ככה נראה ברדק.
שלשום, 15 במרץ, יוצא מכתב של משרד החינוך למנהלי המחוזות, מנהלי מחלקות אגפי החינוך, המפקחות על ועדות הזכאות והמפקחות על החינוך המיוחד. על המכתב חתומים רחלי אברמזון, מנהלת אגף א’ בחינוך המיוחד, והיועץ המשפטי עו”ד אילן שי.
במסמך מבקש משרד החינוך לעדכן את נהלי העבודה של ועדות הזכאות והשילוב עקב התפשטות נגיף הקורונה. לפי ההנחיות החדשות, בוועדה יישבו עד ארבעה אנשים במרחק בטוח זה מזה. הארבעה הם יו”ר הוועדה, נציג הרשות המקומית, ההורה והתלמיד, או ההורה ועוד נציג של שלו. במסמך מודגש כי להורים יש את הסמכות המלאה להחליט האם הם מגיעים פיזית לוועדה, או שהם בוחרים להיות נוכחים דרך הטלפון או המחשב.
עד כאן בסדר.
אתמול בבוקר מתחילות להגיע ידיעות מוזרות מהורים שמתגוררים בתל אביב. ההורים מספרים כי קיבלו טלפון מפתיע שבו התבקשו להיות זמינים בסלולרי לטובת השתתפות מקוונת בוועדה המתכנסת במהלך היום.
וכך כתבה א’, תושבת תל אביב, שאת הפוסט שלה שיתפנו אתמול ב”שווים”:
”קיבלתי הודעה הזויה שוועדות הזכאות והאפיון שתואמו יתקיימו במתכונת של שיחת ועידה, ושאני צריכה להיות זמינה במהלך היום לשוחח. הופתעתי מאוד. ישר פניתי לבית הספר, אבל לא הייתה להם תשובה. גם הם היו מופתעים כי הם לא ידעו כלום. אין לי מושג מה הולך להיות. זו סיטואציה בלתי סבירה ולא חוקית. פוגעים בנו החלשים ודורכים עלינו”.
האם לא ידעה, בית הספר לא ידע, אז מי ידע?
פנינו לתגובת עיריית תל אביב, שם אמרו שזו ההנחיה שקיבלו ממשרד החינוך. אבל איך זה מסתדר עם המסמך שהוציא האגף לחינוך מיוחד רק יום אחד לפני? פנינו למשרד החינוך עם שאילתה על שינוי המדיניות. במשרד לא התייחסו לשינוי עצמו והסתפקו בתגובה הבאה: “על רקע ההנחיות החדשות בנושא נגיף הקורונה וחששם של הורים רבים להגיע אל ועדות הזכאות, החליט משרד החינוך להמשיך את עבודת החברים באופן מקוון. החלטה זו נבעה מהרצון להבטיח את זכותו של התלמיד לשירותי חינוך מיוחד”.
הלכנו לבדוק אם באתר משרד החינוך או בפורטל ההורים יש הודעה על המדיניות החדשה. אין. עד עכשיו.
צריך לומר את האמת. רמת האמון בין משרד החינוך לבין ההורים לילדים עם מוגבלות – גם בשילוב וגם בחינוך המיוחד – איננה מן הגבוהות. אתמול, אחרי הזיגזוגים התכופים, חשדו בארגוני ההורים שהעברת הוועדות לגרסה מקוונת נועדה להדיר אותם ולהקטין את השפעתם על החלטות הוועדה.
בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יצאו נגד משרד החינוך שפועל לדבריהם ללא סמכות וטענו ש”הוא לוקח לעצמו את החירות לפגוע בזכויות של ההורים להליך תקין, שוויוני, הוגן וחוקי”. הם גם הציבו אולטימטום: אם המשרד לא ישנה את המדיניות, הם יגישו עתירה דחופה לבית המשפט.
החשדנות מצד הארגונים מתבססת על מטענים קודמים, בחלקם מוצדקים. רחלי אברמזון הבטיחה כבר מזמן שההורים יקבלו את שאלון הראמ”ה, זה שקובע במידה רבה את רמת התפקוד של הילד/ה ואת סל הסיוע שהוא/היא יקבלו. זה עוד לא קרה. ההנחיות לרפורמה בחינוך המיוחד יצאו באיחור של חודשים ארוכים, ארוכים מדי. שוב ההורים לא היו מעודכנים בזמן.
הימים האלה הם ימים קשים. לכולם. למשרד החינוך יש משימות גדולות ואחריות כבדה, בתנאי פחד וחוסר ודאות קיצוניים. להורים יש לא רק את הקורונה, אלא גם ילד עם צרכים מיוחדים שנמצא כל הזמן בבית. בתקופה כזו – דווקא בתקופה כזו – חייבים לשמור על נהלי עבודה מסודרים, לעדכן את כל הנוגעים בדבר ולא לבצע מהלכים חד צדדיים. בטח כשמדובר באוכלוסייה כל כך רגישה.
רחלי אברמזון, לתשומת לבך.
