת מכונה, מספקת לאנשים כמוני, שזקוקים להתאמות בסיטואציות מסוימות, את העצמאות שיש לאחרים”, אומרת ליאת קאבר, מנהלת מוצר ביוטיוב וחירשת בעצמה.
מכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב-MIT Technology Review עולה כי חברות גדולות נוספות עושות שימוש בלמידת מכונה (היכולת של מחשבים ללמוד מתוך מאגרי נתונים עצומים) כדי ליצור כלי הנגשה חדשים לאוכלוסיות הזקוקות לכך.
כך למשל, בשנה שעברה השיקה פייסבוק פיצ’ר שמסוגל לתת באופן עצמאי כתוביות המתארות תמונה המופיעה בקיר של המשתמש (לדוגמה, צילום של חבר שלו). הפעולה הזו מתאפשרת הודות לטכנולוגיה המבוססת על מחקר של זיהוי תמונות שביצעה פייסבוק.
עוד טכנולוגיה שימושית מגיעה מחברת IBM, שם פיתחו חוקרים כלי הנקרא מברר תוכן (Content Clarifier), שנועד לסייע לאנשים עם לקות שכלית או קוגניטיבית, כמו אוטיסטים או דמנטים. הכלי, שפותח במסגרת פרויקט בשם “ווטסון”, יודע לקחת ביטויים ציוריים (ניבים, פתגמים, אמירות עם אירוניה) ולהחליף אותם במשפטים ברורים עבור מי שמתקשה להבינם.
הביטוי “raining cats and dogs”, למשל, שמשמעותו שיורד גשם כבד מאוד, עלול להתפרש אצל אנשים מסוימים כלשונו – “גשם של חתולים וכלבים”. הכלי החדש אמור להחליף אותו במשפט הפשוט “יורד גשם כבד מאוד”.
לדברי וויל סקוט, חוקר ב-IBM, החברה דנה עם ארגון המסייע לאוטיסטים לעבור משלב התיכון לקולג’ על האפשרות לבחון את הטכנולוגיה הזו, בניסיון לסייע להם להבין מסמכים אקדמיים ואדמיניסטרטיביים. “עד היום המחשבים, האלגוריתמים ושירותי הענן לא היו מספיק חזקים כדי לספק פתרונות כאלה”, אומר סקוט, “עכשיו זה אפשרי”.
אינק שורמן, חוקרת מאוניברסיטת לובן שבבלגיה, מדגישה את הערך של המצאת כלי הנגשה טכנולוגיים. “בזמן שהחברה מתבססת יותר ויותר על תקשורת באמצעות מחשבים ומובייל”, היא אומרת, “חשוב ביותר לא להשאיר מאחור אוכלוסיות מסוימות”.
שורמן היא ממובילי פרויקט אירופי שבוחן גם הוא תוכנה להפשטה של טקסטים לאנשים עם מוגבלות שכלית. הטכנולוגיה שלהם מוטמעת לתוך אפליקציה שמתחברת לג’י מייל ולרשתות חברתיות דוגמת פייסבוק. “אנשים עם מוגבלות שכלית או אחרת רוצים לעשות מה שהחברים והאחים והאחיות שלהם עושים – וזה להשתמש בסמארטפונים, בטאבלטים ובמדיה חברתית”, מסכמת שורמן.
