נושאים קשורים

מתי ניתן לשנות את שעת ההסעה של ילד מבית הספר

אתם שואלים על זכויות של אנשים עם מוגבלות, והמומחים של עמותת "קשר" עונים. והפעם: האם אפשר לבקש מהרשות המקומית להקדים את ההסעה לילד הביתה

מחקר: הקורונה פגעה נפשית בנערים יותר מאשר בנערות

מהמחקר, שנערך ביפן, עולה כי המגיפה גרמה לעלייה משמעותית בסימני דיכאון בקרב מתבגרים בני 16, בעוד שמתבגרות לא חוו עלייה יוצאת דופן. מובילת המחקר: "יש לעודד בנים לפנות לעזרה בנושאי בריאות הנפש"

מהשיקום להייטק: “קורסים כאלה הם מקפצה לפצועי מלחמה”

200 חיילים ואזרחים השתתפו באירוע השקה לתוכנית ייחודית המציעה למשתקמים מהמלחמה הכשרות בהייטק במחיר סמלי. מנדי שמואל שנפצע בנובה: "זה גורם לי לחייך ולהרגיש שאני לא מתבזבז"

חפשו את זה: גוגל משיקה 8 תכונות נגישות חדשות

לרגל יום המודעות הבינלאומי, ענקית החיפוש הופכת את המוצרים והשירותים שלה לנגישים יותר – למען אנשים עם מוגבלויות. בין השאר הושקו עדכונים בגוגל מפול וב-Lookout
הסתדרות 480-100

ספיד דייטינג בפארק: ענת ושלמה הכירו במפגש של “מיוחדים”

זה לא פשוט למצוא זוגיות וחברות בתור אדם עם מוגבלות. עם זאת, אתר ההיכרויות שהוקם לפני כשנה מצליח להפגיש לא מעט זוגות מאושרים. זה מה שקורה בשטח
ראשיחדשותלמי יש תחושת מסוגלות גבוהה יותר: לסייעות אישיות או כיתתיות?

למי יש תחושת מסוגלות גבוהה יותר: לסייעות אישיות או כיתתיות?

מחקר ראשון מסוגו בארץ בחן את ההבדלים בין שתי קבוצות הסייעות. זה מה שגילו החוקרות

לסייעות של ילדים עם מוגבלות המשולבים בבתי ספר בחינוך הרגיל יש תחושת מסוגלות גבוהה יותר לגבי תפקידן לעומת סייעות כיתתיות בבתי ספר בחינוך המיוחד – כך עולה ממחקר חדש וראשון מסוגו בארץ של ד”ר אליסיה גרינבנק וד”ר גלית אגם בן-ארצי מקריית החינוך גבעת וושינגטון.

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בין סייעות אלה באשר לאמונה העצמית ביכולתן להשפיע על הילד שלו הן מסייעות בכמה רמות :ברמה האישית, הלימודית, הרגשית והחברתית. בנוסף, נבחן הקשר בין תחושת המסוגלות לבין משתני רקע של הסייעות: גיל, ותק, הכשרה וסוג הלקות של התלמידים עימם הן עובדות.

המדגם כלל 291 סייעות פדגוגיות ממרכז ומדרום הארץ העובדות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים; מתוכן 110 סייעות אישיות לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות, ו-181 סייעות כיתתיות בחינוך המיוחד. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אישיים.

בהתאמה להשערת המחקר, החוקרות מצאו שסייעות אישיות דיווחו על תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר בהשוואה לסייעות כיתתיות. תחושת המסוגלות העצמית נמצאה גבוהה באופן מובהק בכל ארבעת המדדים שנבדקו – האישי, הלימודי, החברתי והרגשי. – טיפול רגשי .

כלומר, סייעות אישיות מאמינות יותר מסייעות כיתתיות כי יש להן יכולת להשפיע על תפקודו של התלמיד מבחינה רגשית, חברתית ולימודית. כמו כן, הן נוטות לייחס את הישגי התלמיד לביצועיהן האישיים יותר מאשר הסייעות הכיתתיות.

למרות תחושת המסוגלות העצמית הנמוכה יותר, מהמחקר עולה שהסייעות הכיתתיות קיבלו הכשרה רחבה יותר לתפקיד מאשר הסייעות האישיות. לפי הנתונים, כמחצית מהסייעות האישיות לא עברו הכשרה כזו, לעומת כשליש מהסייעות הכיתתיות.

הבדלים נוספים שנמצאו בין שתי הקבוצות: הסייעות הכיתתיות ותיקות יותר (בממוצע) מהסייעות האישיות; כ-60% מהסייעות האישיות עובדות עם תלמידים בספקטרום האוטיסטי, בעוד ש-52% מהסייעות הכיתתיות עובדות עם תלמידים המתמודדים עם לקות נפשית או התנהגותית.

“לסייעות בישראל אין התמחות או הכשרה מסודרת מטעם משרד החינוך”, אומרת ל”שווים” אחת החוקרות, ד”ר אגם בן ארצי. “דבר זה בוודאי לא תורם לתחושת המסוגלות העצמית שלהן בעבודה”. לדבריה, התחושה הזו עשויה לעתים לחלחל גם לילד שהן מלוות. “ילד מבני ברק שאל אותי פעם: ‘מה הבעיה שלי? לשכן שלי בכיסא גלגלים יש סייעת, לסבא שלי שהוא זקן יש סייעת. אבל למה לי יש סייעת?’ במקרה שלו המערכת והמשפחה לא סיפרו לו למה יש לו סיוע, וזה גם לא תורם לתחושת הביטחון”.

מייסד "שווים", בעל 20 שנות ניסיון בעולם העיתונות. שימש כרכז הכתבים של ”ידיעות אחרונות“, עורך המוסף הכלכלי ”ממון“ ועורך התוכנית ”חדשות הבוקר“. בעל קשר אישי לקהילת המוגבלויות: בנו הבכור אוהד הוא אוטיסט.

כתבות אחרונות