איך מגיע נער אוטיסט מהוסטל בירושלים למצב כזה?

בפסח קרס בן ה-15 עקב תת תזונה קיצונית. שבועיים נלחמו הרופאים על חייו. אביו: "יש פה סימן שאלה בגודל קילומטר"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

השתתף בהכנת הכתבה: אביחי חיים

מאז פסח שוכב בשערי צדק בירושלים יוסי (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת), נער אוטיסט בן 15, דייר בהוסטל בעיר, שפונה לבית החולים במצב של סכנת חיים בעקבות תת תזונה קיצונית. לבקשת אביו של הנער, דוד (שם בדוי), אנו לא מפרסמים בינתיים את שם ההוסטל. המשטרה החלה בחקירת האירוע. המקרה נחשף על ידי העיתונאי החרדי אבי מימרן, חבר קרוב של המשפחה ואב לילד אוטיסט בעצמו.

הצד החיובי בסיפור הוא שמצבו של יוסי משתפר, והוא צפוי להשתחרר מבית החולים בעוד כשבועיים. הצד השלילי נוגע להתנהלות ההוסטל ומערכת הרווחה, שאיפשרו למצבו להידרדר עד כדי סכנה ממשית לחייו. לידי "שווים" הגיעה תמונתו מימי האשפוז הראשונים בשערי צדק. היא מזעזעת. יוסי נראה כמו שלד, עור ועצמות, ופניו (טושטשו לצורך מניעת זיהויו) גרומות וחיוורות.

הרבה שאלות קשות עולות כאן: כיצד לא הבחין צוות ההוסטל בהידרדרות החמורה במצבו, הנראית לעין באופן כה ברור? אם הבחין, מדוע לא פינה אותו לטיפול בהקדם? איפה היו גורמי הרווחה שאמורים לפקח על ההוסטל, במיוחד בימים של סגר קורונה, כאשר ההורים מנועים מלבקר ולא יכולים להשגיח על הילד?

"כמו שלד, עור ועצמות". יוסי בבית החולים שערי צדק

"העברנו את יוסי להוסטל לפני כמה חודשים מכיוון שהוא לא יכול היה להיות יותר בבית", מספר האב דוד. "בשבילנו זה היה יום יותר קשה מאשר היום שבו הוא אובחן כאוטיסט. זה שובר את הלב, אבל לא הייתה ברירה. אי אפשר היה לקיים חיי משפחה נורמליים אחרת".

לדברי דוד, מדובר בילד עם קשיים נרחבים. "יוסי מאוד מאתגר. הוא לא ישן הרבה בלילה ומוציא המון אנרגיות", הוא אומר. "הוא אוכל כמו חמישה אנשים כדי לפצות על זה. מה שבטוח זה שהוא לא קיבל בהוסטל את כמויות המזון שהוא היה צריך, וזה הביא אותו למצב של תת תזונה קיצונית".

לטענתו, בהוסטל הוזהרו שהמצב מחמיר. "התרענו שהילד צריך יותר אוכל", הוא מדגיש. "אמרתי את זה גם בכל ועדה שדנה במעבר שלו למקום. אבל הם לא עשו עם זה דבר, עד שיוסי הגיע לקריסה מוחלטת".

בליל חג הפסח זה קרה. יוסי, שלא היה מסוגל להחזיק את עצמו יותר, נפל ונחבל קשות. "הם לא הזמינו אמבולנס, כנראה לא האמינו שהנפילה הייתה כתוצאה מהתת תזונה", משחזר האב. "רק לאחר הגעתו לבית החולים נפל להם האסימון. איך הם לא קלטו? זה סימן שאלה בגודל קילומטר. יש לי גם כעס גדול על משרד הרווחה. איפה הפיקוח שלהם על הדירה? הבעיה היא שאין תחרות בין העמותות, ולכן היחס הוא כזה".

באופן תמוה, האב לא עודכן בזמן אמת על הנפילה של בנו. "אף אחד לא עידכן אותי במצבו עד שקיבלתי טלפון במוצאי החג, שאומר לי שהבן שלי נפל. חשבתי שהוא קיבל מכה בראש והולכים לעשות תפרים, ובמקום לקחת אותו ל'טרם' הולכים לבית החולים שערי צדק. מסרתי להם שאני לא יכול לצאת מהבית כי אני בסגר. אחרי כמה דקות מתקשרים אליי עוד פעם ואומרים לי שהילד שלי במצב של סכנת חיים ואני צריך להגיע מיד. הגעתי, הוא היה מחוסר הכרה. הושיבו אותי בצד כי לא הצלחתי לעמוד יציב, הייתי כולי רועד, והרופאים ניסו להרגיע אותי".

מבחינתו, המערכת כשלה כישלון חרוץ בשמירה על יוסי. "הנהלת ההוסטל הייתה אמורה לדאוג למצבו, ואם משרד הרווחה היה מגיע לפקח עליה, הכל היה נראה אחרת. אני לא מכיר את המקום, ולשם משרד הרווחה שלח את הבן שלי. כרגע העניין בטיפול משטרתי, ולכן יותר מזה אני לא יכול לפרט. עצוב שבתוך תקופת הקורונה, כשנאסר על ההורים לבקר בהוסטל עוד מפורים, קרו דברים כאלה.

"צוות המקום טוען שיוסי כן אכל, אבל כנראה שלא מספיק", הוא ממשיך. "הם לא עקבו מספיק מקרוב עד שהוא הגיע למצב כזה. אני שילמתי פה מחיר כבד. צריך יותר פיקוח של משרד הרווחה על המוסדות והמדריכים. גם אם יש להם רצון טוב, ויש להם, הם לא יכולים לעשות הכל".

היום, אחרי שהרופאים נלחמו שבועיים על חייו והצליחו לייצב אותו, מצבו של יוסי הולך ומשתפר. "הוא עולה במשקל ונראה יותר בריא, ואני מקווה שבתוך שבועיים הוא ישתחרר מבית החולים", אומר האב. "אני לא פנוי כרגע להפעיל אמצעים משפטיים נגד משרד הרווחה. קודם כל חשוב לי שהילד שלי ירגיש טוב, ואז נראה מה הלאה ולאיפה הולכים. יש לי הרבה סימני שאלה, אבל מה שבטוח שאני לא מחזיר אותו להוסטל. הרווחה אומרים לי שהם מחפשים מקום אחר בשבילו, אבל אני איבדתי את האמון באנשים. אני לגמרי לא רגוע. דבר ראשון צריך להביא אותו בחזרה הביתה, וזו המטרה העיקרית שלי עכשיו".

"זה מקרה מזעזע, מטלטל, מחריד", אמר אבי מימרן בראיון שנתן ליעל דן בגלי צה"ל. "אין אוצר מלים בעברית לתאר מקרה כזה. אי אפשר להכיל תמונה של ילד אוטיסט שמח, מלא חיים, אני מכיר אותו שנים, שמוטל בבית החולים, סלחי לי על ההשוואה, כאילו יצא ממחנות המוות בפולין. פשוט עור ועצמות. מבחינתי ילד שלא מקבל מזון ואף אחד לא רואה אותו, זו התעללות. זה אמור להיות הוסטל מוגן, ומבחינתי הייתה פה התעללות ממושכת".

מימרן טוען שהבעיה המרכזית היא היעדר תחרות בתחום ההוסטלים במגזר החרדי. "יש שני ארגונים שתמיד זוכים במכרזים של משרד הרווחה", הוא מספר. "אם אתה רוצה להשתתף במכרז אתה צריך לעמוד בתנאי סף מאוד מוזר – ניסיון של שלוש שנים בהפעלת הוסטל כזה. חוץ משני הארגונים, לאף אחד אין את הניסיון הנדרש, ולכן הקרטל נמשך. המציאות היא שאין תחרות בתחום הזה. המקרה של יוסי קיצוני, אבל כל המצב ירוד, הדירות מוזנחות, רמת הטיפול לא מספקת, הפיקוח כושל".

מההוסטל נמסר בתגובה: "לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה בשל צנעת הפרט. הנושא נמצא בבדיקת גורמים רלוונטיים ומוסמכים. בד בבד, הארגון מינה איש מקצוע לבדיקת העניין".

ממשרד הרווחה נמסר: "המקרה נמצא בחקירת משטרה. אנחנו לא מגיבים מעבר לכך".

משטרת ישראל מסרה: "התיק נמצא בחקירה שעודנה מתנהלת".

תגובת בית החולים שערי צדק: "הנער הגיע במצב תת תזונה חמור ביותר ובמצב מסכן חיים ונדרש לטיפול אינטנסיבי וממושך. מצבו משתפר".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

ג׳וש ארונסון

ג׳וש ארונסון

בן 33 מירושלים, עלה לארץ מאנגליה. גדל במשפחה חרדית עם עוד 13 אחים. משמש רכז לשילוב אנשים עם מוגבלות בתנועת הרפורמית, ובמקביל עובד בחטיבת התקשורת של קרן היסוד. בנוסף לעבודתו ב"שווים", עובד גם כעיתונאי "מעריב". מאובחן על הרצף.

פרסומות

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״