אחרי שחשפנו בתחילת השבוע כי אנשים עם מוגבלות שעובדים במפעלים מוגנים מפסידים כסף מדי חודש – בשל ניכוי מאות שקלים מקצבת הנכות שלהם – מתגלה כעת כי לפחות בעמותה גדולה אחת שמעסיקה אותם, נהנים הבכירים מתנאים מפנקים על גבול ההגזמה.
בין העמותות הבולטות שאחראיות להפעלת המפעלים/מרכזי התעסוקה השיקומיים (מע״ש) ברחבי הארץ, ניתן למצוא את אלווין ישראל (שבעה מרכזים – בבית שמש, חיפה, ירושלים, מזרח ירושלים, אשקלון, כפר יונה ורעננה), צ'יימס ישראל (חמישה מרכזים), אקים, שיח סוד ועמותת שק"ל.
לאלווין ישראל, שמפעילה את המספר הגדול ביותר של מרכזים, מחזור הכנסות שנתי של 146 מיליון שקל – המתבסס ברובו על תקציבי משרד הרווחה, ובנוי מפעילויות רבות בנוסף למרכזי התעסוקה. העמותה מפעילה גם מעונות יום שיקומיים לילדים עד גיל 3, מרכזי יום טיפוליים למבוגרים, מערכי מגורים, תוכניות אחר הצהריים בבתי ספר לחינוך מיוחד ועוד.
לפי כללי רשם העמותות, כל עמותה מחויבת לפרסם בדוחות השנתיים שלה את חמש המשכורות הגבוהות ביותר בארגון. עיון בדוחות לשנת 2018 מלמד כי מנכ"ל אלווין ישראל, דוד מרקו (בתמונה למעלה), מרוויח שכר שנתי של כ-789 אלף שקל ברוטו. במונחים חודשיים מדובר בשכר של כ-66 אלף שקל. עלות השכר הכוללת (שכר ברוטו בתוספת תנאים) של מרקו מוערכת בכ-85 אלף שקל בחודש ובכמיליון שקל בשנה.
הוצאות על כנסים ונסיעות לחו״ל: 254 אלף שקל
חגיגת השכר לא עוצרת אצל מרקו. גם המנהלים האחרים בעמותת אלווין ישראל מרוויחים שכר נאה. בין 36 ל-40 אלף שקל ברוטו בחודש – זה טווח המשכורות של כל אחד מארבעת הבכירים המדורגים בדוח אחרי המנכ"ל. מדובר בסמנכ"ל העמותה, סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל הפיתוח ומנהל סניף אלווין אל קודס.
אם מסכמים את כל הוצאות ההנהלה והסעיפים הנלווים מגיעים לקצת יותר מ-6.4 מיליון שקל בשנה. סעיף בולט נוסף בדוח הוא הוצאות על כנסים ונסיעות לחו"ל. באלווין הוציאו לשם כך 254 אלף שקל ב-2018.
במקביל, כזכור, תמונת המצב אצל העובדים שונה בתכלית. 2.5 שקלים, זה השכר –או ה"גמול", כפי שמקפידים לכנות זאת במשרד הרווחה – שאותו מקבלים העובדים במאה המפעלים/מרכזי התעסוקה השיקומיים (מע״ש) ברחבי הארץ, שנמצאים תחת אחריות המשרד. בסיכומו של חודש מרוויחים העובדים סכום פעוט של כ-100 שקל בממוצע, ובנוסף נדרשים להפריש 10% מקצבת הנכות שלהם למדינה עבור ״דמי השתתפות במסגרת״.
במקרה של נכים מאה אחוז, שזכאים לקצבה של 3,300 שקל בחודש, מדובר ב-330 שקל "דמי השתתפות" – מה שמותיר אותם בשורה התחתונה במינוס חודשי. גם אם הקצבה היא חלקית (74% נכות) ועומדת על 2,200 שקל בחודש, עדיין העבודה במפעל המוגן אינה משתלמת. המסקנה המתבקשת: יצאת לעבודה – הפסדת כסף, נשארת בבית – לא הרווחת, אבל לפחות לא הפסדת.
כל אלפי העובדים במרכזי התעסוקה בארץ הם בוגרים (מעל גיל 21), ורובם ברמת מוגבלות שכלית קלה או בינונית. "קנס העבודה" שנלקח מקצבת הנכות שלהם מצטבר מדי שנה למיליונים רבים, והסכומים האלה אמורים לעבור לידי הגופים שמפעילים את מרכזי התעסוקה – רשויות מקומיות, או עמותות עם מומחיות בתחום שזכו במכרזים של משרד הרווחה. הכסף הזה מיועד להוצאות של המפעילים על כוח אדם, על אוכל (המועסקים מקבלים ארוחות) ועל סעיפים נוספים.
אלווין ישראל בתגובה: ״נמשיך לפעול תוך חתירה למצוינות״
בניסיון להבין האם התנאים של המנכ"ל מרקו חורגים מהנורמה, בדקנו את המשכורות של מנכ"לי העמותות האחרות שמפעילות מרכזי תעסוקה, ושמחזורי ההכנסות שלהן משמעותיים. ואלה המספרים: מנכ"ל צ'יימס ישראל (עמותה עם מחזור של כ-60 מיליון שקל) משתכר כ-550 אלף שקל בשנה, או במלים אחרות 46 אלף שקל ברוטו בחודש. מנכ"לית אקים (מחזור של 136 מיליון שקל) מרוויחה 32.5 אלף שקל בחודש. מנכ"ל שיח סוד (מחזור של 108 מיליון) 38 אלף שקל בחודש, ומנכ"לית שק"ל (מחזור של 78.5 מיליון) 36 אלף שקל ברוטו מדי חודש.
אלווין ישראל בחרו שלא להתייחס לנושא השכר, והסתפקו בתגובה הבאה:
"העמותה פועלת כבר 35 שנה בפיתוח והפעלת מערך תמיכות וכלים עבור למעלה מ-4,500 ילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים עם מוגבלות בכל המגזרים. מדי שנה אנו מלווים כ-1,500 אנשים עם מגבלה המועסקים ביחסי עובד-מעביד ועוד כ-400 אנשים יוצאי מרכזי תעסוקה מוגנים, הנמצאים בתהליכי הכשרה תעסוקתית לקראת יציאה לשוק העבודה (מדי שנה 1/4 מהם מצטרפים כעובדים בשוק החופשי בתעסוקה נתמכת).
"מטרתן העיקרית של תוכניות ההכשרה התעסוקתית באלווין – הקניית כלים ותמיכות למקבלי השירות, לצד הגברת המיומנות התעסוקתית והגדלת כושר ההשתכרות לאלו המעוניינים ויכולים להשתלב בשוק העבודה. זאת, לצד הקניית מיומנויות וכישורי חיים. עבור פעילות זו אינה גובה העמותה תשלום ממקבל השירות. אלווין ישראל תמשיך לפעול, תוך חתירה מתמדת למצוינות בשירות וליצירת חברה צודקת בכל תחומי החיים".
