נושאים קשורים

למרות המחאה: תרופה לילדי דושן לא נכנסה לסל

אמש נודע למאות הורים לילדים עם תסמונת דושן-בקר כי ועדת התרופות לא הכניסה את הטיפול מציל החיים לסל: "זה פשוט גזר דין מוות לילדים שלנו"

אלו המועמדים שמבטיחים: נקדם אנשים עם מוגבלות

לקראת הבחירות המוניציפליות, "שווים" ריכז רשימה של כל הרצים למועצות העיר בערי הארץ שחרטו על דגלם לדאוג ולטפח את אוכלוסיית האנשים עם צרכים מיוחדים

אין מענה לאביגיל: מוקד משרד החינוך לא נגיש לתלמידים חירשים

בהיעדר אפשרות לשלוח ווטסאפ, אביגיל, תלמידה חירשת בכיתה ג', פנתה למוקד התמיכה במייל – אבל תשובה לא הגיעה. משרד החינוך: "נכניס בקרוב צ'אט"

מחקר: גם בתקופה הקדומה שילבו אנשים עם מוגבלות

ממצאים מיוחדים ליד העיר נבארו בספרד: קברים מלפני 2,600 שנה חשפו את עצמותיהם של ארבעה תינוקות, מתוכם שלושה עם תסמונת דאון ואחד עם תסמונת נדירה אחרת
הסתדרות 480-100

ביטוח לאומי מחזיר 45 מיליון שקל לקשישים סיעודיים

לאחר בדיקה מקיפה נמצא כי 47,025 קשישים מקבלי קצבת סיעוד לא השתמשו בשירותים הקבועים שלהם ולא פנו לקבלת הקצבה, ולכן קיבלו החזר
ראשיחינוך מיוחדחשיפה: כך מעוות שאלון הראמ"ה את תפקוד הילדים כלפי מעלה

חשיפה: כך מעוות שאלון הראמ”ה את תפקוד הילדים כלפי מעלה

ציון גבוה יותר על תפקוד משמעו סל סיוע מצומצם יותר. גורם במשרד החינוך: נדייק את ההנחיה בשאלון

השתתף בהכנת הכתבה: אביחי חיים

הרפורמה בחינוך המיוחד: הנחיה המופיעה בשאלון ראמ”ה (רשות ארצית למדידה והערכה), המדרג את רמת התפקוד של תלמידי החינוך המיוחד, עשויה להטות את ציוני התלמידים כלפי מעלה. המשמעות של ציון גבוה יותר על תפקוד היא שסל הסיוע שיינתן להם בשנת הלימודים הבאה יהיה מצומצם יותר.

ההנחיה, שהגיעה לידי “שווים”, מבקשת מהמחנכות שממלאות את השאלון לדרג את תפקוד התלמיד בתחומים שונים כפי שהוא מתבטא בבית הספר, גם אם הוא נעזר בסייעת או בתיווך אחר. כדי לחדד את ההנחיה נותן משרד החינוך את הדוגמה הבאה: במצב שבו תלמיד חירש מתפקד מצוין בכיתה בעזרת מכשיר השמיעה שלו, יש לתת לו את הציון המירבי על תפקוד בכיתה.

“בהנחיה הזו יש כשל פנימי”, אומר איש חינוך שאיתו שוחחנו. “מודדים את הילד כולל הסיוע, התפקוד המתקבל גבוה יותר, ובהתאם לזה קובעים לו סל סיוע קטן יותר. עם הסיוע המצומצם התפקוד שלו מן הסתם יהיה נמוך יותר, סיכויי ההצלחה של השילוב קטנים, ובמצב הזה גם היכולת של בית הספר להכיל אותו פוחתת. שורה תחתונה, כל המטרות של הרפורמה נפגעות”.

שאלון ראמ”ה הוא הגורם המשפיע ביותר, גם לפי משרד החינוך עצמו, על הציון שניתן לתפקוד התלמידים. נוסף לראמ”ה מקבלת ועדת הזכאות והאפיון (החליפה את ועדת ההשמה) גם שאלון שמילאו הורי התלמיד, מסמכים רפואיים ועוד. אולם לראמ”ה יש את המשקל הגבוה ביותר בקביעת הוועדה מה יהיה הציון לתפקוד הילד (1 תפקוד הכי גבוה עד 4 הכי נמוך).

מחנכת הכיתה ואנשי צוות מבית הספר אחראים למלא את השאלון, הכולל לא פחות מ-180 שאלות על הילד. השאלות עוסקות במגוון תפקודים בבית הספר: לימודי, רגשי, חברתי ועוד. ההנחיה המדוברת מופיעה כאמור בשאלון עצמו, אלא שבשלב זה משרד החינוך מסרב לחשוף את השאלון, למרות הדרישה המפורשת של ההורים וארגוני ההורים וגם התחייבות שלו עצמו לשקיפות בתהליך.

“נדייק את ההנחיה בשאלון”. שר החינוך רפי פרץ

בימים האחרונים הגיעו למערכת “שווים” כמה תלונות מהורים מודאגים בנוגע לשאלון הראמ”ה. לדברי ההורים, ילדיהם, שהיו עד כה בדרגת תפקוד 4, כלומר זכו לסל סיוע מקסימלי (24 שעות ומעלה), קיבלו פתאום בשאלון ציון 1. כאמור, על פי ההנחיות החדשות הם יזכו לסל סיוע נמוך בהרבה. לדוגמה, תלמיד עם אוטיזם ברמת תפקוד 1 יקבל רק במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ”ל. כלומר, שעות סייעת כלל לא מובטחות לו.

אחת מאותם הורים היא מ’ ממרכז הארץ, אם לילד על הרצף בכיתה ג’. “המחנכת שלו מילאה את השאלון כשהיא יודעת שהוא מתפקד עם סייעת”, היא אומרת. “ואז הוא עלה ברגע אחד לרמה 1. ומה עכשיו? הסייעת תיעלם בשנה הבאה ואיך הוא יצליח לתפקד?”

לטענתה, הטופס מולא מבלי שהיה ליד המורה אף גורם מוסמך: ”זה אולי מותר מבחינה משפטית, אבל זה לא נכון. לצערי, ברגע שיש חותמת של יועצת או רכזת שילוב אין הרבה מה לעשות”.

מ’ מספרת שלבנה יש קשיים ניכרים: “הילד שלי לפעמים לא מסוגל להעתיק מהלוח. הוא בורח מהכיתה ומתחבא בשירותים. יש לו חרדות והפרעת רגישות, ואני מרגישה שהרפורמה הזאת לקחה לו את הסיכוי להשתלב”.

נ’, אמא לילד בכיתה ד’, גם הוא על הרצף – בתפקוד בינוני-נמוך, נדהמה לגלות שהילד שלה מתפקד לפתע ברמה 1. “אני רואה שטוב לו בשילוב יחידני בכיתה רגילה, הוא באמת נמצא עם ילדים מצוינים”, היא מספרת. “אבל כל זה אפשרי אך ורק עם 24 שעות סייעת והוראה מתקנת. אם לא יהיה לו את זה, אין לו מה לעשות שם, לצערי.

“זה מאוד יפה שברפורמה אני רשאית לבחור את המסגרת לבן שלי”, היא מוסיפה, “אבל מה זה יעזור אם אין לו את הסיוע שיאפשר לו להשתלב? מי שנמצא ברמה 1 יקבל סל נמוך מאוד. ברגע שהילד שלי ייקח שני טיפולים של הוראה מתקנת, לא יהיו לו שעות לסייעת. חבל שכל ההשקעה הרבה ואינסוף הטיפולים הפרטיים שנתנו לו יירדו עכשיו לטמיון”.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: “אנחנו שבים ומבהירים כי אין כל קיצוץ בשעות המוקצות לתלמיד הלומד בחינוך המיוחד. המשרד מייחס לחינוך המיוחד חשיבות עליונה, ולאור זאת הוא הגדיל את התקציב לחינוך המיוחד בעוד 4 מיליארד שקל, מעבר לתקציב השוטף.

“אשר לאופן התקצוב, יצוין כי זה נעשה בהתאם לשאלון ראמ”ה, אשר מלווה את החינוך המיוחד במהלך 7 השנים האחרונות במסגרת יישום ועדת דורנר. מדובר בכלי ראוי, מקצועי ומתוקף שהוכיח את מהימנותו במהלך 7 השנים הללו. 

“לצד שאלון ראמ”ה, קיימים שאלונים נוספים שצוות בית הספר וההורים ממלאים, וכן אבחונים רפואיים אודות המוגבלות של התלמיד שעניינו מובא בפני הוועדה. כל המכלול הנ”ל נועד לתת תמונה מלאה על התלמיד, ובכך להבטיח את מתן מירב המשאבים שייתנו מענה לצרכים הרגשיים והלימודיים שלו”.

לגבי שאלון הראמ”ה, גורם בכיר במשרד החינוך אמר ל”שווים” כי במשרד לקחו את הדברים לתשומת לבם ומבטיחים לדייק את ההנחיה הנוגעת למילויו.

מייסד "שווים", בעל 20 שנות ניסיון בעולם העיתונות. שימש כרכז הכתבים של ”ידיעות אחרונות“, עורך המוסף הכלכלי ”ממון“ ועורך התוכנית ”חדשות הבוקר“. בעל קשר אישי לקהילת המוגבלויות: בנו הבכור אוהד הוא אוטיסט.

כתבות אחרונות