טל לדרמן, עיוורת בת 30, התראיינה לתפקיד עובדת סוציאלית ברשת משען, אך לא התקבלה לאחר שהחברה סירבה להנגיש עבורה את מערכת המחשוב. לדרמן הגישה תביעה בגין אפליה בסכום של 140,000 שקלים. במשען טוענים כי לא מדובר באפליה וכי ההוצאה כבדה מדי עבור היקף המשרה.
לדרמן נדחתה, אף על פי שסיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התואר השני בגרונטולוגיה (מדעי הזקנה), באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ועמדה בדרישות הסף של המשרה.
”אף אחד לא רצה להקשיב לי ולפתרונות שאני מציעה עבורם”, הסבירה לדרמן, ”עיוורים מוחלטים צריכים התאמות למחשב, תוכנה שתעביר בכתב ברייל ובדיבור את מה שמתרחש על המסך. למשען יש תוכנה ייעודית בעבודה כמו שאר החברות הגדולות במשק, וכדי להשתלב בעבודה אני חייבת להיות מסוגלת להפעיל אותה. כדי לבדוק האם התוכנה נגישה או לא, הפניתי אותם לגורמים ולבדיקות שצריך לבצע”.
משען ביצעה בדיקה וגילתה שהתוכנה אינה מונגשת. לדרמן ביקשה לבצע בדיקה חוזרת, כדי לקבל חוות דעת שנייה, והתברר בשנית כי התוכנה לא מונגשת לעיוורים. מהבדיקות עלה שעל מנת להנגיש את התוכנה, משען צריכה להשקיע 73,000 שקלים, על פי לדרמן. ״הם ישר דחו את הרעיון, מבלי לבדוק בכלל את האפשריות”, אמרה.
כל מעסיק חייב להנגיש את מקום העבודה, על פי חוק, אלא אם מדובר בנטל בלתי סביר. אך על פי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שסייעו ללדרמן בהגשת התביעה, במקרה שההוצאה כבדה, המעסיק צריך לבחון אפשרות של סיוע מימון ההתאמות על ידי המדינה. לדרמן טענה שהמשרד היה יכול להשתתף בסכום של 60,000 שקלים הנגשה, כך שמשען הייתה צריכה להשקיע 13,000 שקלים בלבד. ״אתם רוצים להגיד לי שרשת גדולה כמו משען, בעייתי לה להוציא את הסכום הזה? זה קצת בעיה”, תהתה לדרמן.
בזמן שהיא חיכתה לבדיקות ההנגשה של התוכנה, התברר ללדרמן כי המשרה המדוברת כבר אוישה. ”פניתי לסניף אחר בחברה, לא הסתרתי דבר והסברתי שאני מחכה לתשובות לגבי הנגשת התוכנה, אבל רוצה לבדוק עוד אופציה. כאשר הגעתי לשלב שבו הם צריכים לזמן אותי לריאיון, הם ביטלו אותו בטענה שלא ברור מה עם התוכנה ואיפה זה עומד”.
כיום לדרמן עובדת עם צעירים על הרצף האוטיסטי. ״אני מאוד אוהבת את העבודה הנוכחית שלי, אך אני מעוניינת מאוד לעבוד גם עם קשישים, מאחר שזה התחום שלמדתי אותו והשקעתי מאמץ רב ושעות רבות מחיי, ובנוסף הוא מושך ומרתק אותי מאוד”.
משען: משימה קשה ומורכבת בעלות כספית ניכרת
מחברת משען נמסר בתגובה: ”חברת משען מעסיקה עשרות עובדים עם מוגבלויות, חלקן מוגבלויות קשות ביותר, כחלק ממדיניות מוצהרת שמיושמת באופן יומיומי. במקרה הספציפי משען הייתה מודעת לכך שגב’ לדרמן היא בעלת מוגבלות קודם לזימונה לראיון עבודה ובחרה לזמנה לראיון עבודה מתוך הכרה בחשיבות הרבה של שילוב עובדים בעלי מוגבלויות.
״גוף מקצועי בו עשתה משען שימוש לצורך בדיקת אפשרות ביצוע ההתאמות הנדרשות להעסקתה של העובדת (הנגשת התוכנה הטיפולית הייעודית של החברה), הבהיר באופן חד משמעי שלא ניתן לקבל את העובדת למשרה הרלוונטית. משען, שכאמור העסקת עובדים עם מוגבלות היא נר לרגליה, פנתה על חשבונה לגוף מקצועי נוסף, אשר הגיע למסקנה זהה, והמליץ לבצע התאמות מסוימות של התוכנה.
״משען, שהייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לצורך העסקתה של העובדת, פנתה לגוף שלישי לצורך בדיקת ביצוע ההתאמות, אולם הסתבר שביצוען יהיה משימה קשה ומורכבת בעלות כספית ניכרת של עשרות רבות של אלפי שקלים. בנסיבות האמורות ובשל העובדה שהיקף המשרה המוצעת היה שליש משרה בלבד, נאלצה משען לדחות את מועמדותה של המועמדת. משען תמשיך במדיניות שילוב בעלי מוגבלויות כעובדים בחברה אף אם הדבר יצריך היערכות מיוחדת בעלות כלכלית סבירה והגיונית”.