נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיחדשותהצצה ראשונה: אלה מדי הנבחרת הפראלימפית שעיצבו יזמים עם מוגבלות

הצצה ראשונה: אלה מדי הנבחרת הפראלימפית שעיצבו יזמים עם מוגבלות

לראשונה המדים הונגשו במיוחד: "לבגדים יש דרישות שונות מבחינה קוגנטיבית, פיזית ומוחשית". והכול – מעוצב ומיוצר פה בישראל

מדי הנבחרת הפראלימפית של ישראל לטוקיו 2020 (צילום: אביחי חיים)

ספורטאי נבחרת ישראל למשחקים הפראלימפיים הגיעו אתמול (ראשון) למלון דן פנורמה בת’ל-אביב והציגו לראשונה את בגדי המשלחת המיוחדים. ”יש הבדל עצום בין לבישת בגדים לאנשים עם מוגבלות לעומת אנשים בלי המוגבלות”, אומר שי סניור (26) היזם מאחורי חברת הביגוד פלט”ה (“פעל לטובת האחר”). החברה שלו מעניקה אפשרויות חדשות לאנשים עם מוגבלות ומאפשרת להם ללבוש בגדים אופנתיים, בעלות סבירה ללא הצורך להתאימם על-ידי תופר. לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, החברה נבחרה להלביש את הספורטאים הפראלימיפיים של המשלחת הישראלית.

במהלך שירותו הצבאי בבה”ד 1, סניור נפצע וריסק את עצמות המפרק בידו הימנית. הוא נזקק לניתוח ולשיקום בבית החולים תל השומר. ”נחשפתי להרבה מאוד אנשים שנפצעו בצוק-איתן, עברו תאונה כלשהי או נולדו עם מוגבלות ומגיעים לטיפולים שיקומיים. הדבר הראשון שהפריע לי הוא שחזרתי הביתה, לאחר הפציעה והבנתי שאין לי הרבה בגדים ללבוש, שאני צריך להתאים את המלתחה מחדש. במסגרת טיפול ריפוי בעיסוק ביקשתי לתפור בגדים כי למדתי תפירה בצה”ל. התחלתי להנגיש את הבגדים שלי מחדש, ויתרתי על הכפתורים והכנסתי פתרונות אחרים שיתאימו לי ולארון שלי”’.

סניור החל לבצע מחקר רחב כדי להבין על אילו צרכים מותג אופנה לאנשים עם מוגבלות צריך לענות. שותפו, נתנאל יהודה הלוי (28), נולד עם מחלת ניוון שרירים. ”הכרנו דרך עולם היזמות ומאז אנחנו לא נפרדים”, מספר יהודה הלוי. “המטרה הייתה שישראלים עם מוגבלות ידעו שיש להם אלטרנטיבה. הם לא מודעים לכך שבגד יכול להיות הרבה יותר נוח ללא התאמות אישיות. המטרה היא שאם מישהו לא ירצה ללבוש את הבגדים שלנו, זה יהיה אך ורק כי הוא לא אהב את הסגנון ולא כי הבגד לא מתאים לצרכים שלו”.

“כולם מצפים כבר להגיע לטוקיו”. חברת הביגוד פלט”ה (צילום: אביחי חיים)

מה הבגדים דורשים מבחינה קוגניטיבית, פיזית ומוחשית?

“אני מרגישה שאני עובדת עם חברים שלי”, אומרת מיכל גורליק, מעצבת אופנה שנולדה חירשת ועובדת בחברה. “יש הרבה אתגרים כשחושבים על נגישות וזה לא פשוט”.

לדברי אסתי נויהר, מרפאה בעיסוק שהצטרפה גם לחברה: ”אני מביאה את הפן המקצועי מתוך הבנה מה הבגדים דורשים מבחינה קוגניטיבית, פיזית ומוחשית. לרובנו הלבוש הוא מאוד טריוויאלי, אבל צריך טווחי תנועה ויכולות מוטוריות, לדעת לאן הראש נכנס ואיך להכניס את היד לשרוול. אנחנו מביאים פתרונות טכנולוגיים כדי להקל על הלקוחות ברמת הריץ-רץ’, או פתחים מסוימים במידה ויש פרוטזה או קטיעות מסוימות”.

”כל הייצור שלנו הוא כחול-לבן”, מדגיש סניור. ”חשוב לנו לכלכל את התעשייה המקומית כי אפשר וצריך לייצר בישראל בגדים. אנחנו פונים לאנשים עם מוגבלות, אבל יש גם אנשים ללא מוגבלות שקונים את הבגדים שלנו”.

לדברי סניור, בשנת 2019 צמד מילות החיפוש “בגדים נגישים” עלה ב-80 אחוזים. ”היו לנו הרבה דיונים על המדים, חשבנו איזה סמל אפשר לקחת על מנת שייצג את ישראל, חוץ מהמגן-דוד ועלה הרעיון של סמל השלום – היונה. כל הבגדים מונגשים עבור הספורטאים בענפים השונים. הייתה התלהבות גדולה מאוד, כולם מצפים כבר להגיע לטוקיו”.

“אני מכיר את הקושי”

”הגעתי לפלט”ה כי אני מכיר את השיח בקהילה על הקושי של אנשים עם מוגבלות להגיע לחנויות ולמדוד בגדים ולכן חשבנו להקל עליהם”, אומר יהודה הלוי. “יש לנו מדיניות החזרה גמישה הרבה יותר משאר החברות. הקנייה של הבגדים היא באינטרנט בצורה קלה ונוחה וחסכונית כי אנחנו חוסכים את ההתאמה מחדש של הביגוד”.

לדברי סניור, “החיבור עם הספורטאים המופלאים האלה נוצר בכנס תעסוקה, משם זה התגלגל למקבלי ההחלטות וכשהחלו להתעסק במה הם ילבשו, אז הספורטאים של המשלחת רצו שזה יהיה הביגוד של פלט”ה במקום מותג אחר שלא באמת נותן להם את האפשרויות השונות”.

נתנאל ממשיך: ”בוועד הפראלימפי הבינו שיש פה משהו מיוחד. הגיעו אנשים מתוך הקהילה והדגישו למקבלי ההחלטות את הצורך בבגדים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. אנחנו מכירים את הספורטאים כי הם חלק מאיתנו. זה לא גימיק. למיטב ידיעתי אנחנו הראשונים בעולם שמתאימים את הבגדים למשלחת הפראלימפית כי ברוב המקרים הם מקבלים את הבגדים של הספורטאים האולימפיים ואין התייחסות לקהל היעד. הספורטאים העלו את הקשיים שהיו להם בבגדים בפעמים הקודמות ותמיד היה שיח למה אין חברה כמו פלט”ה כדי שתלביש אותם”.

הכירו את ספורטאי השנה

מצטייני השנה. מימין: מליאר, צרנוי, ביננסון (צלם: דיאגו מיטלברג)

ההכנות לטוקיו 2020 בשיאן. אתמול (ראשון) התקיים ערב “מצטייני השנה” במלון דן פנורמה בתל-אביב בו נבחרו ספורטאי השנה הפראלימפים. בין האורחים: ראש מנהל הספורט, עופר בוסתן, ח”כ משה בוגי יעלון (כחול-לבן), יו”ר הוועד הפראלימפי, ד”ר שוקי דקל, נשיא הכבוד החדש של הוועד הפראלימפי הישראלי, אנדרו דנוס, מבעלי קבוצת ג’יימס ריצ’רדסון ונציגי כל גופי הספורט במדינה.

הזוכה בתואר ספורטאי השנה הוא מרק מליאר, מאילן חיפה, שזכה במדליית זהב ומדלית כסף באליפות העולם בלונדון. הוא קבע שיא עולמי ב-400 מטר חופשי. את האות העניק לו מדליסט הזהב מלונדון, נועם גרשוני. לתואר ספורטאית השנה נבחרה יוליה צ’רנוי, מבית הלוחם תל-אביב, שזכתה במדליית ארד ברובה חופשי באליפות העולם הראשונה שלה בקטגוריה משולבת לגברים ונשים.

את אות ההוקרה הגישה לה השחיינית המעוטרת קרן לייבוביץ’. למאמן השנה נבחר יעקב ביננסון מאילן חיפה, שהוביל את שחייניו לזכייה בארבע מדליות באליפות העולם, מדליית זהב אחת, שתי מדליות כסף וארד אחת, ותשעה שחיינים אותם הוא מאמן כבר קבעו את קריטריון A  לטוקיו. את אות ההוקרה הגיש לו אריק פינטו, מנכ”ל בנק הפועלים היוצא, שבעברו הלא רחוק היה מאמן כדורסל בכיסאות גלגלים.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות