הניסיון לבצע רפורמה בחינוך המיוחד כדי לשלב יותר תלמידים בחברה דווקא השאיר את האפליה הקיימת ואף יצר עוול על עוול – כך טוענים ארגונים למען אנשים עם מוגבלות, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וארגונים משפטיים. הארגונים פנו במכתב למשרד החינוך ובו דרשו להתייחס לשלל בעיות ביישום החוק החדש לחינוך מיוחד ולתקן אותן, ולא – יפנו לבית המשפט.
החוק, שנכנס לתוקף בהדרגה החל מינואר 2019, היה אמור לשנות את האופן שבו משתלבים ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית יצא לדרך פיילוט של הרפורמה במחוז צפון, ובתחילת השנה הבאה הוא צפוי להתרחב לכל הארץ. במסגרת החוק ועדה מיוחדת אמורה לקבוע את רמת התפקוד של כל תלמיד, בין השאר באמצעות שאלון, ובהתאם להחליט על היקף סל השירותים ושעות הסיוע שלו. ההורים הם אלה שאמורים להחליט אם התלמיד ישתלב בחינוך רגיל או ילמד בחינוך מיוחד.
אלא שבפועל, טוענים הארגונים, הוועדה שימשה חותמת גומי בלבד, ולא ניתן לה שיקול דעת לקבוע את הצרכים של כל תלמיד ותלמיד. התוצאה, על פי הארגונים, היא פגיעה בתלמידים ובצוותים, שלא מקבלים את השיבוץ שהם ראויים לו, ולא את סל השירותים הנדרש. הארגונים אף טוענים כי נוצרת אפליה בין תלמידים חדשים לוותיקים בהיקף סל הסיוע.
"זכויותיהם של תלמידים רבים שרמת התפקוד שנקבעת עבורם לא משקפת את המציאות ואת רמת תפקודם בפועל נפגעות", כתבו הארגונים, "הם יקבלו סל שירותים דל, שלא יאפשר להם להשתלב כראוי ועשוי להסלילם למסגרות חינוך מיוחד". הארגונים כותבים גם כי ההורים ייאלצו להשלים את השירותים החסרים לילדיהם מכספם הפרטי.
על המכתב חתומים בזכות, איל"ן, הקליניקה המשפטית מאוניברסיטת חיפה, בית איזי שפירא, הקליניקה המשפטית אוניברסיטת בר אילן, קשר- הבית של המשפחות המיוחדות, אקים ישראל וקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
"אני למדתי חינוך רגיל, אין לי מושג בחינוך מיוחד", סיפרה מורה מצפון הארץ על הפיילוט לאתר "שווים" בתחקיר מיוחד שפירסמנו בשיתוף "ידיעות אחרונות". "זה כמו שייתנו לטבח לקלף תפוחי אדמה עם נייר טואלט ולא עם סכין, זה דבר הזוי". הורים העידו בתחקיר כי החוק החדש פוגע בילדים שלהם. אמא לילד על הרצף האוטיסטי ששולב בחינוך הרגיל סיפרה כי בנה מוצא את עצמו לבד לגמרי בהפסקות. "זה היה משפיע על כל ההתנהגות שלו. פתאום היו לו התקפי כעס שלא ראינו כבר הרבה זמן, וההתקפים האלה סימנו אותו וגררו יחס עוד יותר עוין כלפיו מצד התלמידים האחרים".
בארגונים טוענים שאחת הבעיות ביישום החוק היא המשקל שניתן לשאלון האבחון. "רמת התפקוד נקבעת, הלכה למעשה, על סמך תוצאה מספרית המוכתבת לוועדה, כאשר שיקול הדעת שלה הוא מזערי", כתבו הארגונים למשרד החינוך, "חברי הוועדה אינם חשופים לתשובות שניתנו בשאלון אלא רק לתוצאה המספרית הסופית שלו". עוד טוענים הארגונים כי "הוועדה פועלת ללא קריטריונים ברורים, אחידים ושקופים ומשקלות בצידם בכל הקשור להפעלת שיקול דעתה, וזאת בניגוד לכללי מינהל תקין".
הפתרון: כוח לוועדה ושקיפות להורים
הארגונים לא מבקשים לשלול לגמרי את הרפורמה ואת החוק, אלא פשוט לפעול טוב יותר לפיו. בין השאר הם מבקשים לשנות את אופן קביעת רמת התפקוד של התלמידים, כך שהוועדה היא שתקבע את רמת התפקוד, על סמך כל הגורמים והמסמכים המצורפים, ולא תהיה כבולה לשאלון.
הארגונים מבקשים גם לאפשר להורים לעיין בשאלון ובתוצאות שלו לפני הפגישה עם הוועדה, כפי שהחוק קובע ובניגוד למצב הנוכחי. דרישה נוספת היא לאפשר לכל הורה לפנות לוועדה, בניגוד להנחיה שקיימת היום להגביל את מספר ההורים שפונים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד יקרא בעיון את המכתב וישיב במישרין לפונים".
