למי יש תחושת מסוגלות גבוהה יותר: לסייעות אישיות או כיתתיות?

מחקר ראשון מסוגו בארץ בחן את ההבדלים בין שתי קבוצות הסייעות. זה מה שגילו החוקרות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

לסייעות של ילדים עם מוגבלות המשולבים בבתי ספר בחינוך הרגיל יש תחושת מסוגלות גבוהה יותר לגבי תפקידן לעומת סייעות כיתתיות בבתי ספר בחינוך המיוחד – כך עולה ממחקר חדש וראשון מסוגו בארץ של ד"ר אליסיה גרינבנק וד"ר גלית אגם בן-ארצי מקריית החינוך גבעת וושינגטון.

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בין סייעות אלה באשר לאמונה העצמית ביכולתן להשפיע על הילד שלו הן מסייעות בכמה רמות :ברמה האישית, הלימודית, הרגשית והחברתית. בנוסף, נבחן הקשר בין תחושת המסוגלות לבין משתני רקע של הסייעות: גיל, ותק, הכשרה וסוג הלקות של התלמידים עימם הן עובדות.

המדגם כלל 291 סייעות פדגוגיות ממרכז ומדרום הארץ העובדות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים; מתוכן 110 סייעות אישיות לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות, ו-181 סייעות כיתתיות בחינוך המיוחד. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אישיים.

בהתאמה להשערת המחקר, החוקרות מצאו שסייעות אישיות דיווחו על תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר בהשוואה לסייעות כיתתיות. תחושת המסוגלות העצמית נמצאה גבוהה באופן מובהק בכל ארבעת המדדים שנבדקו – האישי, הלימודי, החברתי והרגשי.

כלומר, סייעות אישיות מאמינות יותר מסייעות כיתתיות כי יש להן יכולת להשפיע על תפקודו של התלמיד מבחינה רגשית, חברתית ולימודית. כמו כן, הן נוטות לייחס את הישגי התלמיד לביצועיהן האישיים יותר מאשר הסייעות הכיתתיות.

למרות תחושת המסוגלות העצמית הנמוכה יותר, מהמחקר עולה שהסייעות הכיתתיות קיבלו הכשרה רחבה יותר לתפקיד מאשר הסייעות האישיות. לפי הנתונים, כמחצית מהסייעות האישיות לא עברו הכשרה כזו, לעומת כשליש מהסייעות הכיתתיות.

הבדלים נוספים שנמצאו בין שתי הקבוצות: הסייעות הכיתתיות ותיקות יותר (בממוצע) מהסייעות האישיות; כ-60% מהסייעות האישיות עובדות עם תלמידים בספקטרום האוטיסטי, בעוד ש-52% מהסייעות הכיתתיות עובדות עם תלמידים המתמודדים עם לקות נפשית או התנהגותית.

"לסייעות בישראל אין התמחות או הכשרה מסודרת מטעם משרד החינוך", אומרת ל"שווים" אחת החוקרות, ד"ר אגם בן ארצי. "דבר זה בוודאי לא תורם לתחושת המסוגלות העצמית שלהן בעבודה". לדבריה, התחושה הזו עשויה לעתים לחלחל גם לילד שהן מלוות. "ילד מבני ברק שאל אותי פעם: 'מה הבעיה שלי? לשכן שלי בכיסא גלגלים יש סייעת, לסבא שלי שהוא זקן יש סייעת. אבל למה לי יש סייעת?' במקרה שלו המערכת והמשפחה לא סיפרו לו למה יש לו סיוע, וזה גם לא תורם לתחושת הביטחון".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

עשו לנו לייק
סרטונים
גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים