נושאים קשורים

גם אפוטרופוסים יורשו לבדוק ב”הר כסף” ו”הר הביטוח”

חידוש לפלטפורמה לבדיקת חסכונות וביטוחים של משרד האוצר: גם אפוטרופוסים יוכלו לגשת למידע כדי לשפר את המצב הפיננסי של האדם לו הם מסייעים

ביטוח לאומי: נפגעי איבה זכאים למימון טיפולים אלטרנטיביים

בין הטיפולים: דיקור סיני, עיסוי, רפלקסולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים, טאי צ'י, ביו פידבק ואפילו גלישת גלים. איך מקבלים את ההחזרים? כל הפרטים בכתבה

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"



דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"
ראשיחדשותלמה צריך לפסול את שאלון הראמ"ה

למה צריך לפסול את שאלון הראמ”ה

ד"ר לפסיכולוגיה, מומחית למדידה והערכה, מנתחת את השאלון שמסעיר את הקהילה. דעה

בלב הוויכוח הסוער על הרפורמה בחינוך המיוחד ניצב שאלון הראמ”ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך). לשאלון – גם לפי משרד החינוך עצמו – ההשפעה המכרעת ביותר על קביעת רמת התפקוד של הילד, וכתוצאה מכך על רמת הסיוע שיקבל בגן או בבית הספר בשנה”ל הבאה.

בהיותו בעל השלכות מרחיקות לכת ביחס לעתיד השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים – להצלחה או לכישלון – חובה לתת את הדעת על טיבו. השאלון כולל כ-200 שאלות על הילד בכמה נושאים (לימודי, רגשי, חברתי ועוד), ממולא על ידי המחנכת, לעתים עם אנשי צוות נוספים מבית הספר, ובסופו הוא פולט ציון.

הציון מתקבל באופן אוטומטי בסקאלה של 1 עד 4. אחד התפקוד הגבוה ביותר, ארבע התפקוד הנמוך ביותר. ארבע מקנה לתלמיד זכות לסיוע נרחב יותר, אחד לסיוע מצומצם ביותר. הציון מגיע לוועדת הזכאות והשילוב, והיא צריכה לשקלל אותו יחד עם פרמטרים נוספים ולקבוע מהי רמת התפקוד של הילד ומה יהיה סל הסיוע שמגיע לו.

עם סיוע או בלי סיוע? איך המחנכות בוחנות את רמת התפקוד של הילדים

       

לשאלון, כאמור, השפעה מכריעה על החלטת הוועדה, אבל האם זה מוצדק? האם יש לו את התוקף הנדרש? מה לגבי סטנדרטים בסיסיים של אתיקה, שקיפות ומהימנות?

כד”ר לפסיכולוגיה ומומחית למדידה והערכה, ההערכה שלי כוללת מספר היבטים פסיכומטריים מהותיים. מהו הבסיס התיאורטי-מחקרי של השאלון? מהם עולמות התוכן הנמדדים בו? מה המהימנות שלו? האם המידע נמסר לציבור?

במלים פשוטות, האם נקבל תוצאות עקביות בהעברה חוזרת, כלומר בהעברת מידע מקבילה על הילד משני אנשי חינוך מעורבים, או בניתוח פנימי של הפריטים? עד כה, אין מידע ציבורי ביחס למהימנות השאלון. לא סביר בכלל כשמדובר בהחלטות הרות גורל לילדים.

מה התוקף? או במלים פשוטות, האם השאלון אכן בודק ונותן מידע ביחס לצורך של הילד בסיוע? כאן דווקא התשובה ברורה: השאלון לא תקף. איך אני יודעת? כבר פורסם שההנחיות הראשוניות למחנכות/גננות היו להשיב על השאלון תוך התבוננות על התנהלות הילד כשהוא עם סיוע. משמע, התשובה מתייחסת לתפקוד עם סיוע כדי להחליט אם הוא זכאי לסיוע?

זה לא הגיוני. כדי להעריך צורך בסיוע יש לבחון תפקוד ללא סיוע. רק מנתון זה עולה חשש כי ייתכן שמטרת השאלון היא להקטין סיוע לילדים במסווה של כלי פסיכומטרי תקף.

מסתבר שלנוכח הביקורת הציבורית ההנחיות שונו וכעת מונחות המחנכות לתת ציון ביחס לתפקוד הילד ללא סיוע. אם כך,  מדוע  אני עדיין מניחה שהכלי אינו תקף? תיקוף מקובל לכלי חדש (כמו השאלון) הוא מול כלי קיים ותקף. רמת התפקוד, כפי שמוגדרת כיום עבור ילדים קיימים (שכבר נמצאים במערכת), נראית כמדד מתאים.

ומהם הדיווחים מהשטח? מעדויות של אנשי חינוך ביחס לתוצאות השאלון עולה שהוא ממקם את הילדים הקיימים ברמות תפקוד גבוהות יותר מהקיים, משמע פחות סיוע ותמיכות. צוותי החינוך המתוסכלים צריכים להוכיח שאכן השאלון ככלי מדידה חדש ללא בקרה פסיכומטרית שוגה, ולא הם, המלווים את הילד זמן מה, שוגים.

היבט נוסף מהותי וחשוב הוא הציון. איך הוא מתקבל? מדובר בציון סודי שלפי כמה דיווחים הנוסחה הסודית שלו נכתבה בקוד ממוחשב ואיננה גלויה. הדבר אינו עומד באמות מידה בסיסיות של אתיקה ומחקר. אתיקה בזכות הנבדק לדעת, מחקר על מנת להעריך את המבנים השונים שנבחנים בשאלון זה.

סודיות מבחנים עברה מהעולם. כאשר בוחרים בה, הדבר מעלה חשדות קשים ביחס לאינטרסים העומדים מאחורי כותבי השאלות. החשד מתחזק לאור העובדה שהשאלון מוביל לתוצאות המעידות על פחות סיוע נדרש לילדים שכבר לומדים במערכת. מבחינה אתית, סודיות מעולם לא עברה את מבחן בג”ץ (ראו ערך מיצ”ב ופסיכומטרי).

לטענת משרד החינוך, נעשה שימוש בשאלון במשך 7 שנים ב-7 רשויות. הדבר תמוה כי הרפורמה נולדה לפני שנתיים והכלי לא היה מוכר ככלי להערכה תפקודית. האם ייתכן שלקחו שאלון שפותח למטרה מסוימת ומשתמשים בו למטרה אחרת?

על פניו נראה שכן. ייתכן  שזו אחת הסיבות לבעיות הרבות שיש בשימוש בו. מה הייתם חושבים על תרופה שפותחה לחולי סוכרת וניתנת לבעלי הפרעות חרדה, בלי בדיקה על בעלי הפרעות חרדה? סביר שהייתם חושבים שההליך אינו תקין. בדיוק כפי שנעשה בשאלון הראמ”ה.

סימני שאלה קשים עולים ביחס לכלי המדידה הזה. לאור הליקויים הרבים בשאלון והבעיות האתיות העולות ממנו, מן הראוי היה להקפיא את השימוש בו עד לתיקונם.

הכותבת הינה ד”ר לפסיכולוגיה, מומחית למדידה והערכה, בעלת רקע מקצועי במחקר חינוכי, אמא לילד בעל צרכים מיוחדים

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות