מערכת שווים
(שיחה של תחקירן “שווים” עם תחנת הסעות שרשומה בגבעת שמואל)
שלום, רציתי לברר לגבי מונית נגישה לאדם נכה מרחוב יוני נתניהו בגבעת שמואל עד לקניון קריית אונו.
… “למתי? להיום?”…
כן, אם אפשרי.
“זה יהיה מאוחר, אני צריך לראות אם יש לי אוטו פנוי… לא נהוג להזמין מהיום להיום מעלון”.
וכמה זה אמור לעלות לי כדי שאני אדע בגדול?
“170 שקל כל כיוון”.
(כעבור שתי דקות, שיחה לתחנת מוניות אחרת בגבעת שמואל)
שלום, כמה תעלה לי מונית מרחוב יוני נתניהו בגבעת שמואל לקניון קריית אונו?
“35”.
תוך כמה זמן אתם יכולים להגיע… אפשר בעשר דקות הקרובות?
“כן”.
הקשיבו להקלטה המרגיזה:
בחודש אוקטובר 2015 יצא שר התחבורה ישראל כץ בהצהרה חגיגית לציבור הנכים בישראל: עד סוף שנת 2016, הבטיח השר, ייסעו בכבישי ישראל 1,000 מוניות נגישות המותאמות לנכים קשים. המוניות, כך הכריז, יגיעו ללקוח בתוך חצי שעה מקריאה ועלותן תהיה זהה למונית רגילה.
הפעלת המוניות הנגישות התאפשרה לאחר שכץ חתם על תקנה חדשה המאפשרת לרכוש זכות ציבורית (מספר ירוק) למונית במחירים מוזלים במיוחד, וזאת לכל מי שיפעיל מונית המונגשת לנכים ומוגבלים.
בפרסומים שונים בתקשורת ציין השר כי מדובר במהפכה בשירות עבור ציבור הנכים והאנשים עם מוגבלויות המשתמשים בשירותי המוניות: “למדינת ישראל, שבה חיים מאות אלפי נכים, כתוצאה ממלחמות, פעולות איבה ותאונות, יש חובה ראשונה במעלה לדאוג לאזרחיה המוגבלים”, אמר אז כץ.
אלא שבדיקה של אתר “שווים” מעלה כי הצהרות יפות לחוד ומציאות קודרת לחוד. כך, בעוד שכץ דיבר על 1,000 מוניות נגישות, הרי שבאתר משרד התחבורה ובאתר נגישות ישראל, המפרסמים רשימת מוניות נגישות, ניתן למצוא רק כ-25 מספרי טלפון של נהגים רלוונטיים. לפי הרשימה, גם הפיזור הגיאוגרפי לוקה מאוד בחסר, ובערים רבות בארץ, דוגמת ראשון לציון, חיפה, אשדוד, קריית שמונה ונתניה, אין כלל שירותי מוניות נגישות.
יתרה מכך, הזמנת מוניות נגישות על ידי התחקירן שלנו העלתה כי זמני ההמתנה ארוכים מאוד והמחיר גבוה לעתים במאות אחוזים לעומת מונית רגילה – בניגוד גמור לתקנות. כך למשל, בהזמנת מונית נגישה מגבעת שמואל לקניון קריית אונו ציין הנהג כי הוא יוכל להגיע בטווח של מספר שעות ועלות הנסיעה היא 170 שקל. זאת, לעומת זמן המתנה של מספר דקות ועלות של 35 שקל בלבד כאשר הוזמנה מונית רגילה מתחנה אחרת בגבעת שמואל.
במקרה אחר, התחקירן שביקש להזמין מונית מקניון עזריאלי בתל אביב לחולון טורטר מנהג לנהג עד אשר הגיע לנהג מונית נגישה די עצבני, שקבע שיחזרו אליו בהמשך, ללא התחייבות. העלות המבוקשת הייתה 150 שקל. לשם השוואה, כאשר התקשר והזדהה כאדם בריא הוא התבשר כי מחיר הנסיעה הוא בסביבות 70 שקל בלבד וזמן ההגעה אליו יהיה דקות ספורות.
בכפר סבא זה לא היה שונה. כאשר פנינו לתחנת הסעות וביקשנו מונית נגישה לנכה מהוד השרון לפתח תקווה, נענינו שהמונית תוכל להגיע רק כעבור שעה, ושהמחיר יהיה 200 שקל. כעבור מספר דקות התקשרנו לאותה תחנה וביקשנו הפעם מונית רגילה מהוד השרון לפתח תקווה. המחיר שנקבו בו היה פחות מחצי – 90 שקל.
המצב היה עגום לא רק במרכז הארץ, אלא גם בדרום ובצפון. לדוגמה, בהזמנת מונית נגישה מבאר שבע לנתיבות התבקש התחקירן להמתין שעה שלמה עד להגעה, והמחיר עמד על 220 שקל. בשיחה משווה כאדם בריא ענו לו שהמונית תגיע בתוך 3-4 דקות, וגם המחיר ירד משמעותית ל-150 שקל.
נקודה שלילית נוספת נגעה לכך שמספרי טלפון מסוימים התגלו כמנותקים או לא קשורים לנגישות, או סתם לא זמינים.
עם זאת, התמונה לא הייתה שחורה לגמרי. צדיקים בסדום עם מחירים וזמני הגעה שווים למוניות רגילות התגלו בירושלים, צפת ולוד. בצפת התעלה על עצמו נהג מונית אחד שאמר כי זאת זכות בשבילו לשרת אנשים נכים.
מסיכום המדגם, שכלל 17 פניות למוניות נגישות ברחבי הארץ, עלה כי ב-10 מהפניות המחיר וזמן ההמתנה לא עמדו בדרישות המחייבות. ב-3 מקרים כלל לא היה מענה, ורק ב-4 מקרים המוניות מילאו אחר הנדרש.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה) אושרו בכנסת בשנת 2014, במטרה להנגיש את שירותי המוניות הפרטיות גם לאנשים נכים. נכון למאי 2017 האוטובוסים העירוניים כמעט נגישים כולם וגם הרכבת, אבל המונית הנגישה, שתפקידה לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להגיע מביתם עד לאוטובוס או לרכבת ובחזרה, עדיין רחוקה מאוד מהגשמת ייעודה.
יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל, אמר בתגובה: “במבחן התוצאה השר כץ נכשל. פנינו לפני מספר חודשים למשרד התחבורה, אך עד היום לא הצלחנו לקבל את הרשימה המלאה של המוניות הנגישות והמידע לא זמין לציבור.
“אנו מקבלים הרבה תלונות מאנשים עם מוגבלות על מחירים מופקעים של מוניות, אך הם חוששים להתלונן על אותם נהגים כי מדובר במספר מועט מאוד והם תלויים בהם. עבור אדם נכה גם מרחק של שני רחובות לתחנת האוטובוס הנגיש או תחנת הרכבת הנגישה מצריך מונית, כך שהמוניות הנגישות הן קריטיות במכלול והיעדרן הוא בעיה קשה מאוד”.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: “רשימת הטלפונים אינה זהה למספר המוניות בפועל, היות שמדובר בתאגידים וכל תאגיד מחזיק בכ-50 מוניות. המקרים המדוברים מהווים חריגה חמורה שתטופל בחומרה. בשלב זה פועלות כ-500 מוניות נגישות, בהתאם לתקנות. משרד התחבורה פועל להשלים בהדרגה את כל מכסת המוניות שנקבעה בתקנה”.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Email
