נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים



עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאוטיזם"כולם התגייסו כדי להוציא את איאד לקהילה - היו לנו הרבה תקוות...

“כולם התגייסו כדי להוציא את איאד לקהילה – היו לנו הרבה תקוות לגביו”

איאד אלחלאק, פלסטיני אוטיסט בן 32, נורה למוות בדרכו למרכז התעסוקה. שוחחנו עם המדריך שלו: "כל יום היה מגיע באותה שעה עם שמחה גדולה מאוד"

איאד אלחלאק מאוד רצה להשתלב בחברה. הוא מאוד רצה למצוא את מקומו בחברה והיה בחור נחמד ושקט. החלום הגדול שלו היה לשמח את אמו, שתמשיך לראות אותו מתפתח” – מספר לשווים, איסאם ג’מל (54) המדריך שלו, שהכיר אותו היטב.

אלחלאק (32), פלסטיני על הספקטרום האוטיסטי, נורה למוות בשבת בבוקר בשער האריות בירושלים, כשהיה בדרכו למרכז התעסוקה אותו פקד מדי יום בעשור האחרון. ב-6:15 בבוקר קראו השוטרים שהוצבו בעיר העתיקה לאלחלאק לעצור – מחשד שהוא נושא נשק – אבל הוא החל להימלט. בבירור מאוחר יותר התגלה שהוא לא היה חמוש ושהוא כנראה נבהל מקריאות השוטרים.

איאד אלחלאק (צילום: מרכז ”אלווין” במזרח ירושלים)

אלחלאק היה בדרכו למרכז ”אלווין” במזרח ירושלים, המספק שרותי תמיכה לאלפי ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלויות בהכשרתם לקראת שילובם בקהילה. משלא הגיע בשבת בבוקר, חבריו של אלחלאק במרכז הבינו שקרה משהו. מנהל הטיפול במרכז ג’מל הכיר טוב מאוד את אלחלאק. “הם כבר הרגישו שקרה משהו לאיאד כי במשך עשר שנים הוא לא היה מפספס יום”, מספר לנו ג’מל. “הוא היה דורך על אותו ריצוף ברחוב אפילו. איאד כבר היה בשלב האחרון של התהליך לקראת שילוב בקהילה אבל בגלל הקורונה זה התעכב ועכשיו זה כבר לא משנה”.

“כולם התגייסו כדי להוציא את איאד לקהילה”

“מדובר בבחור שלמד מאפס איך להשתלב בחברה, איך להגיע מהבית למרכז באופן עצמאי”, מספר איסאם. “הוא היה מחליף בגדים לבגדי-עבודה והיה הדוגמה לשילוב מוצלח. הוא בקושי ידע ערבית, שלא לדבר על עברית, אבל הוא הצליח להעביר בדרכו את המסרים שהוא היה מעוניין להעביר. הקפדנו שהיכולות שלו יתבטאו והוא יקבל את התפקיד הראוי לו בחברה.

איסאם ג’מל (צילום עצמי)

”העבודה שלנו אינדיבידואלית לכל חניך ומאוד מורכבת. כולם התגייסו כדי להוציא את איאד לקהילה וזה תהליך לא קל. היו לנו הרבה תקוות ושאיפות לגביו – הוא היה אמור להיות עוזר-טבח, הוא היה משתלב בבתי המלון בעיר או באחת מהמסעדות. הוא למד הרבה דברים וחבל שהכול נגדע. כל יום הוא היה מגיע לאלווין לבדו ומדייק בצורה מופתית, באותה שעה עם שמחה גדולה מאוד. הוא היה אחראי מאוד ומסודר.

“הבשורה שקיבלנו קשה מאוד, זה מאוד טראומתי עבורנו”, סיפר איסאם. ”אנחנו לא נרגעים לרגע, לא מעכלים את מה שקרה. חלק ביקרו אתמול בסוכת האבלים אפילו. אנחנו ממשיכים כדי שאנשים לא ייכנסו לטראומה”.

מבחינת העמותה, הליווי המשפחתי למשפחת אלחלאק לא נפסק. “אנחנו עוזרים להם בכל דבר שהם רק רוצים או צריכים”, אמר איסאם. “אנחנו בקשר עם כל המשפחות שלקחו את הטרגדיה הזו באופן קשה”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות