יגאל כנען, בן 62, הוא סא”ל במילואים, נווט לשעבר בחיל האוויר, בוגר ישיבת מרכז הרב, וגם מספר 3 במפלגת נעם החרד”לית (חרדים לאומיים), שברגע האחרון הסירה את התמודדותה בבחירות האחרונות. נשמע מרשים. אבל כנען, כך מתברר, גם מחזיק בדעות גזעניות וחשוכות כלפי קבוצות שלמות בחברה הישראלית: נשים, “סוטים”, ולא פחות מזה נכים ואנשים עם מוגבלות.
ביום העצמאות, אחרי שעדי אלטשולר, מייסדת תנועת הנוער כנפיים של קרמבו לילדים עם ובלי מוגבלויות, זכתה להשיא משואה, פירסם כנען פוסט שיוצא נגד ההחלטה להעניק לה את הכבוד. תחת הכותרת “טלפיים של קרמבו”, וכותרת המשנה “כדי שתדעו למה עדי אלטשולר קיבלה הדלקת משואה”, שופך הנווט במיל’ והרוצה-להיות-פוליטיקאי בהווה הררים של זוהמה על תנועת הנוער ועל אנשים עם מוגבלות בכלל. הסיפור פורסם לראשונה ב”ישראל היום”.
וכך כתב כנען בפוסט, שבינתיים הוסר על ידי פייסבוק מסיבות ברורות:
“כשילדיי היו בגיל בית ספר, התחלתי לשמוע על מחנות של תנועות הנוער. הרוב היה קלאסי, מסעות, התנדבויות, מחנות שדה. כמו שאני עשיתי בצופים, ואשתי בבני עקיבא. לאט לאט, התחלתי לשמוע סיפורים, על צרכים מיוחדים, וכסאות גלגלים, ועיוותים שונים, עד שפעילויות החופשה לבשו פנים שונות לגמרי. סוגים שונים של נכויות ושל פיגור. סיפורים על הליכה לשירותים. ליווי של מקצועות פרא רפואיים, עלות מטורפת של כסף, יציאה לפארקי שעשועים והנאות מוגזמות.
“זה מתחבר עם העמדה הנוצרית של החיבור ל’חלש’, שעברה גלגול לעמדה פוסט מודרנית נוצרית שמקדשת את הנכה, החלש. רואה אפילו בציון נכותו פגיעה. לכן אנחנו אשמים, ‘החברה’. ולכן הם לא חלשים, הם ‘מאותגרים פיזית’, והחזק, רחמנא ליצלן, לא צריך לממש את עוצמתו, אלא להתבייש בה ולהפעיל את כל רגשי אשמתו על חריגותו מהשוויון המיוחל כדי להעצים את החלש.
“במחנות האלה הבנות הן נושאות הדגל. האמפתיה, האנושיות, החום, באים לידי ביטוי ואילו הבנים מרגישים חלשים ומיותרים קצת בתכונותיהם הגבריות. אומץ, מצוינות, תחרותיות. הם אולי קצת באים לידי ביטוי כבהמות משא חזקות, המרימים את הנכים וכסאות הגלגלים. וכמובן זה מתחבר עם הפמיניזם, ראיית המיניות ‘על הרצף’, ראיית הגבר כיצור חלש והגבריות מיותרת. יחד עם ניסיון להעצמה ‘גברית’ של הנשים, וזה מתחבר כמובן עם דיכוי צה”ל כצבא לוחם, והעצמת תפקידן של הנשים שם.
“תנועת הנוער היא החולייה באמצע בין הריסת הילד להריסת המוסדות המבוגרים: איך ניצור גברים נשיים אם תנועות הנוער מייצרות לנו ג’בארים של מסעות, ומחנאות, וצופיות, ואהבת העם והארץ? לא מספיק שנטה את תנועות הנוער לכיוון ה’מוחלש’, אלא יש ליצור תנועת נוער חדשה, שכל כולה אנטי לאומיות, אנטי יהדות, אנטי גבריות, אנטי הצטיינות, אנטי עצמה.
“הנערים שמתנדבים עם ילדים בעלי מוגבלויות הם פרזנטורים של כוחות עלומים ומרושעים, ומערכת משומנת יצרה את המיתוג והארגון שנקרא ‘כנפיים של קרמבו’, שמטרתו יצירת תנועת נוער ישראלית שבמרכזה הילד החריג. והדגל שבאה בשמו הוא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הכללית.
“כמו במאבקי ה’נכים’, ה’נשים’ וה’סוטים’, יש לחשוד שלא טובת החלש לנגד עיני היזמים, אלא הם משתמשים בו כקרדום ליצירת שינוי בחברה, תוך שימוש בכספי הקרן לישראל חדשה ותקציבי משרד הרווחה, כאשר המטרה היא יצירת עולם שבו אין יהדות, אין תורה, אין עם, אין לאום. תנועה המתאימה למדינת כל אזרחיה.
“המסורת היהודית אוהבת לצטט את המשל של החזיר, שבטלפיו יש סימני כשרות, ובפנימיותו לא. והוא פושט טלפיו לומר ‘טהור אני’. כך יש להתייחס לתנועה שלכאורה יש בה ‘רק טוב’ וקונצנזוס. טלפיים של קרמבו”.
בתשובה לפניית “ישראל היום” מסר יגאל כנען: “אין תגובה”.
