נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזםמטפלות חוששות להידבק, בגני תקשורת לא מקבלים טיפולים

מטפלות חוששות להידבק, בגני תקשורת לא מקבלים טיפולים

הבעיה: משרד הבריאות לא יכול לחייב את המטפלות לעבוד. הורים: "גן תקשורת בלי טיפולים זה כמו צבא בלי חיילים"

אחרי שהסתיים חג הפסח הממשלה החליטה להחזיר את המדינה לשגרה בזהירות ובהדרגה, כאשר ילדי החינוך המיוחד היו אמורים להיות הראשונים שיחזרו ללמוד, תחת הגבלות שישמרו על הבריאות שלהם ושל אנשי הצוות. אלא שעל פי עדויות של הורים ושל גורמים בתחום החינוך המיוחד, המציאות בשטח קצת יותר מורכבת.

עמותת אלו”ט והעמותה לילדים בסיכון פועלות במאות גני תקשורת שמשרד החינוך מפעיל ברחבי הארץ, אך בחלק לא מבוטל מהם המטפלות – מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ומטפלות רגשיות – לא מגיעות בינתיים לעבודה. לפעמים הסיבות מובנות: הן נמצאות בקבוצת סיכון להדבקה בקורונה, או חיות עם אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון, או לא מצליחות למצוא פתרונות לילדיהן כי המסגרות האחרות סגורות.

אבל לפעמים, כך מתברר, הסיבה לכך שהמטפלות נשארות בבית היא שהן פשוט חוששות לבריאותן ולבריאות הקרובים שלהן. “אתמול התקשרה הגננת כדי לעדכן בלוח הזמנים, והיא עידכנה אותי שהעמותה שמתפעלת בגן את מערך הטיפולים לא חוזרת בשלב הזה. היא לא ידעה להסביר למה”, סיפר לנו נ׳, אבא לילד בגן תקשורת. נ׳ הופתע לגלות שמשרד הבריאות איפשר לעמותות להחליט בעצמה האם לחזור לפעילות או לא.

בעמותה, אמר לנו האב, טוענים כי לוח הזמנים נבנה רק בימים אלה, ולא ידוע כעת כמה זמן ייקח עד שהטיפולים יוחזרו. לפי הורים לילדים בחינוך המיוחד, הפעלת גן תקשורת או ממסגרת מיוחדת אחרת ללא הצוות הטיפולי, שקולה ללא להפעיל את הגן בכלל.

אילוסטרציה: צובעים בגואש
בינתיים, צוותים טיפוליים רבים לא מגיעים לגנים

ציפי אדלשטיין, מנכ”לית העמותה לילדים בסיכון, שכאמור מתפעלת חלק גדול מגני התקשורת, מודה שאין פתרון קסם ושהמצב בעייתי מאוד עבור הצוותים, ש”חוששים מהדבקה”. לדבריה, צוותים שכן מגיעים מוגבלים לשלוש שעות וצריכים לשמור על ריחוק, מה שלא אפשרי בשטח, במיוחד כשמדובר בילדים עם מוגבלות. כדי לתת בכל זאת מענה, בעמותה החלו להפעיל מערך טיפולים מרחוק באמצעות שיחות וידיאו וסרטונים.

אלא שהורים וחלק מאנשי החינוך טוענים כי הטיפול מרחוק לא אפקטיבי באותה מידה כמו טיפול בשטח, ולכן יש הורים שפשוט לא שולחים את הילדים למסגרות. הדבר הזה יוצר בעיה חדשה. על פי המתווה שקבעו משרדי הבריאות והחינוך, ישנה חלוקה לקבוצות קטנות של ילדים בכל מפגש, ובבתי הספר ובעמותות לא יודעים איך לחלק מחדש את מעט הילדים שכן מגיעים. אמא אחת התלוננה כי ההקצאות לא שוויוניות, וכי הילד שלה קיבל פחות זמן טיפולי מילדים במסגרות אחרות.

בנוסף, הורים העידו כי כשהמטפלות כן רוצות להגיע, ההגבלה לחמישה אנשים בכל מסגרת לא מאפשרת לשלושה תלמידים, מורה וסייעת לצרף למפגש גם מטפלת חיצונית – ואנשי הצוות בשטח לא יודעים איך להתמודד עם ההגבלה הזו.

“לצערנו מדובר במעט מדי ומאוחר מדי”, אומרת עו”ד עדי עזוז, מנהלת חטיבת קהילה באלו”ט, לאתר “שווים”, “מסגרות החינוך המיוחד הן מסגרות טיפוליות. כאשר משרד החינוך מורה לחזור לפעילות בצורה שאינה ברורה ואינה מחייבת את הצוות המטפל, זו התוצאה. הוא פשוט מעקר את החזרה מתוכן”.

לדברי עזוז, הדבר משול להודעה על הקמת צבא ללא חיילים. “לצערנו, אנו כבר מבינים מהמשפחות בשטח כי בהיעדר הנחיות מסודרות ואכיפה, כל מסגרת עושה דין לעצמה ומחליטה באילו תנאים יגיעו אליה התלמידים והצוות. אלו”ט קוראת למשרד החינוך לקחת אחריות, לנהל ולפקח על המהלך לחזרה למסגרות בצורה ראויה ובאופן שייתן מענה אמיתי ואיכותי לתלמידים ולמשפחותיהם”.

דנה קוסטה, מנהלת מקצועית תחום אוטיזם בעמותה לילדים בסיכון, דווקא אומרת שהטיפולים מרחוק מועילים, ובמקרים מסוימים אפילו יותר מאשר טיפולים פרונטליים. לדבריה, יש ילדים שיש להם בעיות ויסות חושי, ואחרים מפחדים ממסיכות הפנים, כך שטיפול מרחוק עוזר להם, במיוחד כאשר הוא מתווך דרך ההורים.

“המטפלות גם מצלמות סרטונים ספציפיים לילד”, היא אומרת, “ההורים מגויסים לזה. פתאום הם גילו יכולות בילד שלהם שלא היו קודם. יכול להיות שזו תקופה עמוסה, לא תמיד הם יכולים ופנויים לזה ויש שונות בין המשפחות, אבל אנחנו רואים התקדמות והצלחות”.

“במשרד החינוך ציפו שתוך יומיים זה יפעל”, סיכמה המנכ”לית אדלשטיין. “ברור שיהיה בלגאן. אבל אני מאמינה שבימים הקרובים זה יתבהר. אנחנו רואים מה קורה בשטח, ועושים הכל כדי למצוא פתרונות יותר טובים, אבל אני לא חושבת שיש פתרון קסם”.

בנוסף לבעיות האלה, ההורים התלוננו בימים האחרונים כי הרשויות המקומיות עדיין לא אירגנו מערך הסעות ראוי, ובינתיים חברות ההיסעים הודיעו אתמול במפתיע כי יפסיקו את ההסעות בגלל הפגיעה הכלכלית שספגו והיעדר פיצוי מהמדינה. נכון לעכשיו הורים נאלצים להסיע את הילדים בעצמם, ולדבריהם לא תמיד זה מתאפשר.

ממשרד החינוך נמסר במענה לכל הטענות: “משרד החינוך נערך לתת לתלמידים את הטיפולים שניתנים בשגרה, ככל שניתן. בגן ילדים הסייעת תשובץ לעבודה בנוסף לשני אנשי צוות אשר יקיימו מפגש עם הרכב התלמידים. נוהל זה תקף לגני ילדים בלבד. המשרד יפרסם הנחיות עדכניות בנושא ההסעות במהלך היומיים הקרובים. האגף לחינוך מיוחד ממשיך להיות קשוב לצרכים שעולים מהשטח, ולכן הוא מקיים באופן שוטף מפגשים מקוונים עם מפקחים, מנהלים ונציגי הורים כדי לדייק את המענים הנדרשים”.

ממשרד הבריאות, שמפקח על העמותות והמטפלות גם בימי שגרה, לא נמסרה תגובה.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות