את הפוסט הבא העלה הבוקר בחור בשם אברהם רון. וכך הוא כותב:
“אני רוצה לשתף אתכם בחוויה כואבת. אחי, בחור בן 18, ילד בחינוך המיוחד (אוטיסט 100% נכות), הוא בחור מדהים עם לב זהב, שמעולם לא פגע בזבוב. לצערי, קל מאוד להבחין שהוא לא ילד רגיל.
ביום חמישי, 26 באפריל, הוא הלך לקנות שעון מעורר בחנות “להיט בראש שעונים” ברחוב בן הלל 4 בירושלים. הוא ראה שעון שמצא חן בעיניו והחליט לרכוש אותו בעלות של 80 שקל. המוכר ניסה למכור לו בנוסף שעון יד וביקש ממנו למדוד אותו. כששאל מה מחיר השעון, ענה לו המוכר 500 שקל.
אחרי שמדד את השעון והתחיל להביע התעניינות, המוכר שינה את דעתו ואמר לו שהשעון עולה 1,500 שקל. אחי נבהל מהמחיר, שהוא חלק גדול מקצבת הנכות שלו, אמר תודה וניסה לצאת מהחנות. המוכר התחיל לעשות מניפולציות ואמר שמכיוון שהוא מדד את השעון הוא חייב לקנות אותו ודרש ממנו לשלם.
אחי לא ידע איך להגיב. הוא לא מסוגל להתנגד, במיוחד בחברת אנשים שהוא לא מכיר, ונתן לו את כרטיס האשראי, שבתוך דקה חויב ב-1,580 שקל. על הקבלה אין כמובן תיאור, אלא רק סכום.
אחי חזר הביתה בוכה בטראומה על מה שקרה. אני לא יכול לתאר לכם בכתב איך נשבר לי הלב לראות דבר כזה. הוא פשוט נשבר, כל הביטחון שלו ירד לרצפה. הוא לא מוכן לצאת מהבית לבד.
כמה ימים אחרי, ב-30 באפריל, אמא שלי נכנסה לחנות במטרה להחזיר את השעון. בכל זאת, מדובר בסכום גדול של כסף שאחי צריך לחיות ממנו. היא הסבירה למוכר שהיא רוצה להחזיר את השעון, כמובן בתוך קופסה ועם קבלה. המוכר התנגד וטען שאחי כבר לבש את השעון ואין אפשרות להחזיר.
אמא שלי נשברה ואמרה לו שמי שיש לו לב לגנוב מילד כזה, ייפול. המוכר התנפל עליה בקללות שאני אחסוך לכם פה וגירש אותה מהחנות באיומים פיזיים.
אני כותב לכם את זה שבור. אני חושב שכמו שלכל אדם יש זכות להיות עצמאי, גם לאחי יש, אבל בינינו מסתובבים אנשים שמנצלים את זה לרעה. אדם שמסוגל לעבוד על ילד עם מוגבלות זה אדם רע”.
רון גם מציג בפוסט תמונה של השעון הנרכש וכן לינק לאותו דגם כפי שהוא מוצג באתר זאפ. בעוד שהמחיר ששולם על ידי האח עמד על 1,580 שקל, המחירים בזאפ נעים בין 500 ל-720 שקל בלבד.
שוחחנו גם עם אמו של הצעיר והיא אישרה את כל הפרטים. האם אמרה כי היא שוקלת לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואולי אף להתלונן במשטרה.
תגובת בעלי חנות “להיט בראש שעונים” בירושלים, כפי שנמסרה לעורך הדין של רוכש השעון: “חנות התכשיטים שלנו הינה עסק משפחתי הקיים מזה עשרות שנים ומוכר כמוסד ירושלמי ותיק. שנים אנו מספקים שירות ומוצרים באופן אישי ובצורה המשפחתית ביותר, ויעידו על כך אלפי לקוחות במשך השנים. מאז שיחותינו ופרסום הפוסט אנו מזועזעים ואבודים ולא תופסים את אשר קרה. בשנה האחרונה איבדנו את אבינו וסבנו אשר ייסד את החנות, עמוד תווך בקהילה הירושלמית אשר בשנותיו האחרונות היה נכה ובעל מוגבלויות בעצמו. אנו בעלי מודעות רבה מאוד לבעלי מוגבלויות ואין בפינו מלים לתאר את הקושי בהאשמות אלה.
הצהרנו ואנו מצהירים שוב:
- הילד ככל הנראה בתפקוד גבוה מאוד. בלתי אפשרי לזהות שהוא אוטיסט ואינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו. עובדה שהסתובב לבד והלך עם כרטיס אשראי משלו. וגם אם כך הדבר, ובעל מוגבלות נכנס אלינו לחנות, אל לנו להפלות ולא למכור לו. הלקוח התעניין במוצר מרצונו החופשי ורכש אותו מרצונו החופשי בלבד.
- בכל מקרה אנו מצטערים אם פיספסנו את הנושא הרגיש. ודאי לא ניצלנו אותו!
- אנו מוכנים להחזר מלא ולמען הטוב של כולנו – להשאיר אצלכם את השעון ללא תמורה! אנו מאמינים שבתקופה קשה זו, ודאי לכם קשה מנשוא לא פחות.
- נבקש בכל לשון של בקשה להתחשב בנו, עסק קטן הנאבק על הישרדותו בימים בהם עסקים קטנים נדרשים לכך הכי הרבה, ולאות סולידריות, כפי שאתם כתבתם, ‘ואהבת לרעך כמוך’.
אנו מוצפים בפניות של חברינו ומכרינו שמחזקים את ידינו, מכירים ומוקירים אותנו, ויחד עם זאת אנחנו מלאי זעזוע על שמנו הטוב. אנו בטוחים כי לא תרצו להיות אחראים על ביטול פרנסתם של ילדינו ונכדינו. בבקשה מכם, מחקו את הפוסט מהר ככל שניתן, לפני שיהיה מאוחר מדי”.
יש לציין כי משפחת רוכש השעון לא ויתרה עדיין על האפשרות להגיש תלונה במשטרה, כמו גם על האופציה להגיש תביעה נגד החנות. בנוסף, בודקת המשפחה האם השעון שנרכש הוא אמיתי או מזויף.
