פרוזאק, אחת מהתרופות הנפוצות לטיפול בילדים ובני נוער עם אוטיזם, איננה אפקטיבית יותר מאשר פלצבו בהפחתת התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית – כך עולה ממחקר אוסטרלי חדש.
תוצאות המחקר הקליני פורסמו אתמול (רביעי) ב-JAMA, כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי. ״מהפרסום עולים ספקות כבדים לגבי התופעה הנרחבת של רישום תרופות אנטי דיכאוניות, או בשמן המקצועי SSRI, לטיפול בילדים עם אוטיזם הסובלים מהתנהגויות כאלה״, אומרת נוירולוגית הילדים אן ניומאייר.
"באמת שאין לנו שום תרופות שהוכחו כטובות לטיפול בהתנהגויות כאלה בילדים", הוסיפה ניומאייר, מנהלת בית החולים לאוטיזם "לורי סנטר" במסצ'וסטס, ארצות הברית. "זו בעיה קשה". ניומאייר עצמה לא הייתה מעורבת במחקר החדש.
הספקטרום האוטיסטי כולל מגוון רחב של סימפטומים התנהגותיים, כשאחד הנפוצים בהם הוא התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית. ילדים עם אוטיזם נוטים להיות במיקוד יתר על רעיון או חפץ כלשהו, ולהתנהג באופן חזרתי, למשל לרצות להתנדנד כל הזמן או לנפנף בידיים. בשביל ילדים רבים הסימפטומים הללו מהווים הפרעה לתפקוד היומיומי.
תרופות ממשפחת ה-SSRI מהוות רבע עד שלישי מכלל התרופות שנרשמות לילדים עם אוטיזם, כך לפי רופאת הילדים דינה רדיהו ממכון "מורדוך" למחקר ילדים במלבורן, אוסטרליה. "למרות השימוש הרחב בהם, אין שום הוכחה בנמצא ליעילות של SSRI בטיפול בילדים על הספקטרום", היא אומרת.
מחקר מ-2013 מגבה את דברי רדיהו. המחקר ניתח תשעה מחקרים קליניים שונים שבהם השתתפו 320 ילדים, ומצא ש-SSRI לא תרם דבר לטיפול בילדים ומבוגרים עם אוטיזם. יש לציין כי מובילי המחקר קראו אז לקיום מחקרים גדולים יותר כדי לחקור את הסוגייה באופן מיטבי.
רדיהו וחבריה עבדו שבע שנים כדי לגייס משתתפים למחקר החדש שלהם על פרוזאק, במטרה לבדוק האם התרופה אפקטיבית לטיפול בילדים עם אוטיזם. 109 ילדים ובני נוער עם אוטיזם, בגילאי 7 וחצי עד 18, נטלו חלק במחקר. במשך ארבעה חודשים לקחו המשתתפים באופן אקראי פרוזאק או פלצבו במינונים נמוכים ועד למינונים של 20 עד 30 מיליגרם ביום. החוקרים עקבו אחרי שינויים בהתנהגות האובססיבית-קומפולסיבית של הילדים, שנבדקה באמצעות מחקר התנהגותי ששימש גם במחקרים קודמים, גם לפני הטיפול בכדורים וגם אחרי.
בתחילה הראו הילדים שהשתמשו בפרוזאק במשך ארבעה חודשים שיפור קל אבל משמעותי בסימפטומים האובססיביים-קומפולסיביים, בהשוואה לאלה שלקחו כדור פלצבו. אבל יותר מאוחר, כאשר החוקרים ניטרלו גורמים של גיל, מין ומגוון הסימפטומים בתחילת המחקר, ההבדלים בין הקבוצות נעלמו. פרוזאק לא היה טוב יותר מפלצבו.
"המדגם היחסית קטן הגביל את היכולת של החוקרים להבחין ברווח שנותנת התרופה", אומרת ניומאייר. "ייתכן שעם מספרים גדולים יותר של משתתפים הם היו מוצאים השפעות חיוביות של ה-SSRI. הבעיה של המחקר הזה שהוא משאיר מקום לסימני שאלה. מצד שני, חשוב שגם תוצאות שליליות מתפרסמות. המחקר כן מראה שפרוזאק ותרופות דומות לה לא צריכות להיות הבחירה הראשונה בטיפול בילדים ומבוגרים עם אוטיזם".
