מחיר הרפורמה: ״מצביעים על הילדים וצוחקים עליהם״

האם פיילוט הרפורמה לשילוב ילדי חינוך מיוחד נכשל או הצליח? תחקיר של ״שווים״ ו״ידיעות אחרונות״

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ילדים רצים בבית ספר - אילוסטרציה
רפורמה בבתי הספר – אילוסטרציה

זו הייתה השנה שבה אורי (שם בדוי), תלמיד כיתה ו' מיישוב קטן בצפון, היה אמור לעשות את הקפיצה הגדולה שלו. אורי, שאובחן בגיל 3 וחצי על הרצף האוטיסטי, למד במשך כל השנים בחינוך המיוחד. התפקוד שלו גבוה יחסית, אבל ההורים החליטו שבמסגרת הזו, הקטנה, הוא יקבל את היחס ואת תשומת הלב שלהם הוא זקוק.
בשנה שעברה, עם כניסת הפיילוט של הרפורמה בחינוך המיוחד במחוז צפון, נקבע שאורי מתאים לשילוב בחינוך הרגיל. אמו התלבטה, גם אביו. לבסוף, למרות כל החששות, הם בחרו בבית ספר רגיל. "אמרתי לעצמי ששווה לתת לו את ההזדמנות הזו, וגם המערכת מאוד תמכה בכיוון הזה עם מסרים של שילוב והכלה", מספרת האם נעה (שם בדוי). "חשבנו שהוא בתפקוד לימודי מספיק טוב כדי לעמוד באתגר הזה ויצאנו לדרך".

ב-1 בספטמבר התייצב אורי בבית הספר החדש שלו. את הקשיים שחווה בהתחלה ייחסו ההורים בעיקר לחבלי לידה. "הרגשנו שלא כל כך טוב לו, אבל קיווינו שזה עניין של זמן עד שהוא יסתגל", היא אומרת. "אבל החגים הגיעו ואז אחרי החגים והדברים לא ממש השתפרו".

סל הסיוע שקיבל אורי ממשרד החינוך כלל שמונה שעות סיוע שהתחלקו בין סייעת לבין הוראה מתקנת. "במציאות התברר שזה לא מספיק בכלל", אומרת האם. "הילד הזה זקוק להרבה יותר עזרה גם בשביל ללמוד בכיתה גדולה וגם כדי להשתלב חברתית עם ילדים רגילים. בהפסקות הוא היה מוצא את עצמו לבד לגמרי, וזה היה משפיע על כל ההתנהגות שלו. פתאום היו לו התקפי כעס שלא ראינו כבר הרבה זמן, וההתקפים האלה סימנו אותו וגררו יחס עוד יותר עוין כלפיו מצד התלמידים האחרים".

מטה מאבק משותף חדש של הסתדרות המורים והנהגת המורים הארצית
מטה המאבק של הורים ומורים. צילום: יוסי אלוני

"הילד שלי הפך שקוף"
אתי (שם בדוי), מורה בבית ספר יסודי באותו אזור, מספרת שיש עוד תלמידים כמו אורי שמתקשים מאוד לעשות את המעבר מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל במסגרת הרפורמה. "ילדים בכיתות ה' ו- ו' שהתחילו את תהליך השילוב מרגישים שצוחקים עליהם", היא מגלה. "הם צודקים. לא הכינו להם את הקרקע לפני המעבר, לא עשו להם שום הכנה לכיתה שבה לומדים ילדים רגילים, לא נתנו להם ליווי".

לדברי אתי, ילדים משולבים סיפרו לה שהתלמידים הרגילים מצביעים עליהם עם היד. "אין מה לעשות, בכיתה רגילה מיד יש סטיגמה על הילד שהגיע מהחינוך המיוחד", היא אומרת. "זה אומר שהילד עובר טלטלה חברתית נוראית, ואנחנו המורות פשוט מרגישות אימפוטנטיות. בתנאים הקיימים אנחנו לא יכולות לתת מענה רגשי-לימודי לכל הילדים בכיתה המשולבת. משרד החינוך דורש מאיתנו ללמד את הילדים האלה למידה משמעותית, וזה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעשות את זה".

מבחינתה, לרפורמה יש השפעה גדולה גם על התפקוד האישי שלה כמורה. "אנחנו המורות בחינוך הרגיל תקועות בתוך כיתה שיש בה הרבה שונות בין הילדים ולא מסוגלות להעניק לכל ילד וילד את מה שמגיע לו. זה גורם לי באופן אישי להרגיש חסרת אונים. אין לי כלים, זה מתסכל.

"מאז שהתחילה הרפורמה אני חושבת לא מעט האם אני בכלל רוצה להיות במקצוע הזה", היא מודה. "המטרה לשלב ולהכיל ילדים עם מוגבלות היא צעד מבורך, אבל התפספס כאן משהו משמעותי. בסוף זה רק יעודד עוד נשירת מורים".
נעה, אמא של אורי, מסכימה שהצוותים בבית הספר לא ערוכים לתת מענה לכל הילדים, הרגילים והמשולבים. "בינתיים אורי עדיין נמצא שם, ואנחנו מאוד מקווים שדברים ישתפרו ולא נצטרך לעשות אחורה פנה לחינוך המיוחד. זה כבר יהיה יותר מדי בשבילו".

גם נעמה (שם בדוי), אמא של יהלי (שם בדוי), עוברת השנה תהליך דומה. יהלי, המאובחן על הרצף בתפקוד גבוה, עבר מבית ספר של החינוך המיוחד ועכשיו הוא לומד בכיתה ג' בבית ספר רגיל במחוז צפון. "לצערי, הוא הפך להיות שקוף", היא אומרת. "הוא קיבל שמונה שעות סיוע וחשבתי שזה יהיה טוב ושהוא יהיה כאחד הילדים בבית ספר ויצליח להשתלב, אך לצערי אף אחד לא רואה אותו, הוא נעלם".

לדבריה, גם כאשר הסייעת כבר איתו, היא לא משפיעה עליו, "כי לצערי אין לה שום ניסיון בטיפול. הילדים שלנו הם השפנים של המדינה. המורות סובלות והילד שלי הולך לאיבוד. כאשר הוא למד בבית ספר לחינוך מיוחד הוא קיבל את כל העזרה וההבנה. היום אין לו את זה ומאוד קשה לו לתפקד".

יעל יוספסברג, יו"ר הוועד המנהל באלו"ט ובנה מיכאל
יעל יוספסברג, יו"ר הוועד המנהל באלו"ט ובנה מיכאל (צילום: יריב כץ)

"המטרה האמיתית – קיצוץ תקציבי"
הפיילוט במחוז הצפון הוא יריית הפתיחה לרפורמה בחינוך המיוחד, שתתרחב בשנת הלימודים הקרובה לכל הארץ. כבר עכשיו היא מעוררת מחלוקות ואמוציות קשות בקרב הורים, מורים ומנהלי בתי ספר. לפני כחודש הודיעו הסתדרות המורים והנהגת ההורים הארצית שהם יוצאים למאבק משותף נגד הרפורמה, "מכיוון שהיא פוגעת גם בתלמידים עם מוגבלות וגם בתלמידים הרגילים".

ביום שישי האחרון השביתה הנהגת ההורים את גני הילדים ובתי הספר ברחבי הארץ למשך שעה, סוג של "שביתת אזהרה" נגד משרד החינוך. בתגובה ארגונים של הורים לילדים עם מוגבלות יצאו נגד ההשבתה בטענה שהיא פוגעת ברעיון הבסיסי של השילוב. גם להם יש טענות קשות נגד הדרך שבה מבוצעת הרפורמה, אבל הם סבורים שהתנהלות הנהגת ההורים והסתדרות המורים גורמת יותר נזק מתועלת.

בניסיון לעשות סדר בבלגאן הזה וגם כדי להבין טוב יותר כיצד אמורה להיראות הרפורמה בשנה הבאה, יצאנו לשוחח עם הגורמים המעורבים בפיילוט במחוז הצפון. דיברנו עם ראשי ארגונים, עם הורים, מורים ומנהלים על מנת להביא תמונת מצב עדכנית ועד כמה שניתן קרובה לשטח.

בראש מחנה המתנגדים ניצבת הסתדרות המורים, בראשות המזכ"לית יפה בן דויד. בן דויד לא מתביישת לומר בקול את מה שהיא וגם אחרים חושבים, שהמטרה האמיתית של הרפורמה היא קיצוץ בתקציבי החינוך המיוחד. "במשרד החינוך טענו כי הרפורמה נועדה לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה, אולם זה רחוק מהאמת", היא אומרת ל"שווים". "אני מקיימת שיחות רבות עם עובדי הוראה במחוז צפון על יישום הרפורמה. אני נתקלת במצוקה קשה של מורים, מנהלים, גננות והורים. עובדי הוראה הונחו למלא טפסים חדשים מבלי שניתנה להם הכשרה וללא שום יכולת אבחון. השאלונים האלה נועדו לסייע בקיצוץ מספר הילדים המופנים לחינוך המיוחד.

"אותם ילדים", מוסיפה בן דויד, "יעברו בתקופה הקרובה למערכת החינוך הרגילה שבה ישולבו בכיתה של כ-35 תלמידים עם מורה או גננת אחת, שלא עברה הכשרה בחינוך מיוחד, מבלי לקבל את הסל התקציבי המגיע להם וללא מערכת תומכת. זאת במערכת שאינה ערוכה, ללא הכשרה נאותה לצוותי החינוך, ללא כלים מתאימים ועם מחסור חמור של אנשי מקצוע. ישנה פגיעה ודאית בתלמידי החינוך המיוחד".

בן דויד מבהירה כי "הסתדרות המורים תומכת בשילוב ובהכלה, אולם לא תשתף פעולה עם ניסיון לחסוך מאות מיליוני שקלים על גבם של תלמידי החינוך המיוחד. את הרפורמה במתכונתה הנוכחי אנו חייבים לעצור. משטר הטרור שמשרד החינוך נוקט בו, לצד היעדר שקיפות ואי פרסום הנתונים ממחוז צפון, מעלים חשד כבד שהפיילוט כנראה לא ממש מוצלח".

בפלונטר הפוליטי הבלתי אפשרי הזה מעורבים גם המנהלים. מנשה לוי, מנהל תיכון מעיין שחר במועצה האזורית עמק חפר ויו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר, דוחף בכל הכוח להקפאת הרפורמה. "המנהלים והמורים מקדמים בברכה את הרציונל שלה", הוא אומר ל"שווים". "הרפורמה נכונה, מוסרית וצודקת. כל ילדי ישראל צריכים להיות במסגרת לימודית חינוכית אחת ומהשילוב הזה ירוויחו כולם, אבל יחד עם זאת חייבים להיערך לכך".

מה זאת אומרת?
"צריך להכשיר את מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה בחינוך הרגיל שמעולם לא הוכשרו בתחום החינוך המיוחד. אני מתכוון להכשרה רצינית, לא של שבוע. בנוסף צריך לבטל את הקיצוץ של 600 מתוך 900 מיליוני השקלים שערך משרד החינוך בתקציב החינוך המיוחד ולהשוות את התקצוב של תלמיד חינוך מיוחד בבית ספר רגיל לתקציב אותו מקבל התלמיד בבית ספר לחינוך מיוחד".

אבל משרד החינוך אומר שהוא הוסיף 1.3 מיליארד שקל לטובת הרפורמה
"מה שקורה בפועל הוא שבכיתה רגילה ילד עם מוגבלות מקבל עד 6,000 שקל לשנה במקרה הטוב, ובכיתת חינוך מיוחד כ-30 אלף לשנה. צריך להכשיר את תשתיות בתי הספר לקליטת תלמידים עם צרכים מיוחדים. צריך שיקבלו את פניהם פסיכולוגים, רופאים, תרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, חדרי טיפול, חדרי הכלה ומרחבים להוראה פרטנית מותאמת. מעטים מהדברים הללו נמצאים בבתי הספר הרגילים".

שמענו לא מעט מורים שאומרים שהם מתקשים מאוד לתפקד במצב החדש. מה אתה שומע?
"בכיתה רגילה ממוצעת יש כ-32-35 תלמידים, מתוכם כ-4-5 תלמידים משולבים. זה עצוב מאוד להגיד, אבל הם הופכים להיות עציצים. התלמידים האלה לא מקבלים את המענה הראוי. הם נכנסים לכיתות הרגילות, המורים לא יודעים מה לעשות איתם כי המורים לא יודעים ללמד את תלמידי החינוך המיוחד, ולכן נוצר כאוס בכיתות. זה פשוט אסון לתלמידים, למורים ולמערכת החינוך כולה".

בשורה התחתונה, אומר לוי, יש להקפיא את הרפורמה כדי שבתי הספר ייערכו כמו שצריך. "את הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור, אבל צריך להקפיא אותה למשך שנתיים כדי להכין את השטח. אסור ליישם אותה ככה. הרפורמה הזאת גרועה. מעולם לא ראיתי רפורמה שחוסכת מאות מיליוני שקלים על הגב של הילדים שלנו".

"כמו לקלף תפוחי אדמה עם נייר טואלט"
הנושא אולי השנוי ביותר במחלוקת במסגרת הרפורמה, השנויה במחלוקת בפני עצמה, הוא שאלון הראמ"ה. ראמ"ה הם ראשי תיבות של רשות ארצית למדידה והערכה, והשאלון המדובר הוא המדד המרכזי שקבע משרד החינוך כדי לדרג את רמת התפקוד של התלמיד ואת סל הסיוע שיינתן לו בבית ספר רגיל.

מדובר בשאלון של כ-180 שאלות בכמה נושאים מרכזיים (תפקוד לימודי, התנהגותי, חברתי וכו'…) שממלאת מחנכת הכיתה, ובסופו מתקבל באופן אוטומטי, על פי אלגוריתם מיוחד, ציון התפקוד שלו. הציון נע בין 1 ל-4. אחד הוא התפקוד הגבוה ביותר וזה שמקנה את סל הסיוע המצומצם ביותר, ואילו 4 הוא התפקוד הנמוך ביותר שמקנה לילד את הסיוע המקסימלי.

כאן ב"שווים" פירסמנו לאחרונה שהורים רבים מדווחים על ילדים שמקבלים בשנה הנוכחית סל סיוע מקסימלי (בין 24 ל-30 שעות סייעת בשבוע), ואילו השאלון לקראת שנה הבאה קבע להם ציון תפקוד 1, מה שיעניק להם 8 שעות סיוע שבועיות בלבד.
עוד פירסמנו שאחת ההנחיות שניתנו למחנכות היא לדרג את תפקוד התלמיד כפי שהוא בא לידי ביטוי בפועל יחד עם הסיוע שהוא מקבל מהסייעת שלו, מה שמעוות את רמת התפקוד כלפי מעלה. בתגובה התחייב משרד החינוך ש"ככל שרמת התפקוד של תלמיד מחדש זכאות בשאלון ראמ"ה תימצא גבוהה יותר, עדיין יינתנו לו התמיכות שניתנו בעבר (שעות סייעת)".

"אני מורה כבר למעלה מ-13 שנה, ומעולם לא שמו אחריות כל כך גדולה על הכתפיים שלי", אומרת מורה מהצפון בהתייחס לשאלון הראמ"ה. "זה לא אמור להיות בתחום סמכותנו, זה הזוי לגמרי. עתיד הילדים האלה נתון בידי תשובות לשאלות שכל מורה יכולה לפרש אחרת. השאלון מתייחס לרמת התפקוד של הילד ולא לסוג הלקות שלו. לא ייתכן שמורה תקבע את עתידו של ילד הסובל מלקות אמיתית, לקות שאובחנה חד משמעית על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים".

"אין לאף אחת מאיתנו באמת את ההכשרה והכלים לחרוץ גורל של ילד", מסכימה מורה אחרת מהמחוז. "עבורנו זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלות במושגים הקשורים ללקויות של ילדי החינוך המיוחד, ולמען האמת אין לנו מושג מהן.

"אני למדתי חינוך רגיל", היא מדגישה, "אין לי מושג בחינוך המיוחד. זה כמו שייתנו לטבח לקלף תפוחי אדמה עם נייר טואלט ולא עם סכין, זה דבר הזוי. משרד החינוך מבטיח לילד שלומד בחינוך המיוחד שהוא יכול ללמוד בחינוך הרגיל בהתאם לתוצאות שאלון, שבעיניי אינו אמין לקבוע ולהכריע את עתידו".

"אצלנו אף גננת לא עברה הכשרה"
דבי (שם בדוי), גננת בגן חובה בצפון, נדרשת בימים אלה למלא שאלוני ראמ"ה על ילדים שלומדים אצלה ועולים בשנה הבאה לכיתה א'. בינתיים, בהוראת הסתדרות המורים, היא נמנעה מלעשות זאת. "לא ראינו ולא הוכשרנו למלא טופס כזה", היא מספרת. "גננות שכן מילאו סיפרו לנו שיש שם המון שאלות מבלבלות, ניסוחים לא מובנים, והציון של הראמ"ה הרי אמור לקבוע את הסל של הטיפולים לילד.

"אין לנו שום הכשרה באבחון", היא מבהירה. "אם רופא התפתחותי או נוירולוג ילדים קבע שהילד זקוק לטיפולים מסוימים, אני לא מבינה איפה אנחנו נכנסות לתמונה? מי אני שאגיד אחרת? שאכשיל את הטיפול? חוץ כמובן מלתת חוות דעת, כמו שהיה נהוג עד הרפורמה, על תפקוד הילד בגן. מה הוא עושה, מה הוא לא עושה. מרכיב פאזל או לא מרכיב פאזל. דברים שאפשר לראות בעין של גננת, לא בעין של מאבחנת. למה אני צריכה לקבוע את רמת הזכאות?"

לדבריה, לגננות שלא ממלאות את הטופס השנוי במחלוקת נאמר שהילדים לא יעלו בגללן לוועדת זכאות ואפיון. "להגיד לנו שמענישים אותנו דרך הילדים זה לא דבר שאמור לקרות בעולם החינוך", היא אומרת. "צריכים לעצור את הרפורמה. אם כל המדינה עומדת על הרגליים האחוריות, כנראה שמשהו לא עובד בסדר. אני לא יודעת כמה ההורים מבינים את זה, אבל מי שנמצא בפנים מבין שמשהו לא טוב הולך לקרות לחינוך בישראל".

מה מספרות גננות שכבר מילאו את שאלון הראמ"ה?
"גננות ומורות מספרות על ילדים ששנה שעברו היו ברמה 3-4 וקיבלו רמה 2. המשמעות היא פחות כלים וטיפולים לילד. איך יכול להיות שהמצב של הילד השתנה? כשגננת ממלאת את השאלון היא גם לא יכולה לשנות שום תשובה, אין לה אפשרות לתקן אחרי שהיא שולחת. את התוצאות היא לא רואה, רק אחרי הוועדה היא מבינה שהילד קיבל פחות זכאות.

"יש ועדות ערעורים שאליהן הולכים ההורים האסרטיביים שיודעים להילחם, אבל מה קורה עם הורים שפחות מבינים ופחות נלחמים? זה מאוד עצוב, כי להרגשתי לא סתם נבחר מחוז צפון עבור הפיילוט. זאת פריפריה, עם אוכלוסייה מעורבת והרבה אוכלוסייה חלשה. ברמת השרון זה לא היה עובר בשקט. הורים היו מבינים מהר מאוד את המטרה".

מה המטרה?
"לרפורמה יש כותרת מאוד יפה של שילוב והכלה, אבל ניכר שהיא באה לקצץ באופן חד משמעי בעלויות. ראיתי הרבה וקראתי המון, אני מבינה שכשילד משולב בחינוך הרגיל – החיסכון הוא של עשרות אלפי שקלים. מעבר לעובדה שבגן או כיתה של חינוך מיוחד יש התאמה מיטבית לצורכי הילדים, יש מקום מותאם, גננת חינוך מיוחד שנמצאת, טיפולים פרא-רפואיים, הילדים מקבלים את המענה.

"ויש עוד משהו שחשוב לדבר עליו – לא רק על הילד המשולב, אלא גם על הילדים האחרים בגן. יש לי עוד 34 ילדים. אגב, אין הגבלה על כמות הילדים. אני יכולה בשנה הבאה לקבל חמישה ילדים משולבים. איך גננת, מוכשרת ככל שתהיה, חזקה ככל שתהיה, המיומנת ובעלת הכישורים הגבוהים ביותר – שיכולה להתנהל בצורה כזאת, בלי הכנה מראש, בלי הכנה פיזית ונפשית ושל ידע.

"יצאו עם רפורמה בלי ששום דבר הוכשר לכך, לא המקום הפיזי, לא המקום של הילד במרקם החברתי, בלי כלים לגננת. איך התחלנו רפורמה בכלל? איך זה קרה? בעיניי הייתה פה פזיזות ואי חשיבה עד הסוף על הפרטים – ופשוט חטאו למטרה".

ומה לגבי הכשרות? האם עברת הכשרה לפני הרפורמה?
"אנחנו קיבלנו את הרפורמה ללא הכנה מראש. במשרד החינוך טוענים שעברנו הכשרות. אצלנו אף גננת לא עברה הכשרה. הדבר היחידי שעשו היה הכנה לגננות שקיבלו בספטמבר ילדי חינוך מיוחד שאובחנו – ונקבע שישולבו עם סל מורחב. הן עברו הכשרה של שעה ורבע, אבל רק על הנושא הטופסולוגי".

נראה שהבעיה של המורות והגננות שאיתן שוחחנו אינה נוגעת רק לפגיעה בתלמידים עצמם. "אף אחד לא מדבר על זה, אבל אנחנו המורים קורסים כשאנחנו מגיעים הביתה אחרי יום עבודה", מספרת שושי (שם בדוי), מורה שמשתתפת בפיילוט. "אני חוזרת עם כאב ראש ועם עבודה שלא נגמרת. יש עלינו לחץ מהנהלת בית הספר להישגים, ומצד שני אי אפשר ללמד בתנאים האלה".

שושי מלמדת כיתה עם 35 ילדים, 3 מהם משולבים. "לשלושתם אמנם יש סייעת, אך לא בכל שעות היום היא נמצאת כי הם לא זכאים לכך", היא אומרת. "לאחד מהילדים יש הפרעת התנגדות ODD וקשה מאוד להתמודד מולו. הוא יוצא מהכיתה באמצע השיעורים, תמיד כועס ואגרסיבי ומקשה עליי להעביר את החומר.

"חשוב להבין", היא מסבירה, "ילד שלמד במסגרת החינוך המיוחד בכיתה קטנה ופתאום עובר לכיתה רגילה עם הרבה ילדים ובלי מספיק שעות שילוב, למעשה נזרק לחינוך הרגיל. זה הבדל משמעותי. בגלל הרפורמה הזאת, אנחנו מפספסים את הילדים האלה, זה עצוב".

אירית (שם בדוי), מורה נוספת מהאזור, חולקת תחושות דומות. "אני עדה לתלמידים שנפגעו רגשית מהרפורמה", היא אומרת, "ויש גם מורות שנפגעות ממנה. אנחנו עשויות בסך הכל בשר ודם. זה מתסכל אותנו לראות ילד מפוספס. לדעת שאת בתור מורה לא יכולה לתת לאותו ילד את המענה הנדרש. קיבלנו בסך הכל 30 שעות של הכשרה להבין את כל מה שקורה בחינוך המיוחד, כאשר מורות לחינוך מיוחד לומדות במשך ארבע שנים. זה לא רציני".

תגובת משרד החינוך
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה: "מחוז הצפון הוביל פיילוט ארצי בנושא והכשיר במהלכו ועדיין מכשיר מפקחים, מנהלים, מורים וגננות בכל הנוגע לרפורמת ההכלה וההשתלבות. הפיילוט שהוביל מחוז הצפון זכה להוקרה על ידי נציבות שירות המדינה, משרד האוצר, שרי החינוך ומנכ"ל משרד החינוך. יחד עם זאת, נעשים כל העת 'תיקונים תוך כדי תנועה' כדי לשפר, להשביח ולהעצים את המהלך שכל כולו לטובת הילדים המיוחדים".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

פרסומות

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״